מגדה רונה
 | |
| לידה |
21 במאי 1902 טרזווארוש (רובע 6), הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1989 (בגיל 86) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Róna Magdolna |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| בן או בת זוג |
Pál Magaziner (1923–1945) Ödön Palasovszky |
| צאצאים |
מריאן סמש |
  | |
מגדה רונה, (במקור רוטנשטיין, בשם נישואיה פאלאשובסקי, בהונגרית: Róna Magda; בודפשט, 21 במאי 1902[1] – בודפשט, 9 בפברואר 1989) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית, במאית תיאטרון, אמנית תנועה, אמה של במאית הקולנוע והתסריטאית מריאן סמש.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגדה רוטנשטיין נולדה במשפחה יהודית כבתם של זיגפריד רונה (רוטנשטיין), סוכן מנייות ונאמן בנק ושל מרגיט ינוביץ (1881–1975). היא השלימה את לימודיה בעיר הולדתה ולמדה צורפות אצל פרנץ קיש. במקביל השלימה את לימודי אמנויות התנועה בבית הספר של אליס מדג'אר, שם קיבלה תעודה ב-1925. עד מהרה החלה ללמד שם ולאחר מותה של אליס מדג'אר, עמדה בראש מכון מדג'אר עד 1939. כמבצעת וכוריאוגרפית - לפעמים בשם מגדה מריה - היא נקשרה לתנועות תיאטרון האוונגרד מהמחצית השנייה של שנות ה-20. מגדה הייתה היוזמת הסגנון הסוריאליסטי עם הריקודים הדרמטיים שלה. בזמן השואה היא ובתה התחבאו עם מסמכים מזויפים וכך הצליחו להתחמק מגירוש למחנות ההשמדה, אך בעלה הראשון נלקח למחנות שרות העבודה (עבודת כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), ממנה לא חזר. לאחר מלחמת העולם השנייה, היא נישאה שנית, לבן זוגה היוצר לשעבר, אדן פאלאשובסקי, שבניסויים התיאטרליים שלו השתתפה. בשנים 1945–1946, יחד עם פאלאשובשקי, הייתה המנהלת האמנותית של תיאטרון על שם אימרה מדאץ' ולאחר מכן של "תיאטרון העובדים". יצירותיה האקספרסיביות בסגנון קאמרי, כמו גם הדרמות התנועתיות בקנה מידה גדול, היוו מאפיין מיוחד ופורץ דרך בחיי המחול המודרני ההונגרי.
תפקידיה העיקריים, כוריאוגרפיות, סולואים (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בימיני (1928)
- גותיקה (1930)
- פרומתאוס (אליס מדג'אר - מגדה רונה: כאבי הבריאה)
- אסירי זה של זה ; קירות (אליס מדג'אר: אזיקים)
- בתו של איירוס (אדן פאלאשובסקי - מגדה רונה)
- בחור-ברנש (הברנש והנווד בהיפוקרטיה)
חייה הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעלה הראשון היה פאל מגזינר (1898–1945), בעל מפעל תריסים - שנודע בכתיבת מדריכי טיולים ובעבודותיו שמטרתן הייתה להפוך את הסקי לפופולרי. הוא ניספה בשואה.[2] שניהם היו חברים במחלקת סקי וטיפוס הרים של אגודת הקרפטים ההונגרית. מגדה נחשבה לאחת הגולשות והמטפסות הטובות ביותר בהונגריה. יחד עם בעלה ערכה סיורי ענק בטטרה, טירול, שווייץ, איטליה וגרמניה. הם היו מחברי הספר המקצועי "סקי זה לא כישוף".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון של נשים הונגריות. ערכה, הקדמה וסופקה על ידי מרגיט בוזאי. בודפשט, 1931. סטפנום סט. VI, 1066 h.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי . עורך ראשי. אגנס הלחם. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1994.
- לקסיקון אמנויות התיאטרון ההונגרי . עורך ראשי. גיורגי סקלי. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1994.
- magazinetree.com
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגדה רונה באתר IMDb
- מגדה רונה-רקדנית. מבט מהצד
- מגדה רונה בתנועה-1928
- מגדה רונה באתר ההונגרי "למען נשים"
- ספרה ביחד עם בעלה "סקי זה לר מעשה כישוף"