יוהאן קרל בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהאן קרל בר
Johann Karl Ulrich Bähr
לידה 18 באוגוסט 1801
ריגה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 1869 (בגיל 68)
דרזדן, ממלכת סקסוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיית דרזדן לאמנות יפה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Carl Bähr עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהאן קרל ברגרמנית: Johann Karl Bähr‏; 18 באוגוסט 180129 בספטמבר 1869) היה צייר וסופר גרמני.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל בר נולד בריגה כבן של איש העסקים יוהאן אולריך בר. אביו תכנן עבורו קריירה כאיש עסקים, אך בניגוד לדעת אביו, בשנת 1824 התחיל קרל בר ללמוד באקדמיה לאמנות בדרזדן בשנת 1824. הוא הפך לתלמידו של מנהל הגלריה פרידריך מתיאי. בשנת 1825 עבר לפריז ולמד אצל צייר הנוף ז'אן ויקטור ברטין. שם פגש את ז'אן-בטיסט קמיל קורו, איתו סייר ברומא עד 1826. בביקור נוסף של קרל בר באיטליה, בין השנים 1827 ל-1829, הכיר את הצייר יוזף אנטון קוך.

בר החל להתפרנס כצייר פורטרטים וחזר לדרזדן בשנת 1832, שם פנה לתחום הציורים ההיסטוריים. הוא התחתן עם בתו של סוחר האמנות גספרו וייס בשנת 1829. מותה בטרם עת גרם לו לנסוע שוב לאיטליה בשנת 1834, שם פגש את פטר פון קורנליוס ואת הוראס ורנה, שהשפיעו עליו אמנותית. לאחר מכן עבד שוב בריגה ולבסוף נסע לדרזדן בשנת 1836.[2]

בדרזדן לימד משנת 1840 באקדמיה לאמנות, ומונה לפרופסור בשנת 1846.[3] בדרזדן הוא הצטרף עד מהרה למעגל החברתי סביב לודוויג טיק והיה חבר קרוב של יוליוס מוזן. בשנת 1855 ערך את היכרותו של ארתור שופנהאואר.

קרל בר צייר ציורים היסטוריים בנוסח בתי הספר של דיסלדורף ובלגיה. בין היתר נודע בציור דיוקן של קספר דויד פרידריך.

קרל בר נפטר בדרזדן בשנת 1869. קברו שוחזר סביב שנת 2010.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהאן קרל בר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Historische Commission bei der königl. Akademie der Wissenschaften, Allgemeine Deutsche Biographie, Bd. 1, 1., München/Leipzig: Duncker & Humblot, 1875, Allgemeine Deutsche Biographie, עמ' 769
  2. ^ Michael Bryan, Robert Edmund Graves, Walter Armstrong, Dictionary of painters and engravers, biographical and critical, London : G. Bell and Sons, 1886
  3. ^ Collection, The British Museum (באנגלית)