לחם, אהבה ופנטסיה
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
לואיג'י קומנצ'יני  |
|---|---|
| הופק בידי | מרצ'לו ג'ירוסי |
| תסריט | לואיג'י קומנצ'יני, אטורה מרגדונה |
| עריכה |
מריו סרנדרי |
| שחקנים ראשיים |
ג'ינה לולובריג'ידה ויטוריו דה סיקה |
| מוזיקה | אלסנדרו ציקוניני |
| צילום |
ארתור גליאה |
| מדינה |
איטליה |
| חברת הפקה |
Titanus |
| חברה מפיצה | Titanus |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 20 בדצמבר 1953 |
| משך הקרנה |
93 דק' |
| שפת הסרט |
איטלקית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית |
| פרסים |
פרס דוב הכסף של חבר השופטים |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
לחם, אהבה ופנטסיה (באיטלקית: Pane, amore e fantasia) הוא סרט קולנוע איטלקי משנת 1953 בבימויו של לואיג'י קומנצ'יני, עם ויטוריו דה סיקה וג'ינה לולובריג'ידה בתפקידים הראשיים.
העלילה מתרחשת בכפר בהרים בו רוב התושבים עניים וחיים על לחם אהבה וחלומות שיתגשמו אולי בחסדו של הקדוש סנט אנטוניוס שהם סוגדים לו. הסרט שייך לתקופה של הנאו-ריאליזם הוורוד (אנ') שהחליף את הניאו ריאליזם האיטלקי בזה שהיה קליל יותר ושיתף יותר שחקנים מפורסמים.
מבקרי קולנוע שיבחו את הופעתה של ג'ינה לולובריג'ידה כנערת כפר ומחשיבים אותה כטובה ביותר בקריירה שלה. הצלחת של הסרט הביאה לסרטי ההמשך "לחם, אהבה וקנאה" עם אותם השחקנים (1954) ו"סקנדל בסורנטו " ("לחם, אהבה ו..") (1958) שבו שיחקה סופיה לורן במקום ג'ינה לולובריג'ידה.
הסרט זכה בפרס דוב הכסף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטוניו קארוטנוטו (ויטוריו דה סיקה) מתמנה למרשל הקרביניירי בכפר סלינה במרכז איטליה. הוא מתקבל על ידי הקרביניירים ואנשי הכפר צופים בו ומחליפים דעות עליו. בדרך הוא נתקל בבחורה צעירה ונאה רוכבת על חמור ועליו גזרי עץ להסקה. זאת היא מריה דה ריטיס (ג'ינה לולובריג'ידה) שהולכת כל הזמן יחפה וגברי הכפר מתאווים לה. היא גם מוצאת חן בעיני המרשל שהוא כבר מבוגר ושערו מכסיף.
מריה היא בת בכורה לאם אלמנה עם הרבה ילדים. אמה רוצה כבר שתתחתן.
האיש החזק בכפר הוא הכומר דון אמידיו (וירג'ילו רינטו) שגם אחייניתו פאולטה (מריה-פיא קסיליו) מתאהבת במרשל.
אנטוניו מתחיל לחזר אחרי מריה אך היא מאוהבת בפייטרו (רוברטו ריסו) שהוא קרביניירי צעיר ונאה אך מתבייש לגלות את רגשותיו כלפיה. יום אחד מתקוטטות מריה ופאולטה ומריה מתנגדת לקרביניירים ונלקחת למעצר. היא מבקשת מאנטוניו שידאג לחמור שלה. בלילה מגיע אנטוניו לביתה, מאכיל ומשקה את החמור ושם שטר של 5,000 לירטות בשמלתה התלויה.
בבוקר מוצאת אמה את הכסף ובטוחה שהוא נשלח על ידי הקדוש אנטוניוס והשמועה מתפשטת בכל הכפר. כשמריה משתחררת היא מבינה שהשטר הוא של אנטוניו וקורעת אותו.
לבסוף נפגש פייטרו עם מריה והם מחליטים להתארס בהסכמת שתי האימהות.
אנטוניו מתאהב במיילדת הכפר אנארלה (מריסה מרליני). היא נענית לו בהסתייגות והוא יודע שהיא מסתירה ממנו סוד כי המשרתת שלו כרמלה (טינה פיקה) אומרת שמדי פעם היא נוסעת לרומא וחוזרת משם שמחה.
בחגיגה הגדולה של סנט אנטוניוס מתאספים כל תושבי הכפר וחוזים בתהלוכה ובראשה פסלו של הקדוש. אנארלה לא מגיעה ואנטוניו מגיע אליה כועס. היא מגלה לו שיש לה בן ברומא אותו ילדה מגבר שזנח אותה. אנטוניו אומר שהוא רוצה להתחתן אתה ומוכן להתפטר מהשרות כי לפי התקנון אינו יכול לשאת אישה שילדה מחוץ לנישואים.
הם מתחבקים ויוצאים למרפסת לקול תשואות אנשי הכפר.
המשך העלילה - בסרט "לחם, אהבה וקנאה".
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| ג'ינה לולובריג'ידה | מריה דה ריטיס | נערת כפר |
| ויטוריו דה סיקה | מרשל אנטוניו קארוטנוטו | מפקד הקרביניירי |
| מריסה מרליני | אנארלה | מיילדת הכפר |
| וירג'יליו רינטו | דון אמידיו | כומר הכפר |
| טינה פיקה | כרמלה | משרתת של אנטוניו |
| מריה-פיא קסיליו | פאולטה | אחייניתו של הכומר |
| רוברטו ריסו | פייטרו | קרביניירי |
| ויטוריה קריספו | מריה אנטוניה דה ריטיס | אמא של מריה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"לחם, אהבה ופנטסיה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לחם, אהבה ופנטסיה", באתר נטפליקס
"לחם, אהבה ופנטסיה", באתר AllMovie (באנגלית)
"לחם, אהבה ופנטסיה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"לחם, אהבה ופנטסיה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- המפקד אנטוניו נכנס לכפר ונפגש לראשונה עם מריה ואנשי הכפר, באתר יוטיוב
- לחם אהבה ופנטסיה, באתר TCM
