מארש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תזמורת הנוער של עיריית ירושלים במצעד יום העצמאות, 1964
חלק ממארש המנוגן על ידי תזמורת הצי האמריקני

מארשעברית: שיר לכת) הוא מוזיקה קצבית שנועדה ללוות ולעודד צועדים בסך, בעיקר במצעדים צבאיים או חגיגיים. המארשים מבוצעים בעיקר בכלי הקשה וכלי נשיפה, בידי תזמורת צועדת או תזמורת הנמצאת על במה לצד הדרך שבה עובר המצעד. המוזיקה של המארש כתובה בקצב זוגי של ארבעה רבעים או של שני רבעים (alla breve - על החצי), מכיוון שעליה ללוות את קצב הצעידה בימין-שמאל.

סוג נוסף של מארש הוא מארש אבל- מוזיקה איטית יותר המיועדת לצעידה בהלוויות.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של המארש הוא כנראה צבאי. המלחינים ניסו לחקות את תנועות החיילים ובכך הצורה הבסיסית של המארש החלה להיווצר. המארשים הלהיבו את החיילים ונתנו להם מוטיבציה להילחם ולכן רבות לפני מלחמה נוגנו מארשים. המארשים החלו להיכתב באופן מסודר רק מהמאה ה-16 והלאה. עד אז המארשים היו רק קטעי תיפוף עם אלתורים של כלי בודד או מספר כלים בודדים.

בתקופות הקלאסית והרומנטית, המארשים שולבו בעיקר באופרות, ולעתים בסונאטות ובסימפוניות. במאה ה- 16 החלה התפתחות של כלי הנשיפה ועם הזמן עד למאה ה-19 המארשים נהפכו ליהיות נפוצים, ונוגנו במיוחד על ידי כלי הנשיפה המפותחים יותר, מבתקופות הבארוק והקלאסית. מהעת החדשה, המארשים היו כבר צורה מוזיקלית מבוססת ומכובדת, ומלחינים רבים יותר ויותר החלו לכתוב מארשים לתזמורת גדולות יותר ויותר. כיום המארשים מנוגנים בעיקר באירועים חגיגיים: בתהלוכות, במצעדים, בהכתרות וכו'.

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מארש צה"ל

מארש צה"ל ("צה"ל צועד") הוא שיר הלכת הרשמי של צה"ל, המושמע בטקסים ובמצעדים המתקיימים במסגרת הצבאית. המארש הולחן על ידי המלחין יואב תלמי. בנוסף למארש צה"ל, מנגנת תזמורת צה"ל גם מארשים אחרים ובהם "אנחנו" ("נבנה ארצנו ארץ מולדת")‏[1], "כיתה אלמונית"‏[2], "זמר הפלוגות"‏[3] ו"אנו נושאים לפידים"‏[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנחנו בזמרשת
  2. ^ כיתה אלמונית בשירונט
  3. ^ זמר הפלוגות בזמרשת
  4. ^ אנו נושאים לפידים בזמרשת