צפיפות החומר
צפיפות החומר (לעתים נקרא גם משקל סגולי) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח. הצפיפות נמדדת ביחידות של מסה לנפח, למשל בגרם לסמ"ק (g/cm³) או בק"ג למטר מעוקב (kg/m³). את הצפיפות נהוג לסמל באמצעות האות היוונית רו (ρ).
חומר שצפיפותו קטנה יותר, צף על גבי נוזל שצפיפותו גדולה יותר. לכן עץ צף על פני המים, וברזל שוקע במים. כאשר מחממים חומר, נפחו גדל בלי שמסתו משתנה, ועל כן צפיפותו קטנה. יוצא דופן מבחינה זו הם מים בטמפרטורות שבין 0 - 4 מעלות צלזיוס. בתחום זה, צפיפות המים גדלה עם החימום במקום לקטון, תופעה הקרויה "האנומליה של המים". תופעה זו מתקיימת גם בקרח, שצפיפותו קטנה משל המים, ולכן קרחונים צפים על פני המים ומאפשרים לדגים לחיות במים בטמפרטורה של 4 מעלות גם כאשר הטמפרטורה באוויר נמוכה בהרבה מאפס מעלות.
תוכן עניינים |
ביטוי מתמטי[עריכה]
את הצפיפות אפשר לחשב באמצעות הנוסחה:
- צפיפות
- מסה
- נפח
היסטוריה[עריכה]
על פי אנקדוטה מפורסמת שסופרה על ידי ויטרוביוס בכרך התשיעי של הספר "על אודות האדריכלות", התבקש ארכימדס לקבוע האם הכתר של המלך היירון השני עשוי מזהב טהור. כדי למצוא את הרכב הכתר היה צריך להשוות את נפחו לנפח של כתר זהב באותו משקל, אולם אז לא ידעו איך למדוד את נפח הכתר שהצורה שלו מורכבת ולא צורה גאומטרית פשוטה. בעת שארכימדס רחץ באמבט ציבורי הוא הבין שגופו השקוע באמבט דוחה כמות מים השווה לנפח גופו. בדרך זו הוא למד כיצד למדוד נפח של גוף כלשהו. מרוב התלהבות יצא בריצה לרחוב כשהוא עירום וצועק "אאורקה!" (מצאתי). הסיפור ככל הנראה לא מדויק משום שהבדלי הנפח בין כתר זהב לכתר מזויף באותו משקל, יגרמו לעליית פני המים בהפרש קטן מדי מכדי שיבחינו בו במכשירי המדידה של אותם ימים.
יחידות מידה[עריכה]
מערכת היחידות הבריטית או של ארצות הברית:
- אונקיות לאינץ' מעוקב (oz/in3)
- ליברה לאינץ' מעוקב (lb/in3)
- ליברה לפיט מעוקב (lb/ft3)
- ליברה ליארד מעוקב (lb/yd3)
- ליברה לגלון (lb/gal)
צפיפות המים[עריכה]
| טמפרטורה | צפיפות בלחץ 1 אטמוספירה | |
|---|---|---|
| מעלות צלזיוס °C | מעלות פרנהייט °F | ק"ג למטר מעוקב |
| 0.0 | 32.0 | 999.8425 |
| 4.0 | 39.2 | 999.9750 |
| 15.0 | 59.0 | 999.1026 |
| 20.0 | 68.0 | 998.2071 |
| 25.0 | 77.0 | 997.0479 |
| 37.0 | 98.6 | 993.3316 |
| 50.0 | 122.0 | 988.04 |
| 100.0 | 212.0 | 958.3665 |
צפיפות האוויר[עריכה]
| טמפרטורה במעלות צלזיוס °C | צפיפות בק"ג למטר מעוקב (בלחץ 1 אטמוספירה) |
|---|---|
| 10- | 1.342 |
| 5- | 1.316 |
| 0 | 1.293 |
| 5 | 1.269 |
| 10 | 1.247 |
| 15 | 1.225 |
| 20 | 1.204 |
| 25 | 1.184 |
| 30 | 1.164 |
צפיפות של חומרים שונים[עריכה]
| חומר | צפיפות בק"ג למ"ק | הערות |
|---|---|---|
| תווך בין-כוכבי | 10−25 − 10−15 | הערכה של 90% מימן, 10% הליום וטמפרטורה משתנה |
| אטמוספירת כדור הארץ | 1.2 | בגובה פני הים |
| אירוג'ל | 1 − 2 | |
| קצף פוליסטירן | 30 − 120 | |
| שעם | 220 − 260 | |
| מים מתוקים | 1000 | |
| מי ים | 1030 | |
| פלסטיק | 850 − 1400 | פוליפרופילן ו-פי וי סי |
| גליצרול | 1261 | |
| כדור הארץ | 5515.3 | צפיפות ממוצעת |
| ברזל | 7874 | בטמפרטורת החדר |
| נחושת | 8920 − 8960 | בטמפרטורת החדר |
| עופרת | 11340 | בטמפרטורת החדר |
| גלעין כדור הארץ | ~13000 | |
| אורניום | 19100 | בטמפרטורת החדר |
| טונגסטן | 19250 | בטמפרטורת החדר |
| זהב | 19300 | בטמפרטורת החדר |
| פלטינה | 21450 | בטמפרטורת החדר |
| אוסמיום | 22610 | בטמפרטורת החדר |
| אירידיום | 22650 | בטמפרטורת החדר |
| ליבת השמש | ~150000 | |
| ננס לבן | 1 × 109 | |
| גרעין האטום | 2.3 × 1017 | בלתי תלוי בגודל הגרעין |
| כוכב נייטרונים | 8.4 × 1016 − 1 × 1018 | |
| חור שחור | 4 × 1017 | צפיפות תאורטית ממוצעת בתוך רדיוס שוורצשילד של חור שחור בעל מסה של כדור הארץ. |

- צפיפות
- מסה
- נפח