כרטיס אדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שופט (בחולצה הצהובה) מניף כרטיס אדום במהלך משחק כדורגל
כרטיס אדום וכרטיס צהוב

בכדורגל, כרטיס אדום הוא כרטיס פלסטי בצבע אדום ששולף שופט במשחק ספורט על מנת לסמן ששחקן כלשהו מורחק מן המגרש.

הכרטיס האדום נשלף כעונש על עבירה חמורה במיוחד, שתי עבירות בינוניות בחומרתן או התנהגות בלתי נאותה (קללות, אלימות וכו'). כאשר השחקן מורחק מן המגרש, לא יכול שחקן אחר למלא את מקומו והקבוצה שממנה הורחק השחקן נאלצת להמשיך לשחק בחוסר של שחקן אחד. הכרטיס האדום מהווה עונש לא רק לשחקן שהורחק אלא גם לקבוצתו, שנאלצת להמשיך את המשחק בכוחות פחותים. להרחקה בכרטיס אדום במסגרת תחרותית נלווים לרוב גם עונשים משמעתיים: הרחקה ממשחק נוסף והעמדה בפני ועדת משמעת שעשויה לפסוק הרחקה ממשחקים נוספים או קנס. השימוש בכרטיסים אדומים וצהובים הונהג בכדורגל החל משנות ה-70 של המאה ה-20.

ניתן להעניק כרטיס אדום לשחקן השותף במשחק, לשחקן מחליף או לשחקן מוחלף.

עם השנים, המונח הפך לביטוי שמשמעותו הוצאת מישהו מזירת האירועים עקב התנהגות קלוקלת או טעות שביצע. כך דווח למשל כי הממשל האמריקאי הוציא כרטיס אדום ליאסר ערפאת[1].

סיבות להרחקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכללים להנפת כרטיס אדום רשומים בחוקת משחק הכדורגל שנכתבה על ידי ארגון ה-IFAB, תחת חוק מספר 12: עבירות והתנהגות בלתי הולמת:

שחקן מורחק מהמשחק ומונף בפניו כרטיס אדום אם הוא מבצע אחת משבע העבירות הבאות:

  1. אשם בעבירה רצינית.
  2. אשם בהתנהגות אלימה.
  3. יורק על שחקן מן הקבוצה היריבה או על כל אדם אחר.
  4. נוגע בכדור בידיו באופן מכוון, כדי למנוע מן הקבוצה הנגדית הזדמנות ברורה להבקעת שער (למעט השוער בתוך רחבת העונשין).
  5. מונע מהיריב הזדמנות בטוחה להבקעת שער, כאשר הוא נע כלפי השער בעבירה אשר עליה מענישים בבעיטה חופשית או בעיטת עונשין.
  6. משתמש בשפה תקפנית, פוגעת או מעליבה ו/או מלגלג.
  7. מקבל אזהרה‏[2] שנייה באותו המשחק.

שחקן שהורחק חייב לעזוב את תחום הראייה של שדה המשחק והאזור הטכני.

– תרגום ההתאחדות לכדורגל בישראל לחוק מספר 12

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הממשל האמריקני שיגר אזהרה לערפאת: הפסק מייד לחתור תחת אבו מאזן יואב יצחק, Nfc
  2. ^ בסעיף זה, על האזהרה להינתן באמצעות כרטיס צהוב.