ירדה השבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירדה השבת
מאת יהושע רבינוב

יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר,
וְנִיחוֹחַ עַתִּיק בְּשׁוּלֶיהָ.
וַיַּעַמְדוּ מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים
לָשֵׂאת אַדַּרְתָּהּ הַזּוֹהֶבֶת.
תַּעֲלֶינָה יוֹנִים מִכִּנֶּרֶת הַיָּם,
קַבֵּל אֶת רוּחָהּ הַלּוֹהֶבֶת.

הבית הראשון של השיר
בקעת גינוסר והכנרת, מבט מהר ארבל

ירדה השבת הוא שיר עברי מאת יהושע רבינוב, שהולחן בשנות הארבעים על ידי מלחין הזמר העברי דוד זהבי. השיר מזוהה עם התנועה הקיבוצית, ובקיבוצים רבים היה מושר מדי שבת.

על פי המסופר נכתב השיר בעקבות ביקור בקיבוץ גינוסר. בשעת ערב שבת טייל רבינוב בוואדי חמאם ("ואדי היונים", שמו הערבי של נחל ארבל) שעל יד הקיבוץ וראה את מאות היונים העפות בחזרה אל קינן; לאחר שחזר לקיבוצו כתב רבינוב את השיר.[1] הוא הודפס לראשונה בעיתון דבר בחודש דצמבר 1944,[2] ובשנית בחודש דצמבר 1947,[3] ונכלל בספרו של רבינוב ״משעולים לאופק״ שראה אור בשנת 1946. עוד לפני הדפסתו בספר הגיע השיר לידי דוד זהבי, חבר קיבוץ נען, דרך אליהו וגר, חבר קיבוץ גינוסר, שקיבלו מאשתו של רבינוב. זהבי הלחין את השיר וכך הופץ הלחן בזמן הוצאת הספר.[4]

הביצוע המוקלט הראשון הוקלט בשנת 1961 על ידי הדסה סיגלוב בעיבוד שמעון כהן. לאורך השנים זכה השיר לעיבודים ולביצועים רבים בידי אמנים שונים, ביניהם נחמה הנדל, דפנה ארמוני, נורית גלרון, יהורם גאון, אורן צור (יליד גינוסר) ואחרים. בכל ביצועי השיר המוקלטים הושרו הבתים הראשון, השני והרביעי, ללא הבית השלישי.

בין השאר נכלל השיר באנתולוגיה ״אדמה אדמתי - מבחר שירי ארץ ישראל״ בעריכת המשורר יחיאל חזק, שיצאה ב-1985 בהוצאת ספרית פועלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירדה השבת, באתר שירה עובדת - לקידום ושימור זמר ההתיישבות העובדת
  2. ^ יהושע רבינוב, ירדה השבת, דבר, 22 בדצמבר 1944
  3. ^ יהושע רבינוב, שירים, דבר, 5 בדצמבר 1947
  4. ^ ירדה השבת, באוסף המוזיקה הישראלית, שיר
ערך זה הוא קצרמר בנושא שירים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.