יתלה
יִתְלָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט דן, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.
העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור ערי נחלת שבט דן בשפלת יהודה: ”לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה”.[1]
יצחק גולדהאר זיהה את יתלה בח'ולדה[2]. יש המזהים את העיר עם "ח'רבת בית ת'ול", כשני ק"מ צפונית מערבית לנווה אילן, על שלוחת הר הרוח, בשל הדמיון בשם ובשל הסמיכות היחסית לתל איילון ולתל שעלבים.[3] על סמך זיהוי זה, נתנה ועדת השמות הממשלתית את השם "נחל יתלה" לנחל היוצא מאזור הר הרוח. בחורבה שרידי מבנים קדומים, ובהם גם אבן מיל רומית.[4]
מנגד יש המזהים את יתלה על פי כתב יד ותיקנוס B שם נכתב SILTHA, עם ח'רבת שלתא היא תל שילת אשר נמצאת ליד המושב שילת[5], אך בינתיים לא נמצאו באתר זה שרידים המוקדמים לתקופה הפרסית[6]. זיהוי נוסף שהוצע הוא עם חורבת תִּתּוֹרָה שליד מודיעין[7], שם נמצאו חרסים מהתקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל), ושרידי מתקנים חקלאיים מאוחרים יותר[8].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ'–מ"ב.
- ^ יצחק גולדהאר, אדמת קודש, ירושלים תרע"ג, עמוד 206, באתר היברובוקס
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', 953.
- ^ מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 88.
- ^ משה גרינברג, שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, הוצאת מאגנס, 1995, עמ' 322.
- ^ הערך על שלתא מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 188.
- ^ הערך על חורבת תתורה מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל