ליטא

רפובליקת ליטא
דגל סמל
מוטו לאומי: תנו לאחדות לפרוח
המנון לאומי: השיר הלאומי
יבשת	אירופה
שפה רשמית	ליטאית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	וילנה 54°41′N 25°17′E
משטר	דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה - נשיאה - ראש ממשלה	נשיא דליה גריבאוסקאיטה אנדריוס קוביליוס
הקמה - הכרזה - הכרה - איבוד הקמה - הכרזה - הכרה	עצמאות מהאימפריה הרוסית 16 בפברואר 1918 12 ביולי 1920 1940 עצמאות מברית המועצות 11 במרץ 1990 6 בספטמבר 1991
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	65,300 קמ"ר  123 בעולם זניח
אוכלוסייה‏‏ (הערכה ליולי 2011) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	3,535,547 נפש  132 בעולם 54.14 נפש לקמ"ר 146 בעולם
תמ"ג‏‏ (הערכה לשנת 2011) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	61,300 מיליון $  88 בעולם 17,338 $ 71 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏‏ (2011) - דירוג עולמי	0.810  40 בעולם
מטבע	ליטאס ‏ (LTL)
אזור זמן	UTC +2
סיומת אינטרנט	.lt
קידומת בינלאומית	370+

רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה. ליטא גובלת בלטביה, בלארוס, פולין ורוסיה. היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה ולטביה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ליטא

ליטא נזכרת לראשונה בכתובים ב-14 בפברואר 1009, וגדלה להיות אומה חשובה בימי הביניים. היסטורית, ליטא נחשבת רשמית כמדינה החל מהכתרתו של מינדאוגאס כמלך ליטא ב-6 ביולי 1253 בבירה, וורוטה. מינדאוגאס הצליח לאחד דוכסים שלחמו זה בזה לאומה ולמדינה אחת. מאוחר יותר, במהלך כיבושיו של גדימינאס, ליטא הפכה להיות חלק מהדוכסות הגדולה של ליטא העצמאית והרב-לאומית, שכללה גם אדמות ממה שכיום הן בלארוס ואוקראינה. הדוכסות הגדולה שלטה על חלק נרחב ממזרח אירופה מהים הבלטי ועד הים השחור במאה ה-15.

החל ב-2 בפברואר 1386, כשהרוזן הגדול יוגאילה הוכתר כמלך פולין, הדוכסות הגדולה התאחדה עם פולין באיחוד תחת שליט יחיד. ב-1569 פולין והדוכסות הגדולה התמזגו רשמית למדינה חדשה בשם חבר העמים הפולני-ליטאי. האיחוד נשאר בתוקף עד חוקת מאי הפולנית ב-1791, שביטלה את כל החלוקות המחוזיות ומיזגה את חבר העמים לממלכת פולין. הממלכה החדשה חולקה כעבור זמן קצר בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית כחלק מחלוקת פולין של שנת 1795.

ליטא חידשה את עצמאותה בשטח מוגבל ב-16 בפברואר 1918. היא איבדה רוב שטחיה משכבר הימים לטובת ברית המועצות והוטרדה על ידי סכסוכי-שטחים עם פולין (בנוגע למרכז ליטא וסובלקי) וגרמניה (בנוגע לקליפדה) בשנים 1918 - 1939 הייתה בירתה המוכרזת של ליטא, וילנה (וילניוס) תחת שלטון פולני וקובנה (קאונאס) שימשה כמושב הממשלה והוגדרה כבירה זמנית, משום שליטא לא הכירה בשליטת פולין בווילנה. ב-1939, לאחר חלוקת פולין בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, בהתאם לסעיפים הסודיים של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב העבירה ברית המועצות את וילנה ואזורים נוספים לליטא.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בעקבות דרישת ברית המועצות מגרמניה שליטא תשאר בתחום השפעתה, פלשו הסובייטים ביוני 1940 לליטא. בעקבות זאת הפכה ליטא לרפובליקה סובייטית סוציאליסטית וצורפה, על פי בקשת השלטון החדש לברית המועצות. בעקבות הכיבוש הסובייטי החל גל מעצרים נרחב - אנטי קומוניסטים, האליטה הצבאית והאקדמית, רבנים וראשי ישיבות, בורגנים וציונים נעצרו, נאסרו ואף נרצחו. אלפים (בעיקר זקנים, נשים וילדים) נשלחו למחנות בסיביר.

ב-1941, לאחר פרוץ מלחמה בין גרמניה הנאצית וברית המועצות, נכבשה ליטא בידי הגרמנים בתוך שבוע. רבים מבני העם הליטאי קיבלו אותם בשמחה. באותה שנה חיו בליטא כ-250,000 יהודים. כ-94 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בליטא הושמדה על ידי הנאצים בזמן הכיבוש. שוטרים ליטאים לקחו חלק פעיל בהשמדת היהודים. בסתיו 1944 כבשו הסובייטים את ליטא מידי הצבא הגרמני הנסוג וליטא שבה להיות רפובליקה סובייטית סוציאליסטית בברית המועצות עד 1990.

עם התקדמות הגלאסנוסט, ובהנהגתה של תנועת "סאיודיס" (sajudis) האנטי-קומוניסטית והאנטי-סובייטית, הכריזה ליטא על עצמאותה המחודשת ב-11 במרץ 1990. ליטא הייתה הרפובליקה הסובייטית הראשונה שעשתה כך, אף-על-פי שכוחות סובייטים ניסו לדכא זאת עד לאוגוסט 1991, מה שהוביל, בסופו של דבר, להיסדקותה של ברית המועצות עצמה. הכוחות הרוסיים האחרונים עזבו את המדינה ב-31 באוגוסט 1993. עם זאת, אזרחים רוסיים רבים - רובם מהגרים וצאצאי מהגרים מרוסיה - עודם מתגוררים בליטא. חלקם נטולי מעמד אזרחי, כיוון שאינם דוברים ליטאית.

ב-4 בפברואר 1991, הייתה איסלנד למדינה הראשונה שהכירה בעצמאותה של ליטא ושבדיה הייתה הראשונה שפתחה שגרירות במדינה. ארצות הברית מעולם לא הכירה בתביעה הסובייטית לבעלות על ליטא.

ליטא התקבלה כחברה מן המניין באו"ם ב-17 בספטמבר 1991. ב-31 במאי 2001 ליטא נהייתה החברה ה-141 במספר בארגון הסחר העולמי. מאז 1988 חיפשה ליטא לחזק את קשריה עם המערב וכך ב-4 בינואר 1993 הייתה למדינה הבלטית הראשונה שהגישה מועמדות לנאט"ו. ב-21 בנובמבר 2002 הוזמנה ליטא לפתוח במשא ומתן לחברות בנאט"ו וב-29 במרץ 2004 הייתה לחברה שווה מן המניין בארגון. ב-1 בפברואר 1998 צורפה ליטא כחברה-משקיפה (בעלת זכויות מוגבלות) באיחוד האירופאי; ב-16 באפריל 2003 חתמה על חוזה הצטרפות לאיחוד. 91% מאזרחי המדינה תמכו בצירוף ליטא לאיחוד במשאל עם שנערך ב-11 במאי 2003, וב-אחד במאי 2004 התקבלה ליטא כחברה מלאה באיחוד האירופאי.

פוליטיקה

צורת השלטון בליטא היא דמוקרטית. ראש המדינה הוא הנשיא, שנבחר ישירות לכהונה בת חמש שנים ובידיו כל סמכויות הביצוע בתחומי פנים וחוץ. כמו כן, באישורו של הפרלמנט, הנשיא בוחר ראש ממשלה, וכך גם את שאר חברי הקבינט (ממשלה), בנוסף לעוד מספר משרתי ציבור רמי-דרג ואת כל השופטים, בכלל זה אלו של בית המשפט החוקתי (Konstitucinis Teismas).

בפרלמנט הליטאי (Seimas) החד-בתי, המשמש כרשות המחוקקת במדינה, 141 צירים הנבחרים לכהונה בת ארבע שנים, בשיטה משולבת - שבעים-ואחד צירים נבחרים בבחירות ישירות אזוריות, ושבעים צירים בבחירות ארציות על פי יצוג יחסי. אחוז החסימה הוא 5%.

כלכלה

כלכלת ליטא מבוססת על יצור חקלאי הכולל בעיקר דגנים, תפוחי אדמה, סלק, סוכר, ירקות, עץ לתעשיה, ופשתה. ומחצבים: כבול, אבן, ענבר (אשר אף מיוצג בדגל הלאומי בצבע הצהוב) וחול. היצור התעשייתי מתמקד במכונות/כלים לחיתוך מתכת, מנועי חשמל, זיקוק נפט, מספנות, רהיטים, טקסטיל, מזון, דשנים, מכונת חקלאיות, ציוד אופטי, מחשבים ורכיבים אלקטרוניים.

ליטא מיבאת בעיקר מרוסיה, פולין, גרמניה ואוקראינה. בשוי של 5,793 מיליון דולר. לעומת זאת היא מייצאת בשווי של 3,710 מיליון דולר: מוצרים מינרליים, טקסטיל וביגוד, ציוד חשמלי, מקלטי טלוויזיה, כימיקלים, ומוצרי מזון לרוסיה, גרמניה, לטביה, דנמרק ובלארוס.(נכון לשנת : )

גאוגרפיה

מפת ליטא

ליטא ממוקמת לחופי הים הבלטי בצפון מזרח אירופה והיא גובלת בלטביה בצפון, בלארוס במזרח, פולין בדרום וקלינינגרד השיכת לרוסיה בדרום.

טבע הארץ הוא בעל עמקים נמוכים ושטוחים וטורי גבעות מתרוממים ביניהם בשני גושים החוף חולי דרומו ביצת. לליטא יש את הר קלנס ומקווי המים שלה הם שפע אגמים וביצות ונהר נימן.

בשטחה של ליטא נמצא המרכז הגאוגרפי של יבשת אירופה.

דמוגרפיה

הרכב אתני

בליטא חיים כ-3.59 מיליון איש, בצפיפות של 55 נפש לקמ"ר כאשר ההתפלגות האתנית היא כדלקמן:

• 81%-ליטאים
• 9%-רוסים
• 7%-פולנים
• 2%-בלארוסים
• 1%-אחרים

הקבוצה האתנית הפולנית מרוכזת באזור הבירה וילנה, אזור שנשלט על ידי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. קהילות פולניות גדולות במיוחד חיות במחוז וילנה (61.3% מכלל האוכלוסייה) ובמחוז העירייה שאלצ'ינינקאי (Šalčininkai‏; 79.5%). הודות לריכוזם, הפולנים מיוצגים בפרלמנט במקומות הנבחרים בבחירות אזוריות. למקומות בפרלמנט הנבחרים בבחירות יחסיות יש אחוז חסימה של 5%, המונע ייצוג פולני אתני בבחירות היחסיות.

הרוסים, למרות שמספרם כשל הפולנים, מפוזרים בצורה שווה יותר ואינם מיוצגים על ידי מפלגה אתנית. את חיי הקהילה הבולטים של העיר Visaginas מאפיין משקלם הרב באוכלוסייה: 52%. רובם הגיעו מרוסיה כדי לעבוד במפעל לאנרגיה גרעינית Ignalina. ליטא הצליחה, יחסית למדינות הבלטיות האחרות, להגביל הגירת רוסים לשטחה בתקופה בה הייתה חלק מברית המועצות (1945-1990). מספר רוסים-אתנים עזבו את ליטא לאחר הכרזת העצמאות בשנת 1990.

דת

אוכלוסיית ליטא המונה 3.95 מיליון נפשות מתחלקת לדתות הבאות:

• 90% נוצרים קתולים
• 4.05% נוצרים אורתודוקסים
• 0.08% מוסלמים
• 0.04% יהודים

והשאר מתחלקים בין מספר מיעוטים כמו פרוטסטנטים ובפטיסטים.

יהדות ליטא

ערך מורחב – יהדות ליטא

בעבר, היה ההרכב האתני של ליטא מגוון באופן דרמטי; התמורה הבולטת ביותר נבעה מהשמדת האוכלוסייה היהודית בתקופת השואה. לפני מלחמת העולם השנייה, היו היהודים 7.5% מכלל האוכלוסייה, והתרכזו בערים שבהן הייתה להם השפעה משמעותית על אמנות ועסקים, הם נקראו ליטאים (Litvaks). אוכלוסיית וילנה, שלימים נקראה "ירושלים דליטא", מנתה כ-30% יהודים. כמעט כל היהודים נספו במהלך הכיבוש הנאצי ורוב השורדים היגרו מאוחר יותר לארצות הברית ולישראל. בליטא חיים כיום רק כ-4000 יהודים.

תרבות

שפה

השפה הרשמית והמדוברת בליטא היא ליטאית, שהיא לשון השייכת לחלק המזרחי של השפות הבלטיות. שפה זו היא שפה מן הקדומות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

ספרות

ראשית הספרות הליטאית היא בשירי עם מימי הביניים וביצירות דתיות שנכתבו בתקופת הרפורמציה. עד המאה ה-19 נשלטה על ידי השפעות זרות (כמו הספרות האסטונית והלטבית) אם כי המשורר קריסטיונאס דונלאיטיס לא הושפע. עם התגברות התנועה הלאומית והרומנטיקה בלט אנטנאס ברנאוסקאס שהיה גם תאולוג.

בין השנים 1904-1864 הממשל הרוסי הוציא איסור על הדפסת ספרים באותיות לטיניות אך דבר זה לא הפריע לספרות הליטאית והיוצרים מיירוניס, זמאיטה, והמחזאי וידונאס היצטינו. בימי הרפובליקה העצמאית התבלטו הסופרים קרווה-מיצ' קוויצ'יוס, וינוליס ,פוטינאס, והמשוררת שאטריוס.

עם סיפוח ליטא לברית המועצות ברחו כ-100 סופרים לארצות המערב ובהן פרחה תרבות חופשית שבגולה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליטא

• מידע פוליטי-חברתי מקיף על ליטא, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• אתר ממשלת ליטא
• אתר נשיא ליטא
• אתר פרלמנט ליטא
• אוסף נרחב של קישורים הנוגעים לליטא
• פורטל המכון הליטאי למתמטיקה - מכיל מידע נרחב הנוגע לליטא
• דפים ופורום הנוגעים להיסטוריה של ליטא (באנגלית, רוסית וליטאית)

מדינות ברית המועצות לשעבר
רוסיה - ארמניה - אוקראינה - בלארוס - לטביה - ליטא - טורקמניסטן - גאורגיה - אסטוניה - אזרבייג'ן - קזחסטן - קירגיזסטן - מולדובה - אוזבקיסטן - טג'יקיסטן