יהורם גאון
| יהורם גאון | |
|---|---|
 |
|
| מידע כללי | |
| תאריך לידה | 28 בדצמבר 1939 |
| מקום לידה | ירושלים, ישראל |
| שנות פעילות | 1957—היום |
| סוגה | זמר עברי פופ |
| חברת תקליטים | אן אם סי ישראפון סי בי אס התקליט חיפה נענע דיסק Neighborhood הד ארצי מדיה דיירקט |
יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939) הוא זמר ושחקן ישראלי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (2004). נמנה עם הבולטים שבזמרים בתולדות ישראל.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] משפחתו
יהורם גאון נולד בירושלים בשכונת בית הכרם למשפחה יהודית ספרדית דוברת לאדינו. בן זקונים למשה דוד ושרה גאון. אביו, ההיסטוריון ועיתונאי הלאדינו, משה דוד גאון, נולד בבוסניה בשנת 1889. ועם עלייתו ארצה שימש כמורה לעברית, לאחר זמן מה נשלח ללמד עברית בקהילה היהודית באיזמיר, טורקיה. שם הכיר את אמו של יהורם, שרה חכים, ולאחר זמן קצר עלו שניהם ארצה והקימו משפחה. ליהורם שלושה אחים: יגאל, כלילה ערמון ואיש העסקים בני גאון.
גאון נישא לאורנה גולדפרב, שהייתה צעירה ממנו ביותר מ-20 שנה ונזקקה להיתר מיוחד לנישואין עקב גילה הצעיר - 17 שנים. הדבר עורר סערה ציבורית. לזוג, שהתגרש תוך שנים אחדות, יש שני ילדים.
[עריכה] תחילת דרכו האמנותית
את שירותו הצבאי עשה גאון בלהקת הנח"ל בה היה בדרן. גאון לא נתפס כזמר טבעי, עד כדי כך שבמהלך הקלטת השיר "רוח סתיו", אורי זוהר, מפקד הלהקה, "המליץ" לו שעדיף שידקלם את שתי השורות שניתנו לו במקום שישיר אותן, משום ש"זמר כבר לא תהיה, שחקן אולי".
לאחר שחרורו נמנה גאון עם יוצאי להקת הנח"ל שביקשו מהבמאית נעמי פולני להמשיך לעבוד עמה, וכך קמה להקת "התרנגולים", שבה החל לשיר לראשונה, אם כי גם בה לא היה זמר דומיננטי, לצד הכוכבים העולים של אותה תקופה (ביניהם מי שעתידים להיות חלק מ"הגשש החיוור", שייקה לוי וישראל פוליאקוב). במקביל החל לשחק בתיאטרון הקאמרי, אבל הרצון להיות זמר עלה על כל שאיפה אחרת, והוא הקים יחד עם חברו ללהקת הנח"ל, אריק איינשטיין ועם בני אמדורסקי, את שלישיית גשר הירקון, שיצרה להיטים גדולים בזמר העברי, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "סרנדה לך", "אותך" ו"איזה יום יפה". השלישייה הקליטה יחד את האלבום "אהבה ראשונה". גאון פרש כשנה לאחר הקמת השלישייה לטובת לימודי משחק ובימוי.
הוא חזר לארץ, לאחר שיואל זילברג, שעמד לביים את המחזמר "קזבלן", נזכר בזמר הכישרוני, ופנה אליו שיגיע לארץ לאודישנים. המחזמר שכתב יגאל מוסינזון, על רקע "השטח הגדול" ביפו והופק על ידי גיורא גודיק ב-1966, זכה להצלחה גדולה, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ. שני שירים מתוכו, "כל הכבוד" ו"יש מקום" מזוהים עמו עד היום.
[עריכה] ההצלחה
גאון הפך מאז אמצע שנות השישים לכוכב גדול בעולם הבידור והזמר הישראלי. בפסטיבל הזמר של 1969 זכה בשני המקומות הראשונים עם השירים "בלדה לחובש" ו"עץ האלון". הוא נחשב לזמר מבוקש הן על ידי הקהל והן על ידי כותבי שירים ומלחינים שרצו שיבצע משיריהם. כך זכה להיות המבצע המוכר בהרבה להיטים של נעמי שמר (כגון: "עוד לא אהבתי די" ו"סימני דרך") ושל הפזמונאי חיים חפר והמלחין דובי זלצר (בשיריהם "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי", "רוזה", "לא נפסיק לשיר" ועוד). הוא הוציא אלבומים רבים, בהם אלבומים עם שירים ורומנסות בלאדינו ושירי שבת ומועדים. הוא הרבה לבצע שירים רומנטיים ונחשב כמי שמיזג בשיריו בין מזרח למערב, כשביצועיו שילבו מוזיקת פופ עם נגיעות מזרחיות (כמו למשל בשיר "רוזה"). גאון הרבה לבצע שירי אהבה לארץ ישראל ולירושלים (בהם "שלום לך ארץ נהדרת", "מעל פסגת הר הצופים" ועוד).
במשך תקופה נחשב גאון ל"זמר הבית" של סיירת מטכ"ל ואף כתב לכבודה את "שיר היחידה" שאותיותיו חקוקות באנדרטה לזכר קרב קולה. כמו כן ביצע את השיר "גולני שלי". הוא קשר קשרי ידידות עם בכירים בצה"ל כרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר, האלוף רחבעם זאבי והרמטכ"ל לשעבר דן שומרון. במלחמות ישראל, החל ממלחמת ששת הימים ואילך, הופיע כרבים מהאומנים בפני חיילים בשדות הקרב.
[עריכה] משחק בקולנוע ובטלוויזיה
גאון שיחק במספר סרטים ישראלים, אשר רובם זכו להצלחה. בסרט "מבצע יונתן", המגולל את סיפור "מבצע אנטבה", בו שוחררו חטופי המטוס שנחטף לאוגנדה, גילם גאון את דמותו של המפקד שנפל במבצע, יוני נתניהו. הסרט, אשר הופק זמן קצר לאחר האירוע, זכה להצלחה בינלאומית ואף היה מועמד לאוסקר. סרטים נוספים שלו: "אני ירושלמי" מ-1971, אוטוביוגרפיה מצולמת עליו ועל משפחתו הירושלמית שאותה כתב וביים. הסרט לווה בשירים בביצועו של גאון שכתבו חיים חפר ודובי זלצר, ובהם שירים שהפכו ללהיטים, כ"הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי" ו"אני עושה לי מנגינות". "קזבלן" מ-1973 הגרסה הקולנועית והמצליחה של המחזמר. "כל ממזר מלך" מ-1968, "מצור" ב-1969, ו"הפריצה הגדולה" מ-1971 שבהן שיחק את דמות הצבר הלוחם. כמו כן שיחק בשנות השמונים בסרטים "כביש ללא מוצא", ו"המאהב" (עפ"י ספרו של א.ב. יהושע). ב-2004 עשה גיחה מחודשת לקולנוע לאחר שנים רבות כששיחק בתפקיד אורח בסרטו של יוסף סידר "מדורת השבט".
הקריירה הטלוויזיונית שלו עשירה אף היא. בשנות השמונים הוא כיכב בסדרה הקומית-סאטירית המצליחה "קרובים קרובים" בדמות יורם, האב ההיפוכונדר. בשנת 1998 שיחק במיני סדרת הדרמה "בלש בירושלים" וב-1999 שיחק בסדרת הדרמה "מר מאני". בשנים 2005-2003 הגיש בערבי שבת את תוכנית האירוח והבידור "שישי בגאון" בערוץ הראשון. בשנת 2005 הופיע בפרק האיחוד של "קרובים קרובים". כמו כן, באותה שנה חתם על חוזה טאלנט בשידורי קשת והחל להגיש תוכנית אירוח בשם "ערב טוב ישראל". בשנת 2007 שימש כשופט בתוכנית הכישרונות "הדבר הגדול הבא" בשידורי רשת, ובראשית 2008 שיחק בתוכנית הסאטירה "גם להם מגיע" בערוץ 10.
משנת 2009 מנחה את תוכנית הילדים "גאון של אבא" המשודרת בטלוויזיה החינוכית. בשנת 2010 כיכב לצד יוסי פולק במיני-סדרה הדרמטית "נבלות", ששודרה בהוט 3.
כיום, בשנת 2011, הוא משחק בסדרת הדרמה של "yes": "אורים ותומים" בתפקיד הרב גרנט, ובסדרה הקומית "סברי מרנן" בתפקיד סילבן חסון.
בנוסף לכך גאון משתתף בתוכנית "בית ספר למוסיקה", תוכנית חדשה של ערוץ 2 בהנחייתו של צביקה הדר.
[עריכה] מופעים בשנות האלפיים
בשנת 2007 גילם את עצמו במחזמר "כמו בסרט", שבו גילם את עצמו כמגיש התכנית "שישי בגאון", המגיע בכדי לאתר כשרון צעיר בעיירת פיתוח (המגולם על ידי הראל מויאל). בעיירה הוא מתוודע למועדון שוחרי קולנוע ישראלי.
בסוף שנת 2008 החל גאון להעלות מופע זמר ובידור בשם "בכל הכבוד", בו סיכם עשרות שנות פעילות על הבמה ושילב שירים ישנים וחדשים לצד מונולוגים משעשעים שאותם כתב במיוחד למופע. המופע זוכה להצלחה גדולה, ואף היה מועמד לפרס הצגת הבידור של השנה.
בשנת 2011 גאון משתתף בצוות המורים של בית ספר למוסיקה (תוכנית טלוויזיה)
[עריכה] כמפיק
בשנות השמונים הקים גאון את חברת ההפקה "הפקות חמש חמש" שנחלה כישלון כלכלי צורב והותירה אחריה חובות כספיים.
[עריכה] עשייתו ציבורית ודעותיו
גאון נהנה מתמיכה כלל ישראלית ואינו מזוהה עם עמדה או מגזר מסוים, למרות שבמהלך כל שנות פעילותו הרבה לעסוק בעניינים פוליטיים-ציבוריים. כשחקן, היה לגאון תפקיד בולט במחזמר הפוליטי-ביקורתי "קזבלן". משני תפקידים אחרים הוא פרש מנסיבות פוליטיות-ציבוריות; הוא הפסיק לקריין בסדרה תקומה והוחלף על ידי יגאל נאור, משום שגאון חש כי התוכנית היא פרו-ערבית ועזב את התוכנית גם להם מגיע בשל מחאה ציבורית של הלוקים בתסמונת טורט.
בשנות התשעים הציג את מועמדותו למועצת העיר ירושלים, ונבחר כחבר מועצת העיר ומחזיק תיק התרבות. גאון נבחר למשך שתי קדנציות למועצת העיר ירושלים מטעם מפלגה עצמאית שעמד בראשה. בתפקידו זה הוא קידם תמיכה בלימודי נגינה בכלים המקובלים במוזיקה שאינה אירופית. אולם באופן כללי לא הייתה לו השפעה ציבורית בתפקידו זה משום שבקדנציה השניה הוא היה באופוזיציה ומשום שמיעט להגיע אל מועצת העיר. למרות דימויו הציבורי כירושלמי, הוא מתגורר בשנים האחרונות ברמת השרון.
הדימוי של גאון כזמר לאומי הביא לבחירתו לשיר בטקס קבלת פרס נובל לשלום ב-1994, בו זכו יצחק רבין ושמעון פרס. בשנת 1999, כאשר ראש הממשלה דאז אהוד ברק נתקל בהתנגדות רחבה בישראל ליוזמתו המדינית לחלוקת ירושלים, גייס את תמיכתו של גאון במאבקו על דעת הקהל, על ידי שימוש בתדמיתו הירושלמית השורשית. למרות זאת, בתוכנית הרדיו שלו ביום ששי הוא משמיע לא פעם אמירות אוהדות כלפי המתנחלים. גאון הביע תמיכה גם בבחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה.
גאון מגיש החל מ-1997 תוכנית אישית בימי שישי בצהריים ברשת ב' בשם "גאון ברדיו", שבה הוא מדבר על אירועים אקטואליים שקרו באותו שבוע ומביע את דעותיו האישיות.
בשנת 2011 התראיין גאון לאלון כץ, סטודנט מהמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ותקף בחריפות את התמלילים של חלק מהמוזיקה הים-תיכונית שהשתלטה בשנים האחרונות על הרדיו. הוא כינה אותם "זבל שלא ברא השטן". עם זאת, ציין לטובה זמרים מזרחיים מסוימים כגון שלמה בר ואביהו מדינה. הראיון צוטט בידיעות אחרונות וגרר מחאות רבות של הזמרים המזרחיים ומעריציהם. בתכניתו השבועית הסביר גאון, שאין הוא חוזר בו מדבריו, אך הבהיר שהמוסיקה המזרחית הינה ראויה וטובה, למרות שיש בה, "הרבה חצץ", כלשונו.
גאון הוא קונסול הכבוד של צ'ילה בישראל. הוא משמש כחבר נשיאות עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל.
[עריכה] רפרטואר
[עריכה] דיסקוגרפיה
[עריכה] אלבומים
|
[עריכה] אוספים
|
[עריכה] קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון
[עריכה] סרטי קולנוע
|
[עריכה] סדרות ותוכניות טלויזיה
|
[עריכה] תיאטרון
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יהורם גאון, האתר הרשמי
- יהורם גאון, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
- יהורם גאון, באתר MOOMA
- יהורם גאון - דיסקוגרפיה באתר סטריאו ומונו
- יהורם גאון מסייר בנופי ילדותו - בשכונת בית הכרם בירושלים, כתבה בטלוויזיה הקהילתית - בית הכרם
- יהורם גאון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מילים לשירים של יהורם גאון באתר שירונט
- ירעם נתניהו, שליפות עם יהורם גאון, nrg יהדות
- פרס ישראל, נימוקי ועדת השופטים שהחליטה להעניק את פרס ישראל לשנת תשס"ד למר יהורם גאון , באתר הרישמי של פרס ישראל
- אקורדים לשירים של יהורם גאון, באתר tab4u
- ירעם נתניהו, קולו של אבא, באתר בשבע - ערוץ 7
