כלב נגד טנקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלבים במצעד צבאי בכיכר האדומה במוסקבה, 1 במאי 1938

כלב נגד טנקים הוא כלב שנרתם לחומרי נפץ ואומן לרוץ תחת טנקי אויב. כאשר הכלב הגיע ליעדו, חומרי הנפץ התפוצצו.

הסובייטים אימנו כלבים אלו באמצעות הנחת מזון מתחת לטנקים. הכלבים הופעלו על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה כנגד טנקים גרמניים, אך היות שבאימונים נעשה שימוש בטנקים סובייטים, אשר בשונה מהטנקים הגרמניים פעלו על דיזל ולא על בנזין, הכלבים העדיפו לרוץ דווקא אל מתחת לטנקים הסובייטיים, אשר נדפו ריח דיזל ולא אל טנקי האויב. למעשה, הכלבים אף לא גילו התלהבות לרוץ לכיוון טנקים פעילים כלל. כך הפכו הכלבים הללו לקטלניים עבור שני הצדדים שבשדה הקרב.

הצבא הגרמני למד את השימוש בכלבים נגד טנקים (Hundeminen) ובחזית המזרחית כלבים נורו מיד, בטענה שהם נגועים בכלבת. כתוצאה מכך התמעטו הכלבים ונמצאו בצמצום, דבר שהפך את השימוש בכלבים כנשק מפתיע לסביר אף פחות.

השימוש בכלבים נגד טנקים הופסק סופית בשנת 1942, לאחר שהכלבים אילצו דיוויזית טנקים סובייטית שלמות לסגת. לפי הנתונים הסובייטים, הושמדו במהלך המלחמה כ-300 טנקי אויב באמצעות כלבים נגד טנקים. לפי אותם נתונים, בקרב קורסק לבדו הושמדו בדרך זו 12 טנקים גרמניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]