מלח (כימיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכימיה, מלח הוא תרכובת המורכבת מקטיונים (יונים בעלי מטען חשמלי חיובי), לרוב יסוד מתכת, ומאניונים (יונים בעלי מטען חשמלי שלילי), לרוב אל-מתכת, באופן שהמטען הכללי של התרכובת הוא נייטרלי ולכן בכל מלח יחס האניונים לקטיונים קבוע, על פי מטענם. המלח מכונה לעתים חומר יוני בגלל הרכבו.

גביש מלח בישול

בשפת היום-יום משמש המושג "מלח" לציון מלח הבישול, המהווה רק דוגמה אחת מני רבות לקבוצת החומרים הכימיים הנקראים מלחים.

תוכן עניינים

[עריכה] תכונות

היונים במלח מסתדרים כך שמרחקם של הקטיונים אחד מהשני והאניונים אחד מהשני הוא הגדול ביותר, בעוד מרחקם של האניונים מהקטיונים קטן. מבנה זה הוא גבישי ונקרא סריג יוני. הקשר הכימי הקיים בין היונים השונים הוא חזק מאוד ונקרא קשר יוני. קשר זה מקנה למלחים טמפרטורת התכה גבוהה במיוחד. חוזקם הפיסי של המלחים נמוך ודחיסותם נמוכה.

[עריכה] קלי-תמס וקשי-תמס

המלחים השונים מתחלקים לשתי קבוצות:

  • קלי-התמס - מסיסים במים. כאשר מלח קל-תמס נמס במים האניונים והקטיונים אשר מרכיבים אותו נפרדים, בשל הקשרים שנוצרים ביניהן לבין החלקים הטעונים במלקולות המים. סביב כל יון מסתדרות מולקולות המים כך שצד אחד שלהן פונה ליון: הצד השלילי - אזור אטום החמצן - ליונים החיוביים והצד החיובי - אזור אטומי המימן - ליונים השליליים. בנוסף למולקולות בקרבת היון, מולקולות נוספות מסתדרות בהתאם ונוצרות שכבות הקרויות שכבות מיום; המבנה כולו נקרא כדור מיום והיון קרוי "יון ממוים". נוכחות היונים בתמיסה מאפשרת הולכת חשמל.
  • קשי-תמס - מסיסותם במים מזערית.

מלחים מתמוססים במים לרוב בעקבות יון מסוים, ההופך את כל המלחים בהם הוא נמצא לקלי-תמס. דוגמאות ליונים כאלו: יונים הנוצרים מהמתכות בטור הראשון בטבלה המחזורית, NO3-, NH3+. מלחים מסוימים קלי-תמס או קשי-תמס בעקבות שילוב מסוים של קטיונים ואניונים.

[עריכה] תגובות בהן נוצרים מלחים

מלחים הם לרוב תוצרים של הפעילויות הכימיות בין החומרים הבאים:

[עריכה] תגובת שיקוע

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – תגובת שיקוע

מלחים קשי-תמס יכולים להיווצר כאשר מערבבים מלחים קלי-תמס שונים באותה תמיסה. היונים השונים מתערבבים ואם שילוב מסוים של אניונים וקטיונים יוצר מלח קשה-תמס, הוא ישקע.

[עריכה] נומנקלאטורה

מלחים נקראים על שם היונים המרכיבים אותם. נהוג לרשום תחילה את הקטיון (לרוב יון המתכת או יון אמוֹניוּם), ואחריו את האניון. לעתים מלח ייקרא רק לפי שם הקטיון. דוגמאות:

[עריכה] קישורים חיצוניים