שטרסבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטרסבורג
Strasbourg
Coat of Arms of Strasbourg.svg
Flag of Strasbourg.svg
Absolute Pl marche aux cochons 01.JPG
מרכז העיר שטרסבורג
מדינה / טריטוריה Flag of France.svg  צרפת
חבל Flag of Alsace.svg  אלזס
מחוז ריין תחתון
ראש העיר רולנד ריס
שטח 78.26 קמ"ר
תאריך ייסוד 1262
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

272,222‏ ‏[1] (נכון ל-2011)
764,013‏ ‏[1] (נכון ל-2007)
3.49 אלף נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 48°35′04″N 07°44′55″E / 48.58444°N 7.74861°E / 48.58444; 7.74861קואורדינטות: 48°35′04″N 07°44′55″E / 48.58444°N 7.74861°E / 48.58444; 7.74861
אזור זמן UTC +1
http://www.strasbourg.fr/Strasbourgfr/FR
שטרסבורג - גראנד איל
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Strasbourg petite france.jpg
העיר העתיקה בשטרסבורג
מדינה Flag of France.svg צרפת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 1, 2, 4
קואורדינטות 48°35′04″N 7°44′55″E / 48.584444444444°N 7.7486111111111°E / 48.584444444444; 7.7486111111111 
מפת העיר העתיקה מ-1888

שטרסבורג (צרפתית Strasbourg - "סְטְרַסְבּוּר"; גרמנית Straßburg; אלזסית Strossburi או Schdroosburi), בירת אלזס שבצפון-מזרח צרפת והעיר הגדולה ביותר בחבל זה, בעלת אוכלוסייה של 272,222 איש בעיר עצמה ו-764,013 במטרופולין שלה, נכון לשנת 2011, והיא העיר העיר השביעית בגודל אוכלוסייתה בצרפת.‏[1] שטרסבורג ממוקמת סמוך לגבול צרפת-גרמניה, ופעמים רבות בהיסטוריה עברה העיר משלטון גרמניה לצרפת, דבר שהשפיע רבות על תרבותה. שטרסבורג מהווה כיום מרכז בנייה, הנדסה, רפואה ותקשורת גדול, והיא ידועה בבתיה היפים ואתרי התיירות הפסטורליים שבה. כיום, גרים בעיר גרמנים רבים, וצרפתית וגרמנית שגורות בפי רוב התושבים. מסמל של הסכסוך הגרמני-צרפתי רב השנים הפכה העיר לבירת האיחוד האירופאי ובה שוכנים הפרלמנט האירופי (שמושבו השני בבריסל), המועצה האירופית ובית הדין האירופי לצדק. הקהילה היהודית בשטרסבורג היא מהעתיקות והידועות באירופה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "סטרזבורג" (Strazburg) ניתן לעיר, שנקראה לפני כן "ארגנטורטום", בשפת האלמאנים. שם זה מתועד לראשונה במסמך עירוני משנת 832. מקור השם "שטרסבורג" מאלמאנית ופירושו "מבצר על צומת דרכים" (שטראסה=דרך; בורג=מבצר), על שמו של המחנה הצבאי שהוקם על ידי הרומאים במאה ה-1 ועל שמן של דרכי המסחר שעברו בה, והם מהחשובים באירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העקבות העתיקות ביותר להתיישבות אנושית באזור שטרסבורג מתוארכים ללפני 600,000 שנים.‏[2]. בחפירות באזור נמצאו שרידים רבים מהתקופה הפלאוליתית, תקופת הברזל ותקופת הברונזה. כ-1300 שנה לפנה"ס, הגיעו לאזור שבטים קלטים. לקראת סוף המאה ה-3 לפנה"ס נוסדה באזור עיר קלטית. בתקופה זו החלו להסדיר את ניקוז שפך האיל אל הריין באמצעות תעלות ולייבש שטחי אדמה להתיישבות. שמה של העיר הקלטית היה "ארגנטורייט" (Argentorate).

בשנת 58 לפנה"ס פלשו הרומאים לאלזס לאחר שהביסו את הסואבים בקרב ווז'. נראה כי אריוביסטוס חצה את נהר הריין לתוך אלזס בשנת 72 לפנה"ס ואיתו כ-120,000 בני שבטים גרמאניים וסואבים. השבטים הגאלים שחיו באלזס, איידואים והסקוואנים, ניסו להתנגד לאריוביסטוס וצבאותיו אולם נחלו תבוסה. האיידואים פנו לרומא בבקשה לסייע להם נגד צבאו של אריוביסטוס, מה שהיווה עילה ליוליוס קיסר להתחיל את מלחמת גאליה. צבא הרומאים נכנס למישור אלזס ממערב דרך המעבר שבין הרי הווז' להרי היורה (Trouée de Belfort). כאשר מטרתם הייתה לדחוף את השבטים הגרמאניים מזרחה אל מעבר לנהר הריין.

ארגנטורטום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 12 לפנה"ס הקים השליט הרומי נירון קלאודיוס דרוסוס מחנה צבאי בשם "ארגנטורטום" (אנ') שלימים יהפך לעיר שטרסבורג. ארגנטורטום הייתה למרכז רומי חשוב בפרובינקה גרמניה עילית. ארגנטורטום עלתה באש שש פעמים בין המאה ה-1 למאה ה-6, ובכל פעם שנבנתה מחדש גדלה. האלמאנים תקפו את ארגנטורטום בקרב שטרסבורג (אנ') בשנת 357, אך הובסו על ידי יוליאנוס הכופר, שמאוחר יותר נהיה קיסר רומא. בשנת 451 נכנסו אטילה ההוני וצבאו דרך נהר הריין על מנת לכבוש את גאליה, צבאו כבש את אלזס אך נעצר ליד העיר מץ בקרב במישורים הקטאלונים. למרות הפסדם של ההונים, הרומאים לא כבשו מחדש את אלזס ובאזור התיישבו האלמאנים ובנו מאות כפרים לאורכה של אלזס. האלמאניים הביאו עמם לאלזס את תרבותם ושפתם, המוכרת כיום כאלזסית.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלמאנים הקימו קונפדרציה של ממלכות קטנות שנקראה ממלכת אלמאניה. האלמניים נשלטו על ידי הפרנקים כחלק מאוסטרזיה ושלטונם הסתיים סופית ב-746 לאחר טבח קאנסטאט. העיר נהייתה למרכז מסחרי משגשג באימפריה הפרנקית ולאחר מכן באימפריה הרומית הקדושה. החל משנת 923 העיר קנתה חסות מהיינריך הראשון, מלך גרמניה. לאורך השנים היו בעיר סכסוכים רבים בין תושביה לבין הבישוף. מאבקים אלה נגמרו בניצחון התושבים שזכו ב-1262 בעצמאות מפיליפ משוואביה, מלך גרמניה והעיר קיבלה מעמד של עיר קיסרית חופשית.

בשנת 1332 התרחשה מהפה בעיר, בה הגילדות והממשל המקומי ייסדו רפובליקה עצמאית. ב-14 בפברואר 1349 פרצה מגפת דבר בעיר. בעקבות האשמות היהודים בפרוץ המגפה, פרעו ההמונים ביהודי שטרסבורג, רצחו כאלף מהם וגירשו את השאר. פוגרום זה היה אחד ממעשי הטבח החמורים ביותר באירופה בימי הביניים, לימים הוא נודע בשם טבח שטרסבורג (אנ').

בנייתה של קתדרלת שטרסבורג החלה במאה ה-11 והסתיימה בשנת 1439. הקתדרלה הייתה הבניין הגבוה ביותר בעולם, הייתה זו הפעם הראשונה בה מבנה באירופה עקף בגובהו את הפירמידה הגדולה של גיזה. כמה שנים לאחר מכן בנה יוהאן גוטנברג את מכונת הדפוס הראשונה בעולם בשטרסבורג.

ביולי 1518 פרצה בשטרסבורג מגפת הריקודים של 1518 (אנ'). כ-400 בני אדם החלו לרקוד ולא הצליחו להפסיק במשך מספר שבועות, חלקם מתו מתשישות, רעב והתקפי לב.

בשנות העשרים של המאה ה-16, בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית אימץ מרטין בוסר (אנ') מנהיגה הרוחני של שטרסבורג את שיטות הלימוד של מרטין לותר. בעקבות השפעת הרפורמציה הוקמה בעיר בשנת 1538 האוניברסיטה של שטרסבורג (אנ'). העיתון הראשון בעיר הודפס בשנת 1605 לאחר שיוהאן קרולוס (אנ') קיבל את אישור מהעירייה להדפיס ולחלק עיתון שבועי בשפה גרמנית ובו ידיעות מהתרחשויות ברחבי אירופה.

מלחמת שלושים השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרסבורג נשארה ניטראלית במלחמת שלושים השנים אלא שלואי הארבעה עשר, מלך צרפת סיפח אותה לבית בורבון על מנת להיאזר בה להגנה על גבולות הממלכה. יועציו של לואי ה-14 סברו כי שטרסבורג עצמאית תסכן את שטחי אלזס שסופחו לצרפת בידי המלך, וכי על מנת להגן ביעילות על אדמותיה הכפריות של אלזס יש להציב חיל מצב בשטרסבורג. למעשה, הכוחות קיסריים של האימפריה הרומית הקדושה פלשו לאלזס שלוש פעמים דרך הגשר מעל נהר הריין שבשטרסבורג. בספטמבר 1681 צרו כוחותיו של לואי ה-14 על שטרסבורג, מחוסרים בעילה למלחמה הם נכנסו לתוך העיר וב-30 בספטמבר 1681 סיפחוה לצרפת.

הסיפוח לצרפת זכה בהכרה בהסכם רייסווייק (1697). אף על פי שלואי ה-14 ביטל את האדיקט של נאנט, והכריז על הפרוטסטנטיות כלא-חוקית, לא גורשו פרוטסטנטים משטרסבורג ומאלזס, שהיו במעמד מיוחד כ"מחוז חוץ של מלך צרפת" (à l'instar de l'étranger effectif). קתדרלת שטרסבורג, לעומת זאת, נלקחה מהלותרנים והוחזרה לקתולים. האוניברסיטה הלותרנית הגרמנית בשטרסבורג המשיכה לפעול עד המהפכה הצרפתית. בין תלמידיה המפורסמים היו גתה והרדר.

העת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזיתות בתים בעיר העתיקה

במהלך ארוחת ערב חגיגית שאורגנה על ידי ראש העיר של שטרסבורג ב-25 באפריל 1792 הלחין רוז'ה דה ליל את "המרסייז" (La Marseillaise) שהפך לימים להמנון צרפת.

שטרסבורג איבדה סופית את מעמדה כעיר קיסרית חופשית בפרוץ המהפכה הצרפתית. במהלך המהפכה אירעו מהומות אלימות בעיר, בהן הכנסיות ניזוקו, פסלים רבים בקתדרלה נופצו והיו דיונים על פירוק ההצריח שלה.‏[3] בשנים: 1805, 1806 ו-1809 נפוליאון בונפרטה וז'וזפין דה בוארנה ביקרו בעיר.‏[4] במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה בשנים 1870-1871 צר הצבא הפרוסי על העיר והפציץ אותה במטרה להכניע את תושביה. מספר ארכיונים, מוזיאונים וכנסיות עתיקות עלו בלהבות ופריטים ארכיאולוגים עתיקים נשרפו כתוצאה מההפצצות. בסוף ההפצצות נותרו כ-10,000 מתושבי שטרסבורג מחוסרי בית. יותר מ-600 בני אדם נהרגו בהפצצות (מתוכם 261 אזרחים) ו-3,200 נפצעו (מתוכם 1,100 אזרחים).

עם סיום המלחמה סופחה העיר לקיסרות הגרמנית. עם התפתחות התעשייה והמסחר צמחה אוכלוסיית העיר במאה ה-19 לכ-150,000 נפשות.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר העתיקה של שטרסבורג (ובכלל זה, רובע צרפת הקטנה; Petite France) נשתמרה ללא דופי והיא מהווה אתר תיירות חשוב; היא הוכרזה ב-1988 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הקתדרלה של שטרסבורג, מהגבוהות בעולם, העשויה אבן חול אדומה, הפכה לסמל העיר. בעיר העתיקה מספר תעלות ציוריות, גשרי אבן החוצים אותן ואין ספור בניינים עתיקים בסגנון אדריכלי צרפתי-גרמני מעורב.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבתה של שטרסבורג לערים הגדולות באירופה

שטרסבורג ממוקמת במחוז אלזס שבצפון מזרח צרפת, על גדות הנהר איל והשפך שלו לנהר ריין, באזור פורה ומתאים לחקלאות. שטרסבורג סמוכה לגבול צרפת-גרמניה. נהר ריין מהווה את הגבול בין גרמניה לצרפת באזור זה. מעברו השני של הנהר, שוכנת העיר קֵהל שבמדינת-המחוז הגרמנית באדן-וירטמברג.

האקלים בשטרסבורג הוא יבשתי למחצה, עם הבדלי טמפרטורות גדולים יחסית בעונות השנה השונות. החורפים קשים יחסית; לעתים יורדים שלגים, ואילו בקיצים חמים ומחניק. כברוב חבל אלזאס, גם בשטרסבורג לרוב לא נושבות רוחות חזקות, וזאת בעקבות סמיכותם של הרי הווז' הניצבים כ-20 ק"מ ממערבה והיער השחור המצוי כ-25 ק"מ ממזרחה; ההרים מהווים מעין "מגן" מפגעי הטבע. הטמפרטורה הממוצעת היא כ-15 מעלות.

שטרסבורג מצויה במרכזה של אירופה, היא מחוברת לדרום אירופה ולים התיכון באמצעות תעלות המובילות לנהר רון ונהר סום ולצפון אירופה ולים הצפוני באמצעות הריין. היא מצויה במרחק שווה של כ-750 ק"מ מהאוקיינוס האטלנטי ומהים הבלטי, ובמרחק של כ-500 ק"מ מהים התיכון, מהים הצפוני ומהים האדריאטי.

שטרסבורג מצויה במרכזו של הפנטגון הצפוף של אירופה (בין הערים: לונדון, פריז, מילאנו, מינכן והמבורג) ובמרחק של פחות מ-500 ק"מ ממרבית בירות מערב אירופה ומרכזה (אמסטרדם, בריסל, ציריך, לוקסמבורג, פראג, ברלין, לונדון ופריז). שטרסבורג מצויה במרחק 136 ק"מ משטוטגרט, 184 ק"מ מציריך, 192 ק"מ מלוקסמבורג, 208 ק"מ מפרנקפורט ו-287 ק"מ ממינכן. בזכות מיקומה המרכזי זכתה שטרסבורג במעמד "בירת אירופה" יחד עם בריסל.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעלה בעיר בחורף

נכון לשנת 2006 אוכלוסיית שטרסבורג מונה כ-273,000 נפש, ואוכלוסיית המטרופולין מונה כ-713,400 איש. זוהי העיר השביעית בגודלה בצרפת. מרבית האוכלוסייה משתייכת לנצרות הקתולית, אולם קיים גם מיעוט גדול יחסית של פרוטסטנטים. רוב-רובם של האזרחים מדברים צרפתית וכן גרמנית בניב מקומי מיוחד, הקרוי אלזסית. מאחר שהעיר יושבת על גבול גרמניה-צרפת, רבים עוברים בה מדי יום ממדינה למדינה בדרך לעבודתם.

אוכלוסיית העיר במהלך השנים:

1684 1789 1851 1871 1910 1921 1936 1946
22,000 49,943 75,565 85,654 178,891 166,767 193,119 175,515
1954 1962 1968 1975 1982 1990 1999 2006
200,921 228,971 249,396 253,384 248,712 252,338 264,115 276,867

תרבות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרסבורג, שבתקופת הרנסאנס של אירופה היוותה מרכז הומניזם חשוב, מתפארת במורשת חינוכית עניפה וארוכה והיסטוריה רבת שנים של מוסדות השכלה גבוהה יוקרתיים הנמנים עם הטובים באירופה בהם דנו יחד בתקופות שונות גדולי האינטלקטואלים של גרמניה וצרפת. אף על פי שהעיר סופחה לצרפת בשנת 1683, במשך המאה ה-18 היא נותרה מקושרת לעולם המשכילים דוברי הגרמנית, ואל האוניברסיטאות ומוסדות ההשכלה הגבוהה שבה נהרו מלחינים, ציירים, מוזיקאים, אינטלקטואלים ואנשי רוח מרחבי האימפריה הרומית הקדושה, ביניהם ניתן למנות את יוהאן וולפגנג פון גתה וקלמנס ונצל פון מטרניך. כיום, מוסדות ההשכלה הגבוהה של שטרסבורג נחשבים ליוקרתיים ביותר בצרפת, לאחר אלה שבבירה פריז.

בשטרסבורג שלוש אוניברסיטאות:

בעיר נמצא גם בית הספר לאמנויות, L'École supérieure des Arts décoratifs, מבתי הספר הטובים באירופה בתחום זה, וכן הסניף הקבוע של אוניברסיטת החלל הבינלאומית ממוקם בדרום שטרסבורג. המטבח של שטרסבורג מתבסס בחלקו על המטבח הצרפתי, אולם מטבע הדברים הוא היה נתון להשפעות חזקות מגרמניה השכנה, וכיום מעורבים בו מוטיבים של בישול משתי המדינות. מלבד זאת, בשטרבורג תיאטראות, בתי אופרה, מקומות בילוי ואתרי תיירות היסטוריים ועכשויים כאחד.

פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנין המועצה האירופית בשטרסבורג

שטרסבורג היא בירתה של חבל אלזס, שהוא אחד מהעשירים בחבלי צרפת, ושל מחוז ריין תחתון. בשטרסבורג מצויים מוסדות מחוזיים רבים כגון בית משפט מחוזי, מועצת המחוז, משרדי ראשות המחוז, המשטרה המחוזית ומשרד כלכלה מחוזי. ראש העירייה הנוכחי הוא רולנד ריס מהמפלגה הסוציאליסטית.

לשטרסבורג תפקיד פוליטי חשוב הן בצרפת והן באירופה כולה. במאה העשרים הפכה בעיר ל"בירת אירופה". ראשון שכינה את שטרסבורג "בירת אירופה" הוא וינסטון צ'רצ'יל. לאחר הקמת האיחוד האירופי היא הוכתרה רשמית כ"בירת אירופה", ובה הוקמה מועצת אירופה וכן בית המשפט האירופי לזכויות אדם (שידוע בכינויו "בית המשפט של שטרסבורג"). מקום מושבו הראשון של הפרלמנט האירופי ומקום ההתכנסות הקבוע היחידי שלו מלבד בריסל שבבלגיה. מלבד זאת, בשטרסבורג מספר מוסדות כלל-אירופיים נוספים — בהם מנהל התרופות האירופי ומוסדות כלכלה, וכן היא מושב תחנת הטלוויזיה הגרמנית-צרפתית ארת.

יהדות שטרסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבה יהודית של רבי יוסף בר אברהם משנת 1347 המוצגת במוזיאון קתדרלת שטרסבורג ועליה הכיתוב: "הנגן זה נוח לשם ולבריות ר יוסף בר אברהם נקבר יז במר חשוון יום ב שנת לה לפרט"
פסל הסינגוגה המסמל את מעמדה של היהדות, הקתדרלה של שטרסבורג
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות אלזס

ראשיתה של המרכז היהודי בשטרסבורג עוד מתקופת שלטון הרומאים באזור. קהילה זו הייתה הגדולה ביותר במחוז אלזס במשך שנים רבות. ב-14 בפברואר 1349 פרצה מגפת דבר בעיר. בעקבות האשמות היהודים בפרוץ המגפה, פרעו ההמונים ביהודי שטרסבורג, רצחו כאלף מהם וגירשו את השאר. פוגרום זה היה אחד ממעשי הטבח החמורים ביותר באירופה בימי הביניים, לימים הוא נודע בשם טבח שטרסבורג (אנ'). לאחר הפוגרום נאסר על יהודים לשוב ולהתגורר בשטרסבורג. יהודים שביקשו להיכנס לעיר היו חייבים במס כניסה יומי ("leibzoll") ובכל ערב צלצלו פעמוני הקתדרלה של שטרסבורג באות שסימל ליהודים לצאת מהעיר. בשנת 1775 זכה הסוחר היהודי סרף בר באזרחות צרפתית, כאות הוקרה על פעלו למען צרפת. תעודת האזרחות הקנתה לו את הזכות החוקית להתגורר בשטרסבורג, לאחר 426 שנים בהם אסור היה על יהודים להתגורר בתוך העיר, אף על פי כן המשיכה העירייה להיאבק בו ולא הרשתה לו להקים בית כנסת בעיר.‏[5] בשנת 1784 בוטל מס הכניסה ליהודים לשטרסבורג אך הם נדרשו לשלם 48,000 פאונד על מנת לכסות על הגרעון של העיר, סרף בר שילם את הסכום כולו לבדו.

בין רבבות היהודים שהיגרו מגרמניה הנאצית בשנות ה-30 של המאה ה-20, התיישבו יהודים רבים באלזס, ובעיקר בשטרסבורג, הקרובה לגרמניה. באותן שנים הפכה קהילת שטרסבורג לקהילה גדולה ומשמעותית, בה יצאו מספר עיתונים יהודיים (הן בגרמנית והן בצרפתית). בשנת 1938 נערכו פרעות ביהודי האזור אשר גרמו לפגיעה בחנויות וברכוש יהודי. שטרסבורג הייתה למרכז של הפצת תעמולה אנטישמית שהוברחה אל העיר על ידי חברי המפלגה הנאצית מגרמניה השכנה. בתגובה הקימו חברי תנועות הנוער היהודיות של האזור ועדה שפעלה כנגד הפצת האנטישמיות. באותו הזמן, הוקמו בשטרסבורג ארגוני סיוע לפליטים יהודיים שברחו אל צרפת מגרמניה וממרכז אירופה. לאחר סיפוחן של אלזס ולורן לגרמניה הנאצית ביולי 1940 גורשו יהודי שטרסבורג מהעיר והיא הוכרזה כחופשיה מיהודים ("יודן-ריין"). כ-1,000 מיהודי שטרסבורג נרצחו על ידי הנאצים במחנות ההשמדה.

לאחר מלחמת העולם השנייה החלו היהודים לשוב לשטרסבורג. כיום חיים אלפי יהודים בשטרסבורג, 60% מתוכם אשכנזים והיתר ספרדים בעיר יש כיום מספר קהילות חרדיות. רב העיר החרדי הוא הרב גרשון גוטמן והאב"ד הוא הרב מיכאל שמערלא. קהילה גדולה בעיר היא קהילת "עץ חיים" בראשות הרב שמואל עקיבא שלזינגר.

אתרים רבים בעיר מנציחים את יהדות אלזס:

  • קתדרלת שטרסבורג - בחזית השער הדרומי של הקתדרלה נמצאים שני פסלים המבטאים את יחסהּ של הנצרות אל היהדות בראשית ימי הביניים. אלו שני פסלים של נשים ששמן Ecclesia ו-Synagoga ("הכנסייה" ו"בית הכנסת") והן מייצגות את הנצרות והיהדות. Ecclesia היא אישה זקופה הלובשת בגד יפה, מישירה מבט וכתר על ראשה. היא מחזיקה בידה שרביט וגביע. הבעת הפנים של הפסל מבטאת ניצחון על אויבתהּ, Synagoga. לעומתה הפסל של Synagoga לובשת בגד מרופט, השרביט שבידה שבור ולוחות הברית שבידה עומדים ליפול. את הבעת פניה אי אפשר לראות שכן ראשה מורכן ועיניה מכוסות כדי להראות שהיא איננה רואה את האמת של הנצרות.
  • מוזיאון הקתדרלה - Musee de l'Oeuvre Notre Dame – במוזיאון מוצגים יצירות אמנות משטרסבורג והסביבה מהמאה ה-11 ועד המאה ה-17. בחצר המוזיאון אפשר לראות מספר מצבות יהודיות מהמאה ה-12 ועד המאה ה-14. במקור הוצבו מצבות אלה בבית קברות היהודי ב"כיכר הרפובליקה".
  • בית הכנסת Synagogue de la paixבית הכנסת נבנה בשנת 1958 במקום שבו עמד בית הכנסת של העיר אשר נחרב בזמן הכיבוש הנאצי.
  • רחוב היהודים - Rue des Juifs - הרחוב הזה היה לבו של הרובע היהודי הישן והוא אחד מרחובותיה העתיקים ביותר של שטרסבורג. הרחוב נסלל לראשונה בערך במאה ה-5 והוא שימש את העיר בתקופה הרומית. אפשר לראות בו את האתר בו עמד בית הכנסת במאה ה-12, את מקום המאפייה, המקווה, האטליז ובית הקברות.
בית מספר 15 היה בית מגורים של משפחה יהודית והוא היחיד שנותר מהתקופה והוא נבנה בשנת 1290. משנת 1587 נודע החלק התחתון של הרחוב בשם - Zum Judenbad - מרחצאות היהודים, בשל קיומו של המקווה במקום. ואכן, בבית מספר 20 ברחוב Charpentiers, נמצא מקווה מהמאה ה-13.
  • מוזיאון אלזס Musee Alsacien - במוזיאון האלזסי הוקדשו שני חדרים לתרבות היהודית-אלזסית.
  • שכונת בישהיים – Bischheim - בפרוורי שטרסבורג נמצא הכפר בישהיים שבו הייתה אחת הקהילות היהודיות החשובות של צרפת עד לתקופת המהפכה הצרפתית. תחילתה של הקהילה לאחר גירוש קולמר בשנת 1512. במקום אפשר לבקר בביתו של דוד סינצהיים, אחד מהרבנים החשובים בתקופה שלאחר המלחמה. בבית, מדרגות אבן לוליניות המובילות אל מקווה טהרה. בחדר מוצגים שמעידים על החיים היהודיים בבישהיים. במקום נותר בית עלמין יהודי עתיק.


גשרים עתיקים על האיל בשטרסבורג

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שטרסבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 המכון הלאומי לסטטיסטיקה ולימודי כלכלה של צרפת
  2. ^ Racontez-moi Strasbourg Guy Trendel, Édition La Nuée Bleue, p.10
  3. ^ הקתדרלה של שטרסבורג והמהפכה הצרפתית (1789–1802), Inlibroveritas.net. Retrieved 15 April 2010.
  4. ^ חדרו של נפוליאון, Ameliefr.club.fr. Retrieved 15 April 2010.
  5. ^ Hirtz de Medelsheim dit CERF BERR, סרף בר - הפקיד הראשי לענייני יהודים באלזס, הרב וורצ'בסקי


Flag of France
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בצרפת

מונומנטים רומיים ורומנסקים בארלארמון האפיפיורים, האסיפה האפסיקופלית והגשר באביניוןהמנזר הציסטריאני של פונטנההטירה והפארק בפונטנבלוגני וארמון ורסאי • האתרים הפרה-היסטוריים והמערות המקושטות בעמק וזר • הגבעה וכנסיית וזלההפארק הלאומי פירנאים (בשיתוף עם הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו בספרד) • התיאטרון הרומי העתיק של אורנז' ושער הניצחון של אורנז'לה הבר • האתרים ההיסטוריים בליוןמון-סן-מישל והמפרץ • מגדלי הפעמונים של בלגיה וצרפת (בשיתוף עם בלגיה) • מנזר סן סאבן סיר גרטאמפמפרץ פורטו (קלנשה פיאנה, מפרץ ז'ירולטה, מאגר המים סקנדולה) • בורדו, נמל הירח • נאנסי: כיכר סטניסלה, כיכר קרייר וכיכר אליאנסמפעלי המלח המלכותיים בארק-א-סנאן ובסלין לה-בןדרך סנטיאגואזור השיפוט של סנט-אמיליוןעמק הלואר בין סולי-סיר-לואר ושאלון • פון דו גארפרובן, עיר ירידי ימי הביניים • פריז, גדות נהר הסןהעיר ההיסטורית המבוצרת של קרקסוןקתדרלת אמייןקתדרלת בורז'קתדרלת שארטרכנסיית סן רמי, ארמון טו וקתדרלת נוטרדאם דה ריימסשטרסבורג (גראנד איל) • תעלת מידיהלגונות בקלדוניה החדשהביצורי וובאןהעיר האפיסקופלית של אלביהפיטונים, הקרקסים הקרחוניים והסוללות בראוניוןבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (עם חמש מדינות אחרות) • הקוס והסוואן - נוף החקלאות והמרעה הים-תיכוניאגן המכרות בנור-פה דה קאלה * מערת שובה