יומן המצור
 | |
| בימוי |
אנדריי זייצב  |
|---|---|
| תסריט |
אנדריי זייצב |
| שחקנים ראשיים |
סרגיי דריידן דריה רומיאנצבה אולגה אוזולאפיניה וסילינה מקובצבה |
| מדינה |
רוסיה |
| הקרנת בכורה |
2020 |
| משך הקרנה |
118 דק' |
| שפת הסרט |
רוסית |
| סוגה |
סרט מלחמה |
| פרסים |
Golden George |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
יומן המצור (ברוסית: Блокадный дневник) הוא סרט רוסי עלילתי עטור פרסים העוסק במצור על לנינגרד, בבימויו של אנדריי זייצב על פי תסריט שהוא עצמו כתב. הסרט הופק על ידי אולפן הסרטים "ספטמבר". באוקטובר 2020 זכה הסרט בגראן פרי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-42 במוסקבה וזכה גם בפרס נשר הזהב הרוסי בקטגוריית הסרט הטוב ביותר לשנת 2020, התסריט הטוב ביותר והשחקנית הטובה ביותר לאולגה אוזולאפיניה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט מבוסס על זיכרונותיה של המשוררת אולגה ברגהולטס, שכונתה "מדונה לנינגרד", וסיפורה "כוכבי היום",[1] וכן על זיכרונותיה הרבים של המצור, כולל הסופר דניאל גרנין. לטענת במאי הסרט, האירועים המתוארים הם "מציאות דוקומנטרית" ואינם בדיוניים.[2]
הסרט צולם בתמיכת משרד התרבות של הפדרציה הרוסית, קרן הקולנוע והחברה ההיסטורית הצבאית הרוסית. הקרנת הבכורה של הסרט נקבעה ל-9 במאי 2020, לציון 75 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה,[3] אולם בשל מגפת הקורונה ברוסיה הוא נדחה ל-2021.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הימים הם ימי החורף הראשון, הקשה ביותר של המצור על לנינגרד, בו רוב האנשים מתו מרעב. פברואר 1942, כפור קשה מתחת למינוס 30 מעלות, רעב נוראי, אספקת מים וחשמל לא עובדים, התחבורה נעצרת, לנינגרד מכוסה שלג ומשותקת. צעירה בשם אולגה, עוברת ברחבי העיר בדרכה אל אביה. היא קברה את בעלה והיא בטוחה שבקרוב גם היא תמות מרעב והיא רוצה לראות את אביה בפעם האחרונה, להיפרד ממנו ולבקש ממנו סליחה.[4] היא עוברת ברחבי העיר כולה, פוגשת מגוון אנשים, נקלעת למצבים קשים ורואה את מצבה של לנינגרד ותושביה.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקן/ית | דמות |
|---|---|
| אולגה אוזולאפיניה | אולגה |
| סרגיי דריידן | אביה של אולגה |
| אנדריי שיבארשין | סגן גונתר |
| דריה רומיאנצבה | גרצ'ן |
| אלכסנדרה גרנינה | אולגה בילדותה |
| וסילינה מקובצבה | ליובה |
| סוניה אוריצקיה | אשת גלידה |
| אולגה גרנינה | אמה של אולגה |
| נטליה סנקו | מטריושה |
| פולינה פילוננקו | שומרת |
| מריה דובינה | לוחמת |
| אלכסיי פילימונוב | הקברן לוצ'ה |
| סרגיי פירניאק | סגן רילקה |
| אלכסנדר צ'יזלוב | איש במזחלה עם לחם |
| פולינה סימצ'בה | בתה של לובה |
| דניאל פנקוב | בנה של לובה |
| ארטיום מלניצ'וק | שוטר במשטרת לנינגרד |
| איוואן מוזייקו | איש שגנב לחם; סגן גרמני שנתפס |
| אלינה וויחודובה | אישה בלי זרוע |
| מרינה קלשבה | אישה הנוזפת בגרמנים |
| איליה דל | הסטודנט וולודיה |
| ויקטור גולישב | ויקטור סיגיזמונדוביץ' |
| ואנו מירניאן | איש תלוי |
| אלכסנדר זמורייב | נהג משאית |
| יקטרינה דורובה | אישה עם ארון בגדים |
| פאבל אפרוקוב | גבר עם תינוק |
| פאולין אוג | אישה עם גבר ותינוק |
| ורה מילובסקאיה | עובדת בחדר המתים |
| סרגיי לינקוב | מעמיס בחדר המתים |
| רוברט פישמן | שומר חדר המתים |
| יולה סנקו | אישה המושכת מזחלת עם בנה |
| רומואלד מקרנקו | בן על מזחלת |
| בוריס פטרוב | איש לועס כפפה |
| מאטוויי נוביקוב | יתום |
| ליליה בגירובה | אישה קפואה בחשמלית |
| טטיאנה קוזנצובה | זקנה בבית העלמין; אישה עם מקל |
| ויקטור פרוסיקוב | כרוז צבאי |
| טטיאנה שפובלובה | אלכסנדרה איוואנובנה |
| גלב קאליוז'ני (dd') | חייל רוסי |
| מקסים פלשצ'נקו | גרמני שבוי |
| אלכסיי ואסין | מעצב תאגיד לאנס |
| קונסטנטין סולומונוב | שולץ |
| מיכאיל בשקטוב | חייל גרמני |
| אלכסנדר קונונץ | חייל גרמני |
| אלכסנדר זולובניוק | חייל גרמני |
| סרגיי אגפונוב | חייל גרמני |
| איוואן נמצוב | חייל גרמני |
| יבגני חורושבצב | קול הכרוז ברדיו |
| אנדריי זייצב | קריין |
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצילומים התקיימו בשנים 2017–2018, כשהעבודה על הסרט ארכה ארבע שנים. יחד עם הסרט, מתוכננת סדרה בת 4 פרקים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יומן המצור, ברשת החברתית פייסבוק
"יומן המצור", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"יומן המצור", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Елена Ерофеева-Литвинская. "Ольга Берггольц: ленинградская Мадонна" (ברוסית). נבדק ב-2020-05-07.
- ^ Дорога в вечность: Фильм «Блокадный дневник»: глазами Ольги Берггольц
- ^ Снятый на госсредства фильм о блокадном Ленинграде заранее назвали «русофобским» и «мерзким» после выхода «зомби»-трейлера (ВИДЕО)
- ^ "Драма "Блокадный дневник" Андрея Зайцева получила главный приз 42-го ММКФ". ТАСС. נבדק ב-2020-10-09.
| פרס נשר הזהב הרוסי לסרט הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 2003—2010 | קוקושקה (2003) • השיבה (2004) • 72 מטרים (2005) • הפלוגה התשיעית (2006) • האי (2007) • 12 (2008) • שדה פראי (2009) • המגונדרים (2010) | |
| 2011—2020 | איך סיימתי את הקיץ (2011) • ילנה (2012) • הטיגר הלבן (2013) • אגדה מספר 17 (2014) • מכת שמש (2015) • אודות האהבה (2016) • גן עדן (2017) • סאליוט 7 (2018) • המלחמה של אנה (2019) • טקסט (2020) | |
| 2021— | יומן המצור (2021) • מחליקיים של כסף (2022) • אדמונית (2023) | |