הגניוס היהודי
הגניוס היהודי הוא מונח המתאר טענה שלפיה בקרב בני העם היהודי בעת החדשה אחר תקופת ההשכלה, ובפרט בקרב האשכנזים, יצא מספר רב של מדענים, הוגי דעות, סופרים ושאר מעצבי התרבות האנושית. לפי טענה זו, המספר גדול ללא כל פרופורציה לחלקם באוכלוסייה. הסברים שונים להצטיינותם המיוחדת של היהודים לא קיבלו בסיס מוצק ונותרו בגדר ספקולציה.
המילה "גניוס" במונח זה אינה מתייחסת לגנטיקה אלא לגאונות, במובן של הצטיינות יוצאת דופן.
תוכן עניינים |
[עריכה] דוגמאות להצטיינות היהודים
מספר זוכי פרס נובל ממוצא יהודי נכון ל-2009 מגיע ל-178 זוכים, בהם ניתן למנות את יצחק בשביס זינגר, אליאס קנטי, סול בלו, וש"י עגנון בספרות; אהרון צ'חנובר, אברהם הרשקו, עדה יונת ודן שכטמן בכימיה; מילטון פרידמן, ג'וזף שטיגליץ, דניאל כהנמן, פול קרוגמן, וישראל אומן בכלכלה; אלברט איינשטיין, נילס בוהר, ריצ'רד פיינמן, קלוד כהן טנוג'י, סול פרלמוטר ואדם רייס בפיזיקה; ברוך בנאסרף וריטה לוי-מונטלצ'יני בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה. בין חברי האקדמיות למדעים בארצות הברית שיעור השתתפותם של יהודים גבוה מאוד. בין הסטודנטים באוניברסיטאות העלית הם מהווים רבע. בין אלופי העולם בשחמט מהווים היהודים 47% מכלל האלופים, כמו וילהלם שטייניץ, עמנואל לסקר, מיכאל בוטביניק ומיכאל טל, ולאלופי עולם אחרים, כמו גארי קספרוב ובובי פישר, היה הורה יהודי אחד.
במבחני IQ, יהודים אשכנזים באמריקה מקבלים ציון ממוצע שבין 112 ל-115, גבוה כמעט בסטיית תקן אחת מעל לממוצע האירופאי. גם בפסיכומטרי האמריקני קבוצת הנבדקים היהודית היא קבוצה מצליחה ביותר.[1] אחוז המאובחנים כגאונים במבחני משכל (140 IQ) הוא 2.3% בקרב יהודים, אך רק 0.4% באוכלוסייה הכללית ממוצא אירופאי. על תקפותם של מבחני משכל אלו יש עוררים, אך ממשיכים להשתמש בהם משום שקיימת התאמה בינונית עד גבוהה בין ההישגים בהם לבין הצלחה אקדמית.
[עריכה] הסברים לגניוס היהודי
הסברים נפוצים לקיום הגניוס היהודי:
- היהודים נדחקו לשולי החברה על ידי קיפוח ואפליה, ועל כן נאלצו לעשות מאמץ רב יותר כדי להצטיין.
- הסבר זה לוקה בכמה חולשות: מקובל להניח שקיפוח גורם לירידה בהישגי הקבוצה המקופחת, ואין הוא מסביר מדוע אצל היהודים היה המצב שונה. גם אין בו כדי לבאר מדוע ההצטיינות היהודית בארצות המערב נמשכת גם כאשר מעמדם בהן יציב למדי.
- היהודים באו ממסורת ארוכת שנים של לימוד ושל שאיפה להישגיות אינטלקטואלית.
- במשך דורות התרכזו היהודים סביב לימוד התלמוד. בחברה היהודית הדתית, ה"עילוי", בעל יכולת הפלפול המופלגת בתלמוד, היה זוכה לכבוד רב ולהערצה. אולם, גם הדורות שנטשו את הדת שימרו בתוכם את המטען התרבותי הזה והנחילו אותו לצאצאיהם.
- בקרב היהודים, מי שהיה "עילוי" היה זוכה להתחתן עם בתו של איש עשיר, ולצאצאיו הייתה יכולת שרידה טובה יותר: בימי הביניים לעשירים היו יותר ילדים מלעניים, הואיל ורבים יותר מילדיהם זכו להגיע לבגרות.
- היהודים חכמים יותר מסיבות גנטיות. לא ניתן להוכיח זאת חד משמעית, משום שעד היום לא נמצא גן ספציפי המקושר עם אינטליגנציה.
- קוקרן, הארדי והרפנדינג טוענים במאמרם Natural History of Ashkenazi Intelligence (
) כי מסביבות שנת 800 לספירה ועד 1650 לספירה, הרוב הגדול של יהודי אשכנז אחזו במשרות ניהול וכספים, שדרשו יכולות קוגניטיביות של חשבונאות וניהול. לטענתם, לילדים של המוצלחים מבין היהודים (דהיינו, העשירים מביניהם) היו אחוזי שרידות גדולים יותר. הם מעלים את ההשערה שאותם גנים האחראים למספר הרב של מחלות תורשתיות האופייניות ליהודים אשכנזים, אחראים (כאשר נושאים רק עותק אחד שלהם) גם לאינטליגנציה גבוהה יותר. השערה זו, שטרם אומתה מחקרית, ספגה ביקורת רבה, בין השאר על ידי הגנטיקאי אנדרו קלארק,[2] שטען כי החוקרים "עשו את כל הטעויות הקלאסיות האפשריות בהבנת תהליכי התורשה"[3].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- עמוס אילון - רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743-1933, תרגם מאנגלית דני אורבך, הוצאת דביר, 2004.
- ערן כץ, סוד המוח היהודי; הוצאת מודן.
- Charles Murray, Jewish Genius, Commentary Online, April 2007
- Abraham Rabinovich, Jewish 'genius' can't be traced to genes, scientist says, December 11, 1998
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יורם שורק, הגאונות היא בגנים, באתר נענע 10
- יורם שורק, מעם הארץ לעם הספר, באתר נענע 10
- אתר הסוקר את תרומת היהודים לאנושות בתחומים שונים
- אלכס דורון, מאחורי המיתוס של הגניוס היהודי, באתר nrg
- ז'ואן ב. קויה אי קלרה, גיליון הערכה, באתר ישראל היום, 21.1.2011
- http://www.youtube.com/watch?v=4-2-rK4JEP8&sns=em].]
