מרק לברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקנו של מרק לברי בשנת 1944, צילום של הלמר לרסקי
מרק לברי מימין עם המנצח האיטלקי ברנרדינו מולינרי במחצית השנייה של שנות ה-40
מרק לברי מנצח על האופרה "דן השומר" בתל אביב, דצמבר 1945 (צילם: זולטן קלוגר)
מרק לברי מנצח על התזמורת העממית הארץ-ישראלית מיד לאחר שחרור באר שבע, אוקטובר 1948
הצגת הבכורה של האופרה תאיס בתל אביב, אפריל 1948 (לברי קיצוני מימין)

מרק לַבְרִי (Lavry;‏ 22 בדצמבר 1903, ריגה24 במרץ 1967, חיפה) היה מלחין ומנצח ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בשנת 1903 בשם מרק לוין בריגה, אז חלק מן האימפריה הרוסית (כיום, בירת לטביה) כבן בכור למשפחה בת ארבעה ילדים. אמו סיימה בית ספר למוזיקה וכך גם אחיו ושתי אחיותיו. הוא למד באופן פרטי אצל המלחין אלכסנדר גלאזונוב וסיים את הקונסרבטוריון של ריגה בגיל 15. משפחתו רצתה שילמד מקצוע מעשי ולכן נשלח ללימודי אדריכלות באולדנבורג שבגרמניה.

לאחר שסיים את לימודיו באולדנבורג הוא למד הלחנה בלייפציג וניצוח אצל המנצח הרמן שרכן. באותה תקופה החליט לשנות את שם משפחתו, כיוון שרצה להיבדל ממלחין ומנצח מוכר בעל אותו שם. בשנת 1926 עבר לברלין, שם הלחין מוזיקה לתיאטרון. בשנת 1929 התמנה למנצח התזמורת הסימפונית של ברלין, עד שנת 1933. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, שב ללטביה ועבד באופרה של ריגה, בין השנים 1933-1934. במקביל עבד גם בפינלנד. בשנת 1934 רצה לברי לשאת את הלנה לבית מזא"ה, כתבת מצליחה בעיתון "סיבודְניה" בריגה. כאשר רצה לשוב מפינלנד לריגה על מנת להנשא, נאלץ לשכנע טייס שיקח אותו במטוסו הפרטי עקב מזג האוויר הסוער ששרר אז. המטוס התרסק בים אך השניים ניצלו וטקס החתונה נערך במועד.

בעקבות ההפיכה הפשיסטית בלטביה במאי 1934 ועלייתו של קרליס אולמניס לשלטון, החליט לברי לעזוב את המדינה ועבר עם רעייתו לסטוקהולם שבשבדיה. משם הגיעו השניים ב-1935 לארץ ישראל כתיירים, אך בשל כורח הנסיבות נשארו בה.

בשנת 1940 החל לברי בכתיבת האופרה העברית הראשונה "דן השומר" במימון הקרן הקיימת לישראל. האופרה התבססה על מחזה של ש. שלום ואת הליברטו כתב מקס ברוד. בשנים 1947-1941 שימש כמנצחה של האופרה הארצישראלית העממית, שאותה ייסד יחד עם גיאורג זינגר, וגם כמנצחה של התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית). הוא הלחין יצירות רבות בהשפעת הסביבה הארצישראלית והצליל הים-תיכוני בשנות ה-40 של המאה ה-20 שהיו למייצגות הסגנון הארץ-ישראלי. בנוסף שימש לברי באותה תקופה כמלחין הבית של תיאטרון האהל. בשנת 1945 הועלתה הופעת הבכורה של דן השומר באופרה הארצישראלית העממית בניצוחו של לברי. האופרה הועלתה בכמה ערים ברחבי היישוב במהלך אותה שנה.

בשנת 1949 זכה לברי בפרס אנגל מטעם עיריית תל אביב על הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת שכתב.

בשנת 1950 מונה להיות המנהל המוזיקלי של קול ציון לגולה תפקיד אותו מילא עד שנת 1958. בנוסף, עסק בהלחנה וחיבר את האופרה "תמר". יצירתו המוכרת והפופולרית ביותר הייתה "עמק", שיר שעיבד לפואמה סימפונית בשנת 1936. בשנת 1963 הלחין את הקונצ'רטו לנבל ותזמורת אופוס 334, אותו הקדיש לבתו הנבלאית אפרת לברי. הוא חיבר עוד יצירות לתזמורת ושירים.

לברי עבר לחיפה בשנת 1962, בעקבות הזמנתו של אבא חושי, ראש עיריית חיפה, לנצח על התזמורת הסימפונית חיפה. אבא חושי שם לו למטרה להביא אמנים יוצרים אל עירו והקצה להם לשם כך דירות למגורים מטעם העיר.

מרק לברי נפטר בשנתו בביתו בחיפה בשנת 1967. הוא הותיר אחריו את רעייתו, בן ושתי בנות.

בשנת 1967 (תשי"ז), השנה האחרונה לחייו, כתב לברי את ה"אני מאמין" שלו:

כאשר מנסה אני לנתח את יצירותיהם של חברי וגם את יצירותיי, אני מגיע לידי מסקנה, כי מעטים מאיתנו יכלו להימנע מן ההשפעה של הווי ארצנו, מהנוף שלה, מהפולקלור של העדות השונות היושבות בה, ובעיקר מהשפעת השפה – שפת התנ"ך והשירה העברית המודרנית כאחד. ולמרות שכל אחד הולך בדרכיו שלו ויותר מוסיקה בהתאם להשקפותיו ולפי כישרונותיו, ישנה כבר נימה משותפת ביצירותיהם של הקומפוזיטורים הישראליים – שלא יכול היה להיות אצלם אילולא ישבו בארץ – משהו שאנחנו קוראים לו "מוסיקה ישראלית". אני כשלעצמי אף פעם לא השתדלתי בכוונה תחילה לכתוב בסגנון ישראלי, לא רציתי לכפות על עצמי שום השקפות אחרות לאחר בואי ארצה. אולם ברגע שהשפעת הארץ חדרה לקרבי, כשהרגשתי את עצמי חלק ממנה וכאשר רכשתי את השפה, באופן טבעי ביותר התחלתי לכתוב באותו סגנון, שבו אני ממשיך לכתוב עד היום. אני כותב בשביל הקהל וברצוני להיות מובן על ידי הקהל. אני רוצה שיצירתי תעורר אצל המאזינים את אותם הרגשות, הרעיונות והרשמים שנתנו לי את ההשארה לכתיבת היצירה. לכן אני על פי רוב בוחר בשפה מוסיקלית פשוטה ומובנת. אני מתעניין בכל החידושים ובכל החיפושים אחרי דרכי ביטוי וטכניקה חדשים. אך אינני מכיר במוסיקה חסרת מלודיה, אם כי מלודיה יכולה להיות מודרנית ביותר.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של לברי נקראו רחובות בחיפה, בבאר שבע ובפתח תקווה.

בראשית שנת 2011 הקימו בתו של המלחין, הנבלאית אפרת לברי ונכדו, אורי מרק זקלד, את העמותה לקידום מורשת מרק לברי שמטרותיה: הגדלת כמות הביצועים של יצירותיו של לברי; הרחבת קהל המאזינים למוזיקה שלו; וקידום השיח על אודות לברי.

יצירות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת אופוס 10, 1931
  • "היהודי הנודד", פואמה סימפונית אופוס 23, 1934
  • "על נהרות בבל", פואמה סימפונית לתזמורת כלי קשת אופוס 33, 1935
  • "עמק", פואמה סימפונית, 1936
  • "שיר השירים", אורטוריה, 1940
  • "דן השומר", אופרה, 1945
  • סימפוניה מס' 1, שהקדיש לזכר קדושי גטו ורשה
  • סימפוניה מס' 2, תש"ט, שהקדיש למלחמת השחרור
  • קנטטה "עלי דווי" לשירים שכתב המשורר ראובן אבינועם לזכר בנו.
  • "עבודת קודש", אורטוריה.
  • "תמר", אופרה, 1958
  • "אסתר", אורטוריה.
  • "גדעון", אורטוריה.
  • שני קונצ'רטי לפסנתר, 1945, 1947.
  • קונצ'רטו לכינור, 1938
  • קונצ'רטו לויולה, 1952
  • קונצ'רטו לנבל, 1963
  • קונצ'רטו לחליל, 1965

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהואש הירשברג, 'האופרה "דן השומר" למרק לברי, מקורותיה והיווצרותה', תצליל: למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה ט (1977), 123-134.
  • גיורא מנור, 'העמק למ. לברי והבלט של ג. קראוס', תצליל: למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה ט (1977), 135-136.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]