כלי פריטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלי הפריטה הם משפחת כלי נגינה השייכים לקבוצת כלי המיתר.

את הצליל של כלי הפריטה מפיקים בעזרת פריטה על מיתר, בעזרת האצבעות, או בעזרת המפרט. הפריטה על המיתר, גורמת למיתר לרטוט. רטט זה מועבר לרוב לתיבת תהודה ודרכה לאוויר שסביבה, דבר המפיק צליל.

כלי הפריטה העיקריים במוזיקה המערבית: גיטרה, מנדולינה, נבל.

מיתרי כלי הפריטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המיתרים, אורכם וקוטרם משתנה מכלי לכלי. שינוי גובה הצליל בכלי הפריטה מתבצע על ידי קיצור אורך המיתר בדרכים שונות: הנחת אצבע (גיטרה) או חפץ אחר (גליל זכוכית או מתכת בגיטרת סלייד), דוושות (נבל) או מנופים (קאנון).

הסקציות בתזמורת
סקציות ראשיות כלי מיתר כלי נשיפה כלי הקשה
תת-סקציות כלי קשת Bow instrument.PNG כלי פריטה כלי נשיפה מעץ כלי נשיפה ממתכת