מחלוקת מדעית
מחלוקת מדעית (באנגלית: scientific controversy) היא חוסר הסכמה ניכר בין מדענים. מחלוקת מדעית עשויה לכלול סוגיות כמו פרשנות נתונים, אילו רעיונות הם הנתמכים ביותר בראיות, ואילו רעיונות הכי ראוי לחקור. לדוגמה, הקשר בין גזע לאינטליגנציה (הגניוס היהודי לדוגמה) היה נושא לוויכוח הן במדע הפופולרי והן במחקר האקדמי מאז תחילתם של מבחני ה-IQ בתחילת המאה ה-20.
מחלוקות בין רעיונות מדעיים ורעיונות שאינם מדעיים אינן בתחום המדע ואינן מחלוקות מדעיות אמיתיות. [1]
סוגי מחלוקות הנוגעים למדע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימום מספר סוגים של מחלוקות הנוגעות למדע:[1]
- מחלוקת מדעית יסודית - כאשר מדענים לא מסכימים על על היפותזה או תאוריה מדעית מרכזית. ניתן לדמות את הידע המדעי לרשת של חוטים והתאוריות נמצאות במרכז הרשת וקשורות זו לזו וכן לרעיונות רבים אחריך כך שמחלוקת על אחד מהרעיונות הבסיסיים האלה יכולה לערער או לשנות את מצב הידע המדעי, לכל הפחות באותו תחום ואולי גם בתחומים שנשענים עליו. דוגמה למחלוקת מדעית יסודית היא כאשר פיזיקאים מתווכחים על תקופתה של תאוריית המיתרים.[1]
- מחלוקת מדעית משנית - מדענים חולקים על היבט פחות מרכזי של רעיון מדעי. לדוגמה, לביולוגים אבולוציוניים יש ויכוח לגבי חשיבות שיווי משקל מקוטע (דפוס של שינוי אבולוציוני, המאופיין באבולוציה מהירה המלווה בשנים רבות של יציבות אבולוציונית). מחלוקת זו מתמקדת בהיבט חשוב של האופי והקצב של השינוי האבולוציוני, אך החלטה לכאן או לכאן לגבי תאוריה זו לא תזעזע את ליבת הביולוגיה האבולוציונית. מדענים משני צידי הויכוח מקבלים את אותם עקרונות יסוד של תורת האבולוציה.[1]
שני סוגי מחלוקות אלה הן מחלוקת מדעית אמיתיות - אלו מחלוקות בין מדענים בתחום מחקר מסויים והן בדרך כלל תורמות להבנה טובה יותר של התחום המדובר. מחלוקת בריאה נוגעת לאופן בו יש לפרש נתונים, מהם הרעיונות הנתמכים בצורה הטובה ביותר על ידי העדויות הזמינות, אילו רעיונות כדאי לחקור כעת ושאלות נוספות. סוג זה של מחלוקות מעוררות בחינה מדוקדקת של הנתונים, ביצוע חוזר של ניסויים ותצפיות, וביצוע ומחקרים נוספים וכך יכול לעזור למדע להתקדם. [1]
לעומת מחלוקות אלה קיימות מחלוקות שאינן מחלוקות מדעיות, אף שהן נוגעות למדע. אלו כוללות את סוגי הויכוחים הבאים:[1]
- מחלוקת על אתיקה של שיטות מחקר - אי הסכמה בתוך הקהילה המדעית או החברה בכלל על מידת המוסריות של שיטה המשמשת למחקר מדעי. לדוגמה, אנשים רבים דואגים לגבי האתיות של חקר מחקר תאי גזע המסתמך על תאי גזע עובריים אנושיים. מקור תאים אלה הוא ביציות מופרות בנות מספר ימים, אשר נתרמות על ידי זוגות שעוברים הפריה חוץ-גופית ושאינם יכולים להשתמש באותן ביציות. חששות כאלה אינן מייצגות ויכוח על ידע מדעי, אלא על האתיקה של מה שמהווה אמצעי לבניית ידע זה.[1]
- מחלוקת על יישומי המדע - אי הסכמה על יישום של ידע מדעי. כך למשל, פעילים מפגינים לפעמים סביב בסוגיית תחנות האנרגיה הגרעינית , האם הן בטוחות לסביבה, ומפני איומים כמו טרור. למרות שיש מחלוקות מדעיות כנות בנושאים הקשורים לתגובות גרעיניות, מחלוקת זו היא זה לא אחת מהן. זה לא עימות על רעיון מדעי, אלא על האופן שבו יש ליישם רעיונות מדעיים.[1] עם זאת מדענים ומהנדסים יכולים לסייע בהברת מחלוקת כזו על ידי מתן מידע בסיסי או הערכות לגבי בטיחות או חוסר בטיחות של כורים.
- סתירה בין רעיון מדעי לנקודת מבט לא מדעית. לדוגמה, עדויות מדעיות תומכות בדעה שגילו של כדור הארץ הוא כ-4.5 מיליארד שנים; עם זאת, קבוצות דתיות מסויימות דוחות דעה זו לטובת הסבר של כדור הארץ צעיר, שנוצר כביכול רק לפני כמה אלפי שנים. זהו ויכוח על ידע מדעי, אבל הוא לא מתקיים בתוך הקהילה המדעית. [1]
סוגים אלה של מחלוקת עלולים לפעמים להפריע לקידום המדע. לדוגמה מחלוקת בין רעיונות מדעיים והשקפות לא מדעיות, עלולה להפריע למדע אם המחלוקת תשבית את המחקר באזורים שנויים במחלוקת או תמנע לימוד של נושאים מדעיים בבתי הספר.
