הר ארבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצוק הארבל
הירידה התלולה מהמצוק
צוק הארבל, כשברקע ים כנרת.

הארבל הוא מצוק הנמצא בצפון ישראל בגליל התחתון, מעל טבריה ובקרבת בקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.‏[1]

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארבל מורכב מאבן גיר[2] דולומיטי[3] קשה של חבורת עבדת, שנוצר לפני 40 מיליון שנה במהלך האאוקן[4] ומכיל נודולות של צור. התפרצויות געשיות שאירעו במיוקן ובפליוקן – בין היתר בהר הגעש הסמוך, קרני חיטין, לפני כ-4 מיליון שנים – יצרו על הארבל וסביבתו את בזלת הכיסוישכבות של לבה בזלתית ואפר געשי. שכבת הבזלת העליונה עמידה למדי לבליה ולסחיפה, והגנה במידה רבה על המסלע הגירי מפני הרס קארסטי.

העתקה וקימוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארבל הוא חלק מהמערכת הטקטונית של מזרח הגליל התחתון, שנוצרה כתוצאה ממעוות, קימוט והעתקה צעירים מבחינה גאולוגית – בין 2 ל-3 מיליון שנים. מערכת זו שכיוונה לצפון-מערב יצרה מבנים של גראבנים והורסטים מדורגים נטויים, המתאפיינים בירידה תלולה ובעלייה מתונה בהמשך.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מול ההר שוכן הר הנקרא הר ניתאי על שמו של ניתאי הארבלי, (תנא מתקופת הזוגות) שחי במקום.

בנחל ארבל, שאורכו כ-10 קילומטרים, נובעים כמה מעיינות, ביניהם עין אסעד, עין נתאי ועין ארבל.

בבקעת ארבל ליד ההר הוקמו ארבעה יישובים - כפר זיתים, ארבל, כפר חיטים ומצפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארבל (יישוב עתיק)

המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והצלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה, ירד אל תהום עמוקה והיה זקוף על פי תהום."

– דברי יוסף בן מתתיהו, מתוך "תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים", ספר א', פרק ט"ז-א'

במערות שבמצוק חיו בני אדם עוד מתקופות פרהיסטוריות. בתקופה מאוחרת יותר הפכו המערות למבצר גדול, שהיו בו מעברי סתר, אולמות ובורות מים. כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין החשמונאים על השלטון ביהודה. הורדוס נלחם בגליל כנגד מתנגדיו, תומכי אנטיגונוס, ואנטיגונוס עצמו ישב בירושלים ולא ניסה כלל להחיש עזרה לתושבי הגליל ולאנשיו שנלחמו בהורדוס. הורדוס התעסק בביעור קיני ההתנגדויות, שמרכזן היה במערות שליד הארבל. בקרבות אלה השתמש הורדוס בארגזים, שהותאמו למלחמות בהרים. הלוחמים שהתמקמו בתוכם הצטיידו במוטות ארוכים שבקצותיהם ווים על-מנת לגרור את המסתתרים החוצה ולשומטם לתהומות.

בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית היו במקום יישובים יהודיים. במקום התיישבה לאחר החורבן משמרת הכהנים ישוע. ליד מושב ארבל, בחלקו הצפוני, נמצאים שרידי ארבל הקדומה ובהם חורבות בית כנסת קדום, שהיה בשימוש עד אמצע המאה השמינית, בריכות אגירה ומתקנים חקלאיים וכן, במדרון אל נחל ארבל, קברים ומערות קבורה חצובים בסלע.

נבי שועייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נבי שועייב

מתחם נבי שועייב הוא האתר הקדוש ביותר לדרוזים. על פי המסורת הדרוזית, במקום זה קבור יתרו, חותן משה (שועייב, אצל הדרוזים). באתר מתחם קבר גדול ומעיין מקודש נובע בו. ב-25 באפריל נערכת עלייה לרגל אל הקבר .

גן לאומי ושמורת טבע ארבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן הלאומי כולל בתוכו את רוב שטחו של הר הארבל, הר ניתאי, הר סביון, קרני חיטין ורמת ארבל. בשטח הגן הלאומי מסומנים שבילי טיול. השביל המוליך ממגרש החניה קצר ונוח להליכה. הוא עולה בשיפוע מתון עד אל שפת המצוק, המתנשא מעל סביבתו לגובה 400 מטר ומעניק מראות נוף למרחקים, צפונה להרי הגליל ורמת הגולן, מערבה אל בקעת ארבל ובקעת בית נטופה ומזרחה אל הכנרת ורמת הגולן. בצדו הצפוני מתרומם המצוק מעל היישוב הערבי ואדי חמם ומול המושבה מגדל בקיר זקוף אחד, מתחתיתו ועד ראשו, מראה מרשים ביותר. בהמשך יורד השביל, המסומן בשחור וכחול, אל כביש הכנרת, ליד צומת מגדל. זו ירידה לא קלה, למיטיבי לכת בלבד. שמורת הטבע היא חלק מ"שביל ישראל".

בשטח הגן הלאומי צמחיה רבה, כולל צמחים נדירים כמו דבקה אפורה, דרדר נאה ושושנתית משורטטת. כן יש כאן שבלול מיוחד, סגורית הארבל, הקיים רק במצוק הארבל ובחורף מופיע בו הכֹתלי, ציפור נדירה בארץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]