דוד זהבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת תקליט משירי דוד זהבי (1977)
עטיפת הביוגרפיה של דוד זהבי. הציור הוא של נכדתו סמדר זהבי בונן, על פי צילום
דוד זהבי בצעירותו

דוד זהבי (גולדיס) (191026 באוקטובר 1977) היה מלחין ישראלי, ממייסדי קיבוץ נען. חתן פרס אלקוני לזמר העברי (1961).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורי אביו של דוד זהבי עלו לארץ ישראל מרומניה ב-1877 כחלק מהעלייה הראשונה, הגיעו לטבריה ומאוחר יותר עברו להתגורר בראש פינה, שם נולד אברהם גולדיס, אביו של דוד. ב-1895 נישא אברהם לרחל, עולה בת 19 מרומניה, ועבד לפרנסת המשפחה במפעל המשי שיזם הברון רוטשילד בראש פינה. משנקלע המפעל לקשיים פוטר אברהם מעבודתו ובני הזוג עברו בסביבות שנת 1900 ליפו, שם נולד ב-1910 דוד, הילד השלישי במשפחה. לימים כתב כי "הצלילים הראשונים שספגתי בילדותי היו מזיגה של צלילי הזמירות של שבת ויום טוב מפי אבא מחד – וצלילי המזרח שבקעו מבתי הקפה הערביים שבקרבת ביתנו מאידך."‏[1] אביו קיוה כי יהיה חזן. זהבי למד בגן העברי שהיה ביפו והמשיך את לימודיו בבית־הספר תחכמוני בשכונת נווה צדק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלה עם משפחתו על ידי השלטונות העות'מאניים לזכרון יעקב. לאחר כניסת הבריטים שבה המשפחה לתל אביב.

זהבי לא למד מוזיקה בצורה מסודרת בשל חוסר אמצעים. אחותו הגדולה, לאה גולדיס, דחפה אותו לקבל חינוך מוזיקלי בנגינה בכינור, אך כעבור זמן קצר עבר לפסנתר, ש"קסם לי יותר בעושר צליליו".‏[2] הוא החל ללמוד אצל הפסנתרנית מרים לוית, ולאחר מכן למד אצל הדסה ביריביס. בגיל מבוגר יותר למד אצל מרים בוסקוביץ.‏[3] בצעירותו עבד בעבודות מזדמנות כמו דפוס, בניין ורַצפוּת.

עם בגרותו הצטרף למייסדי קיבוץ נען, מהנוער העובד, והיה חבר הקיבוץ כחמישים שנה, עד יום מותו. הוא עברת את שם משפחתו מגולדיס לזהבי. מלבד עבודתו בקיבוץ כחשמלאי, ארגן מקהלה ואירועי מוזיקה שבמסגרתם החל גם להלחין. לפסנתר ששימש אותו בימיה הראשונים של נען, דאג דוד כהן על ידי גיוס כספים למטרה זו. אט אט החל לפרסם את לחניו בכל הארץ והפך להיות אחד המלחינים המקובלים בזמנו.

בינואר 1948 נשלח על ידי הקיבוץ המאוחד ביחד עם אשתו רבקה, להדריך במחנות נוער יהודי באיטליה וגרמניה. בספטמבר 1948 חזר לנען.

בשנת 1961 זכה בפרס יוסף אלקוני לזמר העברי (המוענק במסגרת פרס אנגל) על מנגינות למקהלה ולשירי ילדים ושירי עם.‏[4]

בשנותיו האחרונות סבל מסרטן הוושט. חברי נען הצליחו להפיק תקליט משיריו שהצליח מאוד ולהציג אותו לפניו זמן קצר לפני מותו. דוד זהבי נפטר ב-1977, בגיל 67, ונקבר בקיבוצו. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

על שמו רחוב ביפו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהבי היה נשוי שלוש פעמים:

  • מנישואיו עם יהודית אברמסון נולד בכורו שי, שהיה ילד חריג‏[5] הטיפול בשי עורר מתחים בין בני הזוג והם נפרדו. זהבי טיפל בעצמו בשי עד שנאלץ להעבירו ל"מוסד לילדים דפקטיבים" בגבעת השלושה. ב-10 באפריל 1946 נעלם שי מהמוסד,‏[6] ולמרות חיפושים ממושכים לא נמצא עד היום.
  • אשתו השנייה, רבקה פינצ'י הייתה צעירה ממנו ב-20 שנה. הם התחתנו ב-1948 ומנישואין אלה נולד הבן עדי. הבדלי גיל ומנטליות הביאו לגירושין ב-1952.
  • ב-1953 נישא למינה ויטמן, ניצולת השואה שהייתה צעירה ממנו ב-17 שנה. מנישואין אלה נולדו רפי ולירון. אשתו של רפי היא הזמרת דפנה זהבי, שמרבה לשיר משירי דוד זהבי בהופעותיה.

בנה של אחותו, לאה גולדיס-לויטס, הוא הביולוג האבולוציוני פרופ' אביתר נבו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירו הראשון, אותו הלחין בעודו נער בן 15, היה "אורחה במדבר" למילותיו של יעקב פיכמן, שיר הפותח במלים "ימין ושמאל, רק חול וחול...".

בין לחניו הנודעים, שירה של חנה סנש, "הליכה לקיסריה" (המוכר כ"אלי, אלי"), "ניגונים" למילותיה של פניה ברגשטיין, "הן אפשר" ו"יצאנו אט" למילותיו של חיים חפר. כמו כן, הלחין זהבי את המנון הפלמ"ח ("מסביב יהום הסער, אך ראשנו לא ישח. לפקודה תמיד אנחנו, תמיד אנו, אנו הפלמ"ח...") שכתב זרובבל גלעד; הלחן פורסם לראשונה בעיתון "במעלה" של הנוער העובד. שירו הידוע ביותר הוא "החליל", שאותו הלחין למילותיה של לאה גולדברג, שאותן מצא בשער של השבועון "דבר לילדים".

סיפור מיוחד הוא הלחנת השיר "בעדן ילדים" מאת שלמה זרחי. זהבי מצא את המלים על פתק זרוק בשדרות רוטשילד ובדיעבד התברר שכתב אותן ילד שהיה בן 14 ואותו פתק עף לו ברוח והלך לאיבוד. כעבור שנים הופתע זרחי לשמוע את מילותיו מולחנות בידי זהבי.

קובצי לחניו (תווים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובץ שירים, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל – הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך ('ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב'), תשי"ד
  • קֹבץ שירים: חלק ב; בעריכת ש[למה] קפלן, תל אביב: מרכז לתרבות ולחינוך ('ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב'), תשכ"ב. (התוכן: שירי ילדים; שירי עם וחברה; שירים ליריים; שירים בשנים ובשלושה קולות)
  • 10 לחנים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד – המדור לחנוך מוסיקלי; אור תו, 1970.
  • מזמור לדוד: משיריו של דוד זהבי, חלק ג'; בעריכת יהודה אורן, הנרי קלאוזנר; דברי מבוא מאת ישראל גלילי, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – מפעלי תרבות וחנוך ('הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב'), 1977. (התוכן: שירים מן המקורות; שירי מולדת; שירי חברה ואהבה; שירים ליריים שונים; שירי טבע; שירי ילדים; שירי שבת; שירי מקהלה)
  • שלא יגמר לעולם: מבחר מנגינות, תל אביב: הוצאת הקבוץ המאוחד – מפעלי תרבות וחינוך, 1981 (כולל אוטוביוגרפיה של זהבי ודברים עליו מאת אליהו הכהן ואחרים)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "דוד זהבי - שלא יגמר לעולם" (1977)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד זהבי - זמרשת - זמר עברי מוקדם.
  2. ^ דוד זהבי, 'אוטוביוגרפיה', תצליל 8, 4 (1968), עמ' 63.
  3. ^ דוד זהבי, 'אוטוביוגרפיה', תצליל 8, 4 (1968), עמ' 64.
  4. ^ הוענק פרס אנגל למוסיקה, דבר, 10 ביולי 1961.
  5. ^ לפי המתואר בספרו של מוטי זעירא, סבל כנראה מאוטיזם.
  6. ^ נעלם ילד בן 9, דבר, 12 באפריל 1946.