כיתתנו בלילה צועדת

כִּתָּתֵנוּ בַּלַּיְלָה צוֹעֶדֶת
	לָרוֹבֶה יָד וְיָד נִצְמֶדֶת; עַד יָפוּצוּ אוֹיֵב וָצַר.; אֲנַחְנוּ דְּרוּכִים, דְּרוּכִים בַּמּוֹלֶדֶת,; נִהְיֶה לָהּ מָגֵן וּמִבְצָר; ; הפזמון החוזר של השיר (שהוא גם הבית הראשון שלו)

כיתתנו בלילה צועדת הוא שיר שנכתב ב-15 במאי 1948 על ידי אברהם ברוידס והולחן בידי מרק לברי. לחן נוסף חיבר יואל ולבה. הלחן של לברי הוא חלק מהמארשים של תזמורת צה"ל.

על יצירת השיר סיפר לברי לחוקרת הזמר העברי ציפי פליישר:

”זה היה בדיוק ב-15 במאי 1948. זו היתה דרישה נמרצת של בן-גוריון, כי לא היה לנו שום שיר לכת, והוא דרש שנכתוב משהו. סגרו אותנו בחדר, את ברוידס ואותי, ובמשך לילה אחד כתבנו את השיר. בבוקר הסרטנו, והשיר הפך לשיר הלכת של ההגנה של אז.”^[1]

לשיר ארבעה בתים, עם פזמון חוזר הפותח את השיר ונכלל גם לאחר הבית השני והבית הרביעי. בכל בית ארבע שורות בחריזה מסורגת. עיקר בתי השיר עוסקים בכיתת חיילים דרוכה לקרב, ורק בבית האחרון משתנה אופי השיר, במילים" "יֵשׁ אַחַת אֵי שָׁם בַּמּוֹלֶדֶת / אֲשֶׁר אֲהַבְנוּהָ כָּל כָּךְ".

השיר פתח שנים רבות את שידורי גלי צה"ל עד שהוחלף בשנת 1963 במארש צה"ל של יואב תלמי.