כבל עצירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כבל עצירה הינו חלק ממערכת המיועדת לבלום כלי טיס (ובעיקר מטוסים) בזמן נחיתה על מסלולי נחיתה קצרים ובנושאות מטוסים, או לשימוש במקרי חירום.

הכבל הינו צמת פלדה עבה וחזקה, המורכבת על קרקע מסלול הנחיתה, מחוברת לתושבת מיוחדת. מספר גלגליות הפרוסות לאורך הכבל מאפשרות לוו העצירה להיתפס בו, ובכך להכניס לפעולה את המערכת ההידראולית הייעודית הבולמת את מתיחת הכבל ועוצרת את המטוס.

הרעיון לשימוש בכבלי עצירה נהגה לראשונה על ידי יו רובינסון, ויצא לפועל בעת הנחיתה הראשונה על נושאת מטוסים שבוצעה על ידי יוג'ין איליי ב-11 בינואר 1911. מערכת מודרנית יותר נבחנה על סיפון אה"מ קורייג'ס ביוני 1931, ונכנסה לשימוש לראשונה בנחיתה שביצע הנרי פאנקורט.

צורת השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי שיטות שימוש עיקריות בכבל עצירה - בנושאת מטוסים, ובמסלולי נחיתה קצרים.

נושאת מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

FD F-18C VFA-113 CVN-74 26Sep2004.jpg

בסיפון נחיתה של נושאת מטוסים מותקנים ארבעה כבלי עצירה, הממוספרים מהחלק האחורי עד לקדמי של הספינה.

בנחיתה אידאלית על נושאת מטוסים, וו העצירה נוגע בסיפון בדיוק במרכז אזור כבלי העצירה, מחליק קדימה ונתפס בכבל השלישי. לאחר התפיסה נמתח הכבל ויוצא מתוך תושבת הבסיס, למול לחץ של מערכת הידראולית המאיטה את המטוס. הלחץ של המערכת ניתן לכיוון, ומהווה נתון חשוב בזמן הנחיתה - במידה והלחץ יהיה חלש מדי, המטוס יחליק קדימה ועלול ליפול לים; כבל מתוח יגרום לנזק רב למטוס, ואף עלול לגרום לוו העצירה ובסיס התושבת שלו להקרע ממקומו. עקב כך נדרשים הטייסים לדווח על סוג המטוס ומשקל הנחיתה שלהם לפני הנחיתה על הנושאת, על מנת לאפשר לכוון את הלחץ לעוצמה הנדרשת.

מכיוון שתמיד קיימת אפשרות שכלי הטיס יפספס את כל ארבעת הכבלים, נחיתה על נושאת מטוסים מתבצעת בכוח מנוע מלא (מצערת פתוחה, ואף עם מבער אחורי דולק). כך מתאפשר לטייס שמפספס נחיתה לאסוף גובה בחזרה וללכת סביב לגישה חוזרת.

שדה תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדות תעופה צבאיים מציידים לעתים קרובות את מסלולי הנחיתה שלהם בכבלי עצירה, על מנת לאפשר למטוסים כבדים או מהירים לנחות במסלולים קצרים; על מנת לתרגל טייסים צעירים בנחיתה על נושאת מטוסים; או לצורך נחיתות במצבי חירום - לדוגמה, בעת תקלה בבלמי המטוס - ובמצבים אחרים שאינם מאפשרים נחיתה רגילה.

לרוב המערכת זהה לזו שבנושאת מטוסים, עם אפשרות להנמיך את הכבלים לגובה המסלול, ולהגביהם במהירות למעלה במצבי חירום. ישנה עוד שיטה, שבה כבלי העצירה מחוברים לשקי חול, ואלו נגררים מאחורי המטוס בזמן נחיתה ובולמים אותו - זאת יעילה למצבים שבהם בלמי המטוס נהרסו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כבל עצירה בוויקישיתוף