יוחנן השישה עשר (אנטי-אפיפיור)

יוחנן השישה עשר
לידה	המאה ה־10; Rossano, איטליה
פטירה	26 באוגוסט 1001; מנזר פולדה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
דת	הכנסייה הקתולית

יוחנן השישה עשר (בלטינית: Ioannes XVI, ברונו מקרינתיה; 945 לערך - 1001) היה אנטי-אפיפיור שנבחר לכהונה על ידי אצילי רומא ב-997, במקביל לכהונתו של גרגוריוס החמישי. הוא הודח מהכס על ידי אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ב-998. נולד בשם יוהנס (ג'ובאני) פילגטוס (ביוונית: Ιωάννης Φιλάγαθος; בלטינית: Johannes Philagathus; באיטלקית: Giovanni Filagato).

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקלאבריה שבדרום חצי האי האפניני (איטליה), שהיה אז בשליטת האימפריה הביזנטית. היה הכומר האישי של תאופאנו, אחייניתו של קיסר יוחנן הראשון צימיסקס, קיסר האימפריה הביזנטית ורעייתו של אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. כן היה סנדקו של בנם, לימים הקיסר אוטו השלישי. כיהן כבישוף פיאצ'נצה.

עם מותו של האפיפיור יוחנן החמישה עשר, הגיעו אוטו השלישי ובן-אחיו ברונו לרומא על מנת למנות את ברונו בן ה-24 לאפיפיור. אולם, אצילי רומא בחרו ביוהאנס פילגטוס לרשת את הכס ולכהן כאפיפיור בשם יוחנן השישה עשר. אוטו השלישי הצליח לגרום לבחירתו של ברונו לאפיפיור, והוא נטל לעצמו את השם גרגוריוס החמישי. מיד לאחר מכן הכתיר האפיפיור החדש את דודו לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. אולם, עם שובו של אוטו השלישי לגרמניה, השתלטה סיעת אצילי רומא, בסיועו של בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית, על כס האפיפיור, הדיחה את גרגוריוס החמישי והכתירה מחדש את יוחנן השישה עשר. סינוד בישופים שהתכנס בפאביה ב-997 החליט להכתיר מחדש את גרגוריוס שנבחר כחוק ולנדות את יוחנן השישה עשר מן הכנסייה. בפברואר 998 נכנס שוב אוטו השלישי לרומא בראש חייליו, על מנת לוודא שאצילי העיר לא ימרדו עוד נגד האפיפיור הנבחר. חיילי הקיסר תפסו את יוחנן השישה-עשר, שניסה להימלט. הם קצצו את אזניו, חתכו את אפו, עקרו את לשונו, שברו את אצבעותיו וניקרו את עיניו. לאחר מכן הרכיבוהו הפוך על חמור והצעידוהו ברחובות רומא. לאחר מכן נשלח לחיים בגלות במנזר פולדה שם מת ב-1001.

מספור האפיפיורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שיואנס לא נחשב לאפיפיור לגיטימי, שלושת האפיפיורים הבאים שנטלו לעצמן את השם יוחנן השתמשו בשמות "יוחנן השישה-עשר", "יוחנן השבעה-עשר" ו"יוחנן השמונה-עשר". רק בשלב מאוחר יותר "קודם" מספרם באחד, והותיר את השם "יוחנן השישה-עשר" ללא אפיפיור, אלא רק ככינוי לאנטי-אפיפיור שכיהן בשם זה.