כספית רועמת
 | |
| מבנה כימי של כספית רועמת | |
 | |
| שם סיסטמטי | Mercury(II) fulminate |
|---|---|
| כתיב כימי |
C₂HgN₂O₂  |
| מספר CAS | 628-86-4 |
| צפיפות | 4.39 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
  | |
כספית רועמת (באנגלית: Mercury(II) fulminate), היא חומר נפץ ראשוני מבוסס כספית, הרגיש מאוד לחיכוך, חום והלם, ומשמש בעיקר כטריגר לחומרי נפץ אחרים בכובעי הקשה (אנ') ובנפצים. למרות שהנוסחה הכימית של הכספית הרועמת זהה לזו של כספית ציאנט (אנ'), הסידור האטומי שלהם שונה, שכן בכספית ציאנט האניונים הציאנטים והפולמינים הם איזומרים.
כספית רועמת שימשה לראשונה כקומפוזיציה של כובעי נחושת קטנים החל משנות ה-20 של המאה ה-19, עד מהרה היא החליפה את אבני הצור כאמצעי להצתת אבק השרפה בכלי ירייה טועני לוע (אנ'). הכספית הרועמת הייתה לאמצעי הנפץ המעשי היחיד לירי קליעים עד תחילת המאה ה-20. מאוחר יותר, במהלך רוב שנות המאה ה-20, נעשה שימוש נרחב בכספית רועמת בפריימרים לתחמושת רובה ואקדח עצמאי.
לכספית רועמת יש יתרון מובהק על פני אשלגן כלורט (אנ'), בכך שהיא לא קורוזית, אך ידוע שהיא נחלשת עם הזמן, על ידי פירוק ליסודות המרכיבים אותה. הכספית המופחתת שנוצרת, יוצרת אמלגמים עם פליז מחסנית, ומחלישה אותה גם כן. כיום, כספית רועמת הוחלפה בפריימרים בחומרים כימיים יעילים יותר. אלה אינם קורוזיים, פחות רעילים, ויציבים יותר לאורך זמן. הם כוללים עופרת אזיד (אנ'), עופרת סטיפנאט (אנ') ונגזרות של טטרזן (אנ'). בנוסף, אף אחת מהתרכובות הללו לא דורשת כספית לייצור, שאספקתה עשויה להיות בלתי יציבה בזמן מלחמה.
הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנת כספית רועמת נעשית על ידי המסת כספית בחומצה חנקתית והוספת אתנול לתמיסה. התמיסה הוכנה לראשונה על ידי אדוארד צ'ארלס הווארד בשנת 1800. המבנה הגבישי של התוצר נקבע רק בשנת 2007.[1]
ניתן להכין כסף רועם (אנ') בצורה דומה, אך מלח זה אינו יציב יותר מכספית רועמת, והוא עלול להתפוצץ אפילו מתחת למים, וגם אי אפשר לצוברו בכמויות גדולות מאחר שהוא מתפוצץ תחת משקלו.
פירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפירוק התרמי של הכספית הרועמת מתחיל בטמפרטורות נמוכות כמו 100 מעלות צלזיוס, והוא ממשיך בקצב גבוה בהרבה עם עליית הטמפרטורה.[2]
תגובה אפשרית לפירוק כספית רועמת מניבה פחמן דו-חמצני, חנקן, ושילוב של מלחי כספית יציבים יחסית.
- 4 Hg(CNO) 2 → 2 CO 2 + N 2 + HgO + 3 Hg(OCN)CN
- Hg(CNO) 2 → 2 CO + N 2 + Hg
- Hg(CNO) 2 ← :Hg(OCN) 2 (ציאנט (אנ') או ואיזוציאנט (אנ'))
- 2 Hg(CNO) 2 → 2 CO 2 + N 2 + Hg + Hg(CN) 2 (כספית ציאניד (אנ'))
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באחד מפרקי סדרת הטלוויזיה שובר שורות, וולטר ווייט משתמש בכספית רועמת "עם קצת תיקון כימי", כדי ליצור פיצוץ במשרדו של מלך המית', טוקו סלמנקה, כטקטיקת הפחדה. דיוק תיאור החומר והשפעותיו מוטל בספק. הגבישים עצמם, כפי שמוצג, גדולים מכדי לשרוד טיפול מבלי להתפוצץ, וכאשר וולט זורק קריסטל על הקרקע, הפיצוץ שנוצר הורס את המשרד אך מותיר את הדיירים ללא פגע.[3]
