מלח (כימיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בכימיה, מלח הוא תרכובת המורכבת מקטיונים (יונים בעלי מטען חשמלי חיובי), לרוב יסוד מתכת, ומאניונים (יונים בעלי מטען חשמלי שלילי), לרוב אל-מתכת, באופן שהמטען הכללי של התרכובת הוא נייטרלי. לפיכך, בכל מלח יחס האניונים לקטיונים קבוע, על פי מטענם. המלח מכונה לעתים חומר יוני בגלל הרכבו.

גביש מלח בישול

בשפת היום-יום משמש המושג "מלח" לציון מלח הבישול, אף שזוהי רק דוגמה אחת מני רבות לקבוצת החומרים הכימיים הנקראים מלחים.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה גביש מלח בישול: כדורים כתומים - אניוני כלור; כדורים ירוקים - קטיוני נתרן

היונים במלח מסתדרים כך שמרחקם של הקטיונים זה מזה והאניונים זה מזה הוא הגדול ביותר, בעוד מרחקם של האניונים מהקטיונים קטן. מבנה זה הוא גבישי ונקרא סריג יוני. הקשר הכימי הקיים בין היונים השונים הוא חזק מאוד ונקרא קשר יוני. קשר זה מקנה למלחים טמפרטורת התכה גבוהה במיוחד. חוזקם הפיסי של המלחים נמוך ודחיסותם נמוכה.

קלי-תמס וקשי-תמס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחים השונים מתחלקים לשתי קבוצות:

  • קלי-התמס - מסיסים במים. כאשר מלח קל-תמס נמס במים האניונים והקטיונים אשר מרכיבים אותו נפרדים, בשל הקשרים שנוצרים ביניהן לבין החלקים הטעונים במלקולות המים. סביב כל יון מסתדרות מולקולות המים כך שצד אחד שלהן פונה ליון: הצד השלילי - אזור אטום החמצן - ליונים החיוביים והצד החיובי - אזור אטומי המימן - ליונים השליליים. בנוסף למולקולות בקרבת היון, מולקולות נוספות מסתדרות בהתאם ונוצרות שכבות הקרויות שכבות מיום; המבנה כולו נקרא כדור מיום והיון קרוי "יון ממוים". נוכחות היונים בתמיסה מאפשרת הולכת חשמל.
  • קשי-תמס - מסיסותם במים מזערית.

מלחים מתמוססים במים לרוב בעקבות יון מסוים, ההופך את כל המלחים בהם הוא נמצא לקלי-תמס. דוגמאות ליונים כאלו: יונים הנוצרים מהמתכות בטור הראשון בטבלה המחזורית, NO3-, NH3+. מלחים מסוימים קלי-תמס או קשי-תמס בעקבות שילוב מסוים של קטיונים ואניונים.

תגובות בהן נוצרים מלחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחים הם לרוב תוצרים של הפעילויות הכימיות בין החומרים הבאים:

תגובת שיקוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תגובת שיקוע

מלחים קשי-תמס יכולים להיווצר כאשר מערבבים מלחים קלי-תמס שונים באותה תמיסה. היונים השונים מתערבבים ואם שילוב מסוים של אניונים וקטיונים יוצר מלח קשה-תמס, הוא ישקע.

נומנקלאטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחים נקראים על שם היונים המרכיבים אותם (למשל ליתיום פלואורי). נהוג לרשום תחילה את הקטיון (לרוב יון המתכת או יון אמוֹניוּם), ואחריו את האניון. לעתים מלח ייקרא רק לפי שם הקטיון. דוגמאות: