מבצר ברלין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוצב, מבנה לשעבר  |
| מיקום |
ברלין |
| מדינה |
גרמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1650 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1650 |
| תאריך פירוק | 1740 |
| קואורדינטות | 52°31′03″N 13°23′45″E / 52.5175°N 13.39583333°E |
|
(למפת ברלין רגילה)   מבצר ברלין | |
  | |
מבצר ברלין (בגרמנית: Festung Berlin) היה ביצורי העיר ההיסטורית ברלין. הבנייה החלה בשנת 1650. הריסת חומותיה החלה ב-1740.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברלין הייתה מקום שוק חשוב בדרך הראשית על ציר מזרח-מערב, היום בונדסשטראסה 1. עם זאת, לא היו בה ביצורים של ממש, בניגוד לשפנדאו במערב (מצודת שפנדאו) ולקופניק במזרח (ארמון קופניק). ברלין לא הייתה אתר קרבות במהלך מלחמת שלושים השנים (1618–1648), אך סבלה מהכיבוש השוודי. עד סוף המלחמה באזורה, ב-1631, שליש מהמבנים נהרסו ומחצית מהאוכלוסייה נמלטה או מתה.
פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, הורה למהנדס האדריכל יוהאן גרגור ממהרדט (Memhardt) לתכנן תוכניות לביצור העיר. אלה החלו ב-1650 בעקבות דגם הביצור בן הזמן של מעוזים בצפון איטליה. הוקמו סוללות גדולות והמרווח ביניהן מולא מים.
בניית החלקים שממזרח לנהר הסתיימה בין 1658 ל-1662. היו בעיות בחלקים המערביים עקב הביצות באזור ולכן הסתיימה הבנייה שם רק ב-1683 והביצורים בצד זה מעולם לא הגיעו לגובה המיועד.
מצב החומות הידרדר ופרידריך וילהלם הראשון מפרוסיה נטש אותן ב-1734. במקומם הוקמה חומת המכס של ברלין, פרויקט שנמשך עד 1737. בשנת 1740 החלו העבודות להריסת חומות המבצר, אך רק בסוף המאה ה-19 יושרו כל הביצורים. היום לא נותר דבר מלבד זכר שנראה במסלולי הזיג-זג של כמה רחובות במרכז העיר. בברלין שטטבאן (Berlin Stadtbahn) יש מפת פסי רכבת שנבנו לאורך הקטע המזרחי (הצפוני) שבו הייתה המבצר.
ביצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
למבצר ברלין היו חמישה שערי עיר ו-13 מצודות.
- שער לייפציג (Leipziger Tor)
- שער קופניק (קופניקר טור)
- שער הטוחנים (Mühlentor)
- שער גיאורג (Georgentor), במקור נקרא על שם בית החולים סן ז'ורז'. שונה לשער המלך (Königstor) בשנת 1701
- שער שפנדאו (Spandauer Tor)
- שער העיר החדשה (Neustädtisches Tor). נוסף לכיוון העיר המערבית דורותיאנשטאט (Dorotheenstadt) שהייתה אמורה להיות מוקמת ולהתבצר אך מעולם לא הוקמה.
- מצודת המצילים (Leib-Garde-Bollwerk) במבצר המטבעה (Gießhaus-Bastion)
- מצודת ויטגנשטיינשס ("Wittgensteinsches" Bollwerk)
- מצודת "שפאר" ("Sparr"-Bolwerk), מצודת הציידים (Jäger-Bastion)
- מצודת גרטראודן (Gertrauden-Bolwerk), מצודת היריקה (Spittel-Bastion)
- מצודת גולטשה ("Goltzsches" Bollwerk), מצודת המלח (Salz)
- מצודת Rillenfortsches מצודת הויבינדר (Heubinder)
- מצודת הביצה (Sumpf) (קופניקר, Köpenicker)
- מצודת שטראלאוטר (Stralauer)
- מצודת המנזר (Kloster) (הצגרטן, Hetzgarten)
- מצודת טרנסילבניה (Siebenbürgen), המכונה גם מצודת הפיקוד (Kommandanten) וגם מצודת מריין, (Marien-Bastion)
- מצודת דרגון (Dragoner)
- מצודת שפנדאו המכונה גם מצודת אופלנשס (Uffelnsches)
- מצודת לוסטגארטן
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Peter Feist, Als Berlin eine Festung war …, 1658–1746. In: Der historische Ort Nr. 27. 2. Auflage. Kai Homilius Verlag, Berlin 2006, מסת"ב 3-931121-26-7 (26 Seiten im Taschenkalender-Format).
