יהודה לייב גרויברט
 | |
| לידה |
1861 ה'תרכ"א  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 1937 (בגיל 76 בערך) ב' בחשוון ה'תרצ"ח |
| תקופת הפעילות |
? – 6 באוקטובר 1937 |
| תלמידיו | הרב אברהם אהרן פרייס והרב גדליה פלדר |
| חיבוריו | שו"ת חבלים בנעימים, ימין ושמאל, דברים ככתבם, ספר זיכרון |
  | |
הרב יהודה לייב גרויברט (נהגה גם: גרויבארט. ה'תרכ"א, 1861 – ב' בחשון ה'תרצ"ח, 6 באוקטובר 1937) היה רב של מספר עיירות בליטא ובפולין, ומשנת התר"פ (1920) שימש כרב בטורונטו שבקנדה. מחבר שו"ת "חבלים בנעימים".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לאביו הרב בנימין ואימו דבורה רעכיל גרויברט. בתחילת דרכו שימש כרבן של יאנובה (ליטא), מאקוב וסטאשוב (פולין). משנת תר"פ (1920) ועד פטירתו שימש כרב ואב בית דין בטורונטו שבקנדה, למעט תקופה קצרה משנת תרפ"ז שבה כיהן כרב בסנט לואיס.
הרב גרויברט היה מפעילי תנועת המזרחי והתנגד לאגודת ישראל. תינה על ירידת הרמה הלמדנית של רבני צפון אמריקה ביחס לרבני מזרח אירופה משם היגר, ועודד השקעה בחינוך דור העתיד של רבני צפון אמריקה באמצעות תמיכה בישיבות האורתודוקסיות המודרניות בצפון היבשת.
בשנת ה'תרע״ט (1919) הרצה בוועידה הארצית השנייה של תנועת ׳המזרחי׳ על בעיות החינוך, והציע תוכנית לימודים המשלבת תורה עם לימודים כלליים. בדבריו הקדיש מקום גם לתרבות הגוף, ואמר[1]:
עלינו לגדל דור חזק בעל שרירים מוצקים ולנקוט כלל זה בידינו: ׳נשמה בריאה בגוף בריא׳. הנה דבקה בההמון איזה דעה טיפשית, כי כבוד הוא להיות איש חלש, כשל ברך, והוא שם נרדף וכוונה אחת עם שם התואר ׳צדיק וקדוש׳. עלינו למחות נגד שיטה של שטות זו, ולפרסם כי יתהלל הגיבור בגבורתו ולא החלש בחולשתו.... מי שגופו חלש, הוא מתרפה גם ברוחו. רוב התאוות השפלות מקורן ברפיון הגוף. על הנערים להיות ככל האפשר באוויר צח, לשוח בשדה, לעשות חילוץ עצמות, היינו גוי איתן– וכן עלינו להיות. חזק ונתחזק!
ספר זיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת התרפ"א (1921), בעודו בטורונטו, כתב ספר בשם "ספר זיכרון", ובו תיעד את קורותיו בעת מלחמת העולם הראשונה. בהקדמה לספרו הוא מספר שרצה להדפיס אותו בתחילת שנת התרפ"ג (1923), ושלח את כתב היד וסכום כסף לאדם בפולין שידפיס אותו שם, אולם הוא מעל בפקדון, ובסופו של דבר כתב היד הגיע לידי הרב גרויברט ללא הכסף, והספר יצא לאור באיחור רב בבית דפוס בלודז' בשנת התרפ"ו (1926), "ויש דברים אשר היו מכוונים לשעתם, דבר בעתו, וכעת כי נשתנו העתים תכלית שנוי, ירד ערכם ועושים רושם של "חוץ לזמנו"[2]".
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין תלמידיו:
- הרב אברהם אהרן פרייס
- הרב גדליה פלדר.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת חבלים בנעימים, חמישה כרכים.
- ימין ושמאל - על המחנות הפוליטיים ביהדות זמנו ויחסי ישראל והעמים.
- דברים ככתבם - דרשות לחגים ו"יביע אומר" דרשות על התורה.
- ספר זיכרון - על פעילותו ברוסיה בעת מלחמת העולם הראשונה.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחיו היה הרב יששכר בעריש גרויברט, רבה של בנדין ומחבר "דברי יששכר".
- אשתו הייתה בתו של הרב אלכסנדר זיסקינד הכהן, רבה של אזרקוב. שתי בנותיהם נפטרו בחייו: רעכיל (י"ג אייר ה'תרע"ג, 1913) ופריידיל (ח' תמוז ה'תרע"ה, 1915).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יהודה לייב גרויברט, באתר אישי ישראל
