הגניוס היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלברט איינשטיין, מהפיזיקאים הבולטים בכל הזמנים
הוגה הדעות, ברוך שפינוזה

הגניוס היהודי הוא מונח המתאר טענה שלפיה בקרב בני העם היהודי בעת החדשה אחר תקופת ההשכלה, יצא מספר רב של מדענים, הוגי דעות, סופרים, אנשי רוח ושאר מעצבי התרבות האנושית. לפי טענה זו, המספר גדול ללא כל פרופורציה לחלקם באוכלוסייה. הסברים שונים להצטיינותם המיוחדת של היהודים לא קיבלו בסיס מוצק ונותרו בגדר ספקולציה.

המילה "גניוס" במונח זה אינה מתייחסת לגנטיקה אלא לגאונות, במובן של הצטיינות יוצאת דופן.

דוגמאות להצטיינות היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקדמיה ופרסי נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר זוכי פרס נובל ממוצא יהודי, נכון לסוף 2014, מגיע ל-194 זוכים, בהם ניתן למנות את יצחק בשביס זינגר, אליאס קנטי, סול בלו, וש"י עגנון בספרות; אהרון צ'חנובר, אברהם הרשקו, עדה יונת, דן שכטמן ואריה ורשל בכימיה; מילטון פרידמן, ג'וזף שטיגליץ, דניאל כהנמן, פול קרוגמן, וישראל אומן בכלכלה; אלברט איינשטיין, נילס בוהר, ריצ'רד פיינמן, קלוד כהן טנוג'י, סול פרלמוטר ואדם רייס בפיזיקה; ברוך בנאסרף וריטה לוי-מונטלצ'יני בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה. בין חברי האקדמיות למדעים בארצות הברית שיעור השתתפותם של יהודים גבוה מאוד. בין הסטודנטים באוניברסיטאות העלית הם מהווים רבע. שיעור הזוכים בפרס קיוטו (המקבילה הבינלאומית היפנית לפרס נובל המוענק בשלושה קטגוריות מאז שנת 1985) אף הוא מעל 20 אחוזים.

כ-25% מזוכי מדליית פילדס (כעשרה אנשים), וכן כ-25% מזוכי פרס טיורינג (17 אנשים) הם יהודים ממוצא אשכנזי.‏[1]

שחמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אלופי העולם בשחמט מהווים היהודים 47% מכלל האלופים, כמו וילהלם שטייניץ, עמנואל לסקר, מיכאל בוטביניק ומיכאל טל, ולאלופי עולם אחרים, כמו גארי קספרוב ובובי פישר, היה הורה יהודי אחד.

מיליארדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פורבס הם כיום מהווים כ-20% מרשימת 400 המילארדרים של ארצות הברית[2][3]. על פי פורבס, באפריל 2013 היו 165 מיליארדרים יהודים מתוך סה"כ 1,426 (פי 61 מחלקם היחסי באוכלוסיית העולם).

מבחני מנת משכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחני IQ, יהודים אשכנזים באמריקה מקבלים ציון ממוצע שבין 112 ל-115, גבוה כמעט בסטיית תקן אחת מעל לממוצע האירופאי. גם בפסיכומטרי האמריקני קבוצת הנבדקים היהודית היא קבוצה מצליחה ביותר‏[4]. אחוז המאובחנים כגאונים במבחני משכל (140 IQ) הוא 2.3% בקרב יהודים, אך רק 0.4% באוכלוסייה הכללית ממוצא אירופאי. על תקפותם של מבחני משכל אלו יש עוררים, אך ממשיכים להשתמש בהם משום שקיימת התאמה בינונית עד גבוהה בין ההישגים בהם לבין הצלחה אקדמית.

תחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים ידועים בהצלחתם הבלתי פרופורציונלית בתחום התקשורת ובהוליווד.

הסברים לגניוס היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסברים נפוצים לקיום הגניוס היהודי:

  • היהודים נדחקו לשולי החברה על ידי קיפוח ואפליה, ועל כן נאלצו לעשות מאמץ רב יותר כדי להצטיין.[דרוש מקור]
הסבר זה לוקה בכמה חולשות: מקובל להניח שקיפוח גורם לירידה בהישגי הקבוצה המקופחת, ואין הוא מסביר מדוע אצל היהודים היה המצב שונה. גם אין בו כדי לבאר מדוע ההצטיינות היהודית בארצות המערב נמשכת גם כאשר מעמדם בהן יציב למדי.
  • היהודים באו ממסורת ארוכת שנים של לימוד ושל שאיפה להישגיות אינטלקטואלית.
במשך דורות התרכזו היהודים סביב לימוד התלמוד. בחברה היהודית הדתית, ה"עילוי", בעל יכולת הפלפול המופלגת בתלמוד, היה זוכה לכבוד רב ולהערצה. אולם, גם הדורות שנטשו את הדת שימרו בתוכם את המטען התרבותי הזה והנחילו אותו לצאצאיהם.
  • בקרב היהודים, מי שהיה "עילוי" היה זוכה להתחתן עם בתו של איש עשיר, ולצאצאיו הייתה יכולת שרידה טובה יותר: בימי הביניים לעשירים היו יותר ילדים מלעניים, הואיל ורבים יותר מילדיהם זכו להגיע לבגרות.
  • עקב העובדה שהיהודים היוו ומהווים מיעוט ברוב אזורי מגוריהם, עם השנים התפחתה בקהילתם אחווה ועזרה לזולת, ובעזרת שיתוף פעולה הצליחו לשמר על מעמדתם ואחזקותיהם.[דרוש מקור]
  • היהודים חכמים יותר מסיבות גנטיות. לא ניתן להוכיח זאת חד משמעית, משום שעד היום לא נמצא גן ספציפי המקושר עם אינטליגנציה.
קוקרן, הארדי והרפנדינג טוענים במאמרם Natural History of Ashkenazi Intelligence () כי מסביבות שנת 800 לספירה ועד 1650 לספירה, הרוב הגדול של יהודי אשכנז אחזו במשרות ניהול וכספים, שדרשו יכולות קוגניטיביות של חשבונאות וניהול. לטענתם, לילדים של המוצלחים מבין היהודים (דהיינו, העשירים מביניהם) היו אחוזי שרידות גדולים יותר. הם מעלים את ההשערה שאותם גנים האחראים למספר הרב של מחלות תורשתיות האופייניות ליהודים אשכנזים, אחראים (כאשר נושאים רק עותק אחד שלהם) גם לאינטליגנציה גבוהה יותר. השערה זו, שלא אוששה מחקרית, ספגה ביקורת רבה, בין השאר על ידי הגנטיקאי אנדרו קלארק‏[5], שטען כי החוקרים "עשו את כל הטעויות הקלאסיות האפשריות בהבנת תהליכי התורשה"‏[6].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]