לריסה ברנצביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לריסה ברנצביץ'
Larisa Barańcewicz
מדינה פולין
מידע חסידת אומות העולם
תאריך הכרה 22 במרץ 1965
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (23 במרץ 1965) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם לריסה ברנצביץ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לריסה ברנצביץ'פולנית: Larisa Barańcewicz;‏ תאריכי לידה ופטירה אינם ידועים) הייתה קתולית מפולין, שהוכרה כחסידת אומות העולם על הצלת יהודים במלחמת העולם השנייה.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פלישת הגרמנים לעיירה קאמין-קושירסקי בסוף יוני 1941 היו פוגרומים אנטישמיים נרחבים. יהודים רבים נספו; אחרים הושפלו, הוכו ונפצעו. כשנדמה היה כי כל התקווה אבדה, הופיעה אישה פולניה מקומית, לריסה ברנצביץ' ברובע היהודי הצפוף. היא העניקה את עזרתה ליעקב גולדשטיין, שהיה מכר ותיק שלה, למשפחתו ולשתי משפחות יהודיות אחרות. למרות הסכנה הרבה, לריסה הסתירה בביתה חמישה מבני משפחת גולדשטיין. בנוסף סייעה גם ליוסף ויסמן ושלושה מבני משפחתו; לאברהם לרמן ואשתו. בסך הכל הסתירה 11 נפשות. היא שמרה וסייעה להם כמיטב יכולתה עד נובמבר 1942, אז נערך מצוד, שאילץ את היהודים שהסתירה לעזוב את ביתה. הם מצאו מקלט בכפר סמוך, בביתו של חקלאי עני, שהיה חבר בקהילת הסובוטניקים. למרות הרצון הטוב לעזור, הוא לא הצליח לתמוך בקבוצה כה גדולה. בשל דאגתה ואהבתה לחבריה, ומבלי לקבל תמורה, לריסה שוב נחלצה לעזרתם, ועד השחרור בקיץ 1944, הביאה להם מזון ותרופות לבית האיכר אחת לשבועיים.[1]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום המלחמה נשארה לריסה לגור בפולין ורוב הניצולים עלו לישראל. בשנת 1965 הם הזמינו את לריסה לישראל ואירחו אותה בבתיהם.[1]

שמאי גולשטיין, אחד הניצולים, פנה במכתב ליד ושם בבקשה להכיר בה כחסידת אומות העולם. במכתבו כינה אותה "אישה אצילה".[2]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במרץ 1965 הכיר יד ושם בברנצביץ' לריסה כחסידת אומות העולם. הטקס התקיים ביד ושם וניטע עץ לזכרה בגן חסידי אומות העולם.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לריסה ברנצביץ', באתר יד ושם (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Barańcewicz Larisa, The Righteous Among the Nations Database, באתר יד ושם (באנגלית)
  2. ^ מכתב מאת שמאי גולדשטיין ליד ושם, תיק מספר M.31.2/122, ארכיון יד ושם