תזמורת צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תזמורת צה"ל
Tizmoretlogo.jpg
סמל התזמורת המורכב מכינור דוד ושני ענפי זית
"איתנו זה מצליח"
פרטים
מדינה Flag of Israel.svg ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
יחידת אם אגף כוח אדם
בסיס האם מחנה אביב
פיקוד
מפקדים מנצחי התזמורת

תזמורת צה"ל היא התזמורת הראשית של צה"ל. ביחידה משרתים נגנים וזמרים בשירות חובה אשר עברו בהצלחה את הבחינות המקצועיות לתזמורת טרם הגיוס לצה"ל. עיקר פעילות התזמורת מתבטא בהופעה בטקסים צבאיים, ביקורים רשמיים ומשמרות כבוד, אך לצד כל אלה נוהגת התזמורת גם להופיע בפני הציבור במסגרות שונות של תרומה לקהילה.

תזמורת צה"ל צועדת במצעד של ארגון ה FIDF.
שרביטנית צועדת בראש תזמורת צה"ל במהלך טקס סיום קורס קצינים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזמורת הוקמה ב-1948, עם הקמת צה"ל והורכבה ממספר תזמורות קטנות שפעלו עד אז: תזמורת חטיבת אלכסנדרוני, תזמורת הבריגדה, תזמורת חיל התותחנים ותזמורת חטיבת גבעתי. מנצחה הראשון של התזמורת היה יצחק מוזה, נגן כלי נשיפה ועולה חדש מברית המועצות. מוזה היה בוגר קורס יוקרתי לניצוח על תזמורות צבאיות בלנינגרד ועלה לארץ בינואר 1949. ב-4 במאי 1949, השתתפה התזמורת במצעד צה"ל ביום העצמאות הראשון למדינה, אולם הקהל הרב שמילא את הרחובות חסם את המסלול והמצעד נאלץ לעצור. האירוע זכה בהמשך לכינוי "המצעד שלא צעד" והביא להקמתה של ועדת החקירה הראשונה בישראל.

יצחק מוזה בראש תזמורת צה"ל ב"מצעד שלא צעד"

לאחר מספר חודשים בניצוחו של יצחק מוזה, עבר שרביט הניצוח לשלום רונלי-ריקליס, ששימש בעבר כמנצחה של תזמורת הבריגדה. רונלי-ריקליס הקפיד על קשת רחבה של רפרטואר (מיצירות קלאסיות ועד מודרניות וגם מוזיקה קלה) וכיהן בתפקיד עד 1960. בשנים 1953-1955 שימש נעם שריף, במהלך שירות החובה שלו, כעוזרו של רונלי-ריקליס. לאחר פרישתו של רונלי-ריקליס החליף אותו מי שהיה מימיה הראשונים של התזמורת מעבדה ומתזמרה הראשי, יצחק "זיקו" גרציאני. גרציאני ניצח על התזמורת במשך שנים רבות (1962 - 2003) והיה למעשה אחד מסמליה. גרציאני היה נגן חצוצרה, ושירת בעצמו כחייל בתזמורת צה"ל, בין השנים 1948 ו-1952 וסיפק שירותים גם בתקופה שבין 1952 ל-1962, כאיש מילואים.

כשלושה חודשים לפני שנפטר, בשנת 2003, פרש גרציאני משירותו ארוך השנים בצה"ל. החליף אותו סא"ל מיכאל יערן, שניצח על התזמורת מאז ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 2013.

ביום 29 ביולי 2013 הועבר שרביט המנצחים לרס"ן נועם ענבר שמנצח על התזמורת בימים אלו.

מנצחי התזמורת לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 יצחק מוזה 1948 1949
2 שלום רונלי-ריקליס 1949 1960
3 יצחק גרציאני 1962 2003
4 מיכאל יערן 2003 2013
5 נעם ענבר 2013 מכהן

מאפייני התזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה מרוב התזמורות הצבאיות בעולם, בתזמורת צה"ל משרתים נגנים שהם חיילים בשירות החובה שלהם, ולא חיילים בשירות קבע.

ביחידה משרתים חיילים וחיילות בעלי ניסיון מוזיקלי. בסיס היחידה שוכן ברמת אביב בתל אביב. בנוסף לתזמורת, בצה"ל קיימות גם מקהלת הרבנות הצבאית, ולהקות צבאיות נוספות. ההבדל בין תזמורת צה"ל לשאר הגופים המוזיקליים, הוא שאלו הם גופים בידוריים המיועדים להעלאת המוראל בלבד, ואילו התזמורת היא גם יחידה טקסית. בניגוד לעובדה כי הלהקות הצבאיות משתייכות לחיל החינוך, הרי שתזמורת צה"ל משתייכת לענף משטר ומשמעת שבאגף כוח אדם, אשר אמון על הטקסים הצבאיים והממלכתיים של מדינת ישראל.

בין תפקידיה הרבים של התזמורת, עיקר פעילותה מתבטא בהופעה בטקסי סיום קורסים (בבסיסי-ההדרכה שברחבי הארץ), ביקורים רשמיים של מנהיגי מדינות ואישי צבא וטקסים ממלכתיים רשמיים (דוגמת טקס הדלקת המשואות הנערך מדי שנה בהר הרצל שבירושלים).

תזמורת צה"ל יוצרת צורה של מגן דוד במהלך טקס הדלקת המשואות התשע"ד. 2014.

סמל התזמורת הוא כינור דוד אשר נמצא בין שני ענפי זית. בזמן שגרה, שבו התזמורת לא מופיעה, לבושים נגני התזמורת במדים רגילים (ירוק זית) עם סיכת הנגן אשר נענדת על חפי כיס שמאל. מדי הטקס כוללים חגורה אדומה, שרוך אדום (הנענד מעל כתף ימין), כובע מצחייה טקסי להופעות שעליו מוטבע סמל התזמורת על רקע אדום וכמו כן, עונדים נגני התזמורת את סיכת הנגן הגדולה. תזמורת צה"ל היא היחידה בצבא שיש לה שתי סיכות הזהות בעיצובן ושונות בגודלן.

בטקסים ממלכתיים לובשים הנגנים מדי קבע ועליהם חוגרים את החגורה האדומה, עונדים את השרוך והסיכה וחובשים את הכובע.

פעילות התזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת הבדלה בין פעילויותיה המגוונות של התזמורת, שמשתתפת באירועים רבים.

מסדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסדר, התזמורת עומדת, וברוב המקרים צועדת לאורך רחבת המסדרים. במסדרים שאינם ממלכתיים, התזמורת היא הכוח הצבאי הראשון שנכנס לרחבת המסדרים ומיד לאחר מכן, יתר הכוחות נכנסים בצעידה (צוערים, חניכים, מצטיינים וכו'). במסדרים מסוג זה, המאפיינים לרוב סיומי קורסים בצה"ל, צועד/ת בראש התזמורת שרביטן/שרביטנית שעיקר תפקידו/ה הוא לכוון את התזמורת תוך כדי הצעידה, להורות על הפניות, וכמו כן- לסמן את התחלת הנגינה וסיומה.

תזמורת צה"ל בעת מסדר.

במסדרים ממלכתיים, התזמורת לרוב אינה צועדת אלא עומדת לרגליו של שטיח אדום שמקבל את האישיות המרכזית ביחד עם משמר כבוד שמורכב מחיילי צה"ל.

חשוב לציין שישנם מסדרים ממלכתיים גדולים במיוחד המשלבים בתוכם גם צעידה (למשל קבלות פנים גדולות שנערכות בנתב"ג).

הרכב הכלים במסדרים הוא: פיקולו, אבוב, קלרינט, סקסופון (אלט וטנור), קרן יער, חצוצרה, טרומבון, בריטון, סוזאפון (טובת מצעדים), תוף סנר, תוף באס ומצלתיים.

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזמורת מופיעה גם בפני הציבור הרחב במסגרת של תרומה לקהילה, זאת על-מנת לחזק את הקשר בין הצבא לאזרחים וכדי להעלות את המוראל. ההופעות הללו כוללות רפרטואר עשיר ומגוון, המורכב בין היתר ממוסיקה קלאסית לתזמורות כלי נשיפה, מוסיקה קלה, שירים ישראליים ומארשים מתוך "הרפרטואר הצבאי" של התזמורת. כמו כן, התזמורת נוהגת להופיע עם אמנים מהשורה הראשונה של המוסיקה הישראלית. התזמורת הופיעה עם יהורם גאון, אילנית, הראל סקעת, דיוויד ברוזה, קובי אפללו ועוד רבים.

הופעות התזמורת במסגרת פסטיבל ראשון לציון בחג סוכות - הפכו למסורת בשנים האחרונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תזמורת צה"ל בוויקישיתוף