לודוויג פולץ
 | |
| לידה |
23 במרץ 1809 בינגן על הריין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1867 (בגיל 58) מינכן, ממלכת בוואריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הדרומי העתיק במינכן |
  | |
לודוויג פולץ (בגרמנית: Ludwig Foltz; 23 במרץ 1809 – 10 בנובמבר 1867) היה אדריכל, פסל ומאייר גרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לודוויג פולץ היה בנו של הצייר לודוויג פולץ. אחיו היו פיליפ פון פולץ, גם הוא צייר חשוב, והשרטט והחרט פרידריך פולץ. לודוויג פולץ נסע לשטרסבורג בשנת 1825 בגיל 16, שם מצא עבודה בקתדרלה ובהקמת בית ספר חדש. הוא חזר לביתו לאחר שלוש שנים ושם משך את תשומת ליבו של יוהאן קלאודיוס פון לסולקס, שנתן לו את הרחבת טירת ריינק, אותה קיבל לידיו השר לעתיד מוריץ אוגוסט פון בתמן-הולווג.
על מנת לנהל את הבניין בהצלחה למד פולץ את שיטת הבניה במשך כשנה. לאחר מכן, הוא נסע למינכן בשנת 1830 לאקדמיה לאמנות. לאחר חמש שנים נוספות, השר יוזף לודוויג פון ארמנספרג הפקיד בידיו את השחזור והריהוט של טירתו ליד דגנדורף ביער בוואריה בשנת 1837.
בשנת 1837 מונה פולץ למורה בבית הספר למסחר ברגנסבורג. הוא בנה כאן את הוילה המלכותית בין השנים 1854–1856 בסגנון נאו-גותי, ואז מונה לפרופסור בפוליטכניק במינכן והופקד על בית המגורים המלכותי. בשנת 1852/55 נבנתה קפלת הקריפטה על אנטוניברג ליד סטפרג בהנחייתו מטעם משפחת האצולה ארקו.
בשנת 1860 הוא קיבל עבודה ברגנסבורג לסגור סופית את חזית הכנסייה המערבית, שנסגרה זמנית לאחר שנהרסה באמצע המאה ה-16. העבודה כללה הרחבת החלל הפנימי בכנסייה. פולץ פתר את המשימה ברגישות מבלי לפגוע בחלקים הישנים. נוצר אגף מערבי שמכיל גלריית עוגבים בת שתי קומות.[1]
השנים האחרונות בחייו הוקדשו בעיקר לכנסייה המשוחזרת במינכן. נבנו בה 42 פסלי קדושים בגודל טבעי עשויים אבן וחימר, 40 פסלים קטנים יותר מגולפים בעץ, שתי נברשות גדולות, פריטי מזבח רבים ועוד.
לודוויג פולץ היה חבר באגודת מינכן לאמנות נוצרית.[2]
הוא נפטר במינכן ב־10 בנובמבר 1867.
קברו של פולץ נמצא בבית העלמין הדרומי העתיק במינכן.
