יוז'ף גלאטר
 | |
| לידה |
16 בדצמבר 1880 ג'נג'ש, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1934 (בגיל 53) וינדזור, קנדה |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
יוז'ף גלאטר (בהונגרית: Glatter József; ג'נג'ש, 16 בדצמבר 1880[1] – ווינדזור, אונטריו, 30 במאי 1934)[2] היה נהג קטר יהודי-הונגרי, סוציאל-דמוקרטי, לימים עובד מפלגת הקומוניסטים של הונגריה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוז'ף גלאטר נולד במשפחה יהודית כבנם של מור גלאטר ושל מריה קליין. הוא השלים רק 4 כיתות של בית ספר יסודי. ב-19 בפברואר 1905, בבודפשט, נשא לאישה את רלי (או נלי) שוורץ, בתם של שלמה שוורץ ושל לינה ברגר.[3] גלאטר היה פעיל בתנועת הפועלים משנת 1918 והשתתף במאבק על זכות ההתארגנות של עובדי מסילות הברזל. במהלך מהפכת החרציות הוא הפך למזכיר האיגוד המקצועי של עובדי המתכת והמשיך באותו התפקיד במהלך שלטון הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. לאחר נפילת הרפובליקה, בתקופת הטרור הלבן, הוא שלט בסיקור העיתונות של חברי מפלגת הקומוניסטים של הונגריה הבלתי חוקית, אך נעצר ונידון למוות על ידי בית משפט צבאי. הפסיקה זכתה להתנגדות חריפה גם מצד ארגוני הרכבות האירופיים והממשלה הסובייטית. בית המשפט לערעורים ביטל את גזר הדין והמיר אותו למאסר עולם. כחלק מחילופי השבויים ההונגרי-סובייטי גלאטר שוחרר והועבר לרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (רוסיה הסובייטית), שם עבד תחילה עבור הקומיסריאט הפיננסי של המדינה ולאחר מכן במשרד הבינוי הממלכתי במוסקבה.
הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר חוסלה המפלגה הקומוניסטית המאורגנת באופן בלתי חוקי בהונגריה הוזמן גלאטר במוסקבה ונאמר לו שיש לארגן מחדש את המפלגה. בנו הבכור, אנדרה גלאטר, שהיה אז כבר בן עשרים, רצה להישלח באופן לא חוקי לבודפשט כדי לארגן מחדש את הפעילות. לא אביו כי הוא נידון שם למוות. אשתו התנגדה נמרצות, נמאס לה מפעילות והם ועזבו את מוסקבה. הדבר התאפשר מכיוון שהייתה להם דירה במוסקבה (במחסור העצום בדירות) ואיש שרותי הביטחון (ג.פ.או.) שהיה זקוק לדירה עקב נישואיו הסדיר דרכונים עבורם כנגד הדירה שתתפנה. הם הגיעו לניו יורק בתחילת 1926 או בתחילת 1927 ואז עברו לקנדה זמן לא רב לאחר מכן (כי ארצות הברית לא ראתה בעין יפה פעילים קומוניסטיים).
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלאת 100 שנה להולדתו נחנך לוח זיכרון בבודפשט, בבניין הקבלה של בית ההסקה של הרכבת פרנצווארוש, בבודפשט.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי האסירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- HU BFL - VII.102.a - forradalomutan - 1919 - 608. archives.hungaricana.hu
- HU BFL - VII.101.c - fegyenc.I - 6083. archives.hungaricana.hu
- HU BFL - VII.101.c - fegyenc.I - 4826. archives.hungaricana.hu
- HU BFL - VII.102.a - fogoly - 1920 - 7674. archives.hungaricana.hu
כתבות בעיתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אזור קרש, 1920 (שנתון 1) ספטמבר-דצמבר גיליון מספר147.
- בלה גדנץ: יוז'ף גלאטר, נהג רכבת. כתב העת "עובד הרכבת ההונגרי" 1980, גיליון 25–26.
- לוח זיכרון לאיש רכבת מהפכני. נפסבה, 16 בדצמבר 1980.
מסמכי ארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- HU BFL - VII.18.d - 13/2094 - 1919. archives.hungaricana.hu
- HU BFL - VII.5.c - 11492 - 1920. archives.hungaricana.hu
- HU BFL - VII.18.d - 13/6388 - 1920. archives.hungaricana.hu
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Munkásmozgalom-történeti lexikon. Szerkesztette Vass Henrik – Bassa Endre – Kabos Ernő. Budapest: Kossuth Könyvkiadó. 1972. 178. o. (לקסיקון תולדות תנועת הפועלים).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוז'ף גלאטר באתר GENI
- זכרונות של קרוב משפחה (בהונגרית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a gyöngyösi izraelita hitközség születési akv. 99/1880. folyószáma alatt".
- ^ Province of Ontario Certificate of Registration of Death Number 013607, May 31, 1934, Ancestry.com - Ontario, Canada, Deaths, 1869 - 1938 and Deaths Overseas, 1939 - 1947.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest IX. ker. polgári akv. 162/1905. folyószám alatt.
- ^ Kerületi figyelő 8. 1980. július 1. - december 31. között megjelent I-XXII. kerületre vonatkozó cikkek, tanulmányok bibliográfiája. Budapest, 1981, 142. p.