יהורם מזור
הרב יהורם מזור (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948, בחדרה) הוא רב רפורמי המשתייך לתנועה ליהדות מתקדמת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב מזור נמנה עם דור הרבנים השני של מייסדי התנועה הרפורמית בישראל. במשך 33 שנים, החל מתחילת 1974 שימש כרב בקהילות בישראל. 26 שנים משנת 1981 ועד חודש יוני 2007 שימש מזור כרבהּ של קהילת "דרכי נעם" - הקהילה ליהדות מתקדמת ברמת השרון. כיום מכהן כאב בית הדין לגיור ומעמד אישי של מועצת הרבנים המתקדמים בישראל (מר"ם), כן עומד בראש "העבודה שבלב – המרכז להתחדשות התפילה", מכון העוסק ביצירה ומחקר של התפילה הרפורמית. מזור הוא עורכם ושותף ביצירתם של ספרי התפילה הנמצאים בשימוש בתנועה הרפורמית הישראלית. כמו כן הוא מעורב בהכנתם של סידורים ומחזורים ברחבי העולם הרפורמי.
משנת 1982 ועד שנת 2015 שימש מזור כמרצה בחוג ללימודי היהדות - תרבות ישראל במכללת בית ברל, ובעבר ריכז במשך שלוש שנים את לימודי היהדות במכללה. משנת 1990 ועד שנת 2012 היה מרצה בכיר בהיברו יוניון קולג' בירושלים (בית המדרש לרבנים רפורמים בישראל) מוסד זה העניק למזור בנובמבר 2015 תואר ד"ר למדעי היהדות לשם כבוד. תחום ההתמחות של מזור הוא ליטורגיה (תורת התפילה) והוא פרסם מאמרים רבים בנושא זה. כמו כן, הוא כותב בנושאי מחקר של מועדי וחגי ישראל ומרצה במסגרות שונות על חגים, תפילה וסידור.
נשוי לעדנה, מרכזת תוכנית "נתיב" לגיור בצה"ל, באזור המרכז. אב לשניים: הרב עודד מזור, רב רפורמי ומחנך המתגורר בירושלים ומכהן כרב בקהילת כל הנשמה, והרבה נועה מזור, רבה רפורמית בעלת תואר שני בחינוך יהודי-פלורליסטי.
בשנת תשס"ה עדכנה הרבנות הראשית לישראל כי מזור עובר על חוק איסור הונאה בכשרות בכך שלמספר עסקים באזור תל אביב ניתנו אישורי השגחה מטעם מר"ם בחתימתו של מזור.[1] יצוין כי על פי פסק דין של בית המשפט העליון משנת 2017, מותר לבית עסק להציג תעודה המעידה הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, כולל זהות הגוף המפקח שאינו הרבנות הראשית, ובלבד שלא נעשה שימוש במלה "כשר".[2]
פרסומים מרכזיים (ספרים ומקראות)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חג ומועד במחשבת היהדות המתקדמת בישראל. ירושלים 1988 (מקראה)
- מצווה והלכה במחשבת היהדות המתקדמת בישראל. ירושלים 1988 (מקראה)
- כוונת הלב – מחזור לימים נוראים. (יחד עם מרדכי רותם) ירושלים תשמ"ט
- העבודה שבלב – סידור תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדי השנה. הדפסה ב' עם תיקונים. התנועה ליהדות מתקדמת ירושלים תשנ"א.
- מחשבת התפילה בהגות היהדות המתקדמת (מקראה). ירושלים 1991
- "העבודה שבלב" סידור התנועה ליהדות מתקדמת בישראל – הארות והערות לנוסח התפילה ,היברו יוניון קולג' ירושלים 1991
- ברוך שעשני אישה? (יחד עם דוד אריאל-יואל ומיה ליבוביץ) ידיעות אחרונות ת"א 1999
- מלחמת גוג ומגוג – משיחיות ואפוקליפסה ביהדות בעבר ובהווה. (יחד עם דוד אריאל-יואל, מיה ליבוביץ ומוטי ענברי) ידיעות אחרונות ת"א 2001
- הגדה של פסח לימינו (עם תרגום רוסי ) ירושלים ומוסקבה 2007
- הגדה לזמן הזה – הגדה לפסח של היהדות המתקדמת בישראל (יחד עם דליה מרקס ויהוידע עמיר). ירושלים תשס"ט - 2009
מאמרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "תיקון" ט"ו בשבט – חדש בקנקן ישן. הד החינוך דצמבר 1985
- התאולוגיה של הרב דר' א. גייגר על פי סידור התפילות המתוקן שבעריכתו. שלהבת 35. 1985
- תשעה באב – יום הזיכרון לחורבן הלאומי. סקירה חודשית: ירחון לקציני צה"ל ל"ד (7) 1987
- שתי הצעות לסדר ט"ו בשבט (יחד עם שרה שוב) מכללת בית ברל. תשמ"ח .
- היבטים אקטואליים על תשעה באב. מחקרי חג כתב-עת לתרבות יהודית 2 מכללת בית ברל תש"ן.
- לתולדות הסידור המתוקן בישראל. מחקרי חג כתב-עת לתרבות יהודית 3 מכללת בית ברל תשנ"ב.
- מקומו של "התיקון" כיחידה מרכזית במסגרת התפילה והטקס בתנועה ליהדות מתקדמת בישראל. מחקרי חג ,כתב-עת לתרבות יהודית 5. מכללת בית ברל תשנ"ד
- עיון בפיוט "עת שערי רצון" לר' יהודה בן שמואל אבן עבאס. (יחד עם יעקב מעוז). מחקרי חג: כתב-עת לתרבות יהודית 6 מכללת בית ברל תשנ"ה.
- הפיוט "ונתנה תוקף" – יצירות תשתית בתרבות היהודית. (יחד עם מרים דרור, שרה שוב ועמנואל אלון) מופ"ת תל אביב 1996
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
