מחלקת השימור של ניו זילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו מחלקת השימור של ניו זילנד

מחלקת השימור של ניו זילנדאנגלית: Department of Conservation; במאורית - Te Papa Atawhai) הידועה גם בראשי התיבות DOC היא הגוף האחראי על שמירת הטבע והאתרים ההיסטוריים בניו זילנד. מחלקת השימור היא גוף ציבורי הכפוף לשר השימור (Minister of Conservation) ניק סמית'[1](Hon Dr Nick Smith) ובתחום אחריותה נמצאות שמורות טבע ופארקים לאומיים המכסים כשליש משטחה של ניו זילנד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת השימור הוקמה בשנת 1987 מתוקף חוק השימור (‏[2]Conservation Act 1987) כמיזוג בין מספר גופים שונים שעסקו עד אז בשמירת הטבע במדינה. החוק הסדיר את סמכויותיה של מחלקת השימור ונתן בידה את ניהול הפארקים הלאומיים של ניו זילנד, וכמעט 4000 שמורות טבע מסוגים שונים הקיימות במדינה. החוק גם הגדיר את מטרותיה של מחלקת השימור - לשמור על הטבע, הנופים, בעלי החיים, הצמחייה והמורשת ההיסטוריה של ניו זילנד, ולפתח את השטחים שבתחום אחריותה לטובת פעילות פנאי כך שניתן יהיה להנות מפירות השימור.

מחלקת השימור הוקמה מתוך מספר רב של גופים וסוכניות ממשלתיות שעסקו עד אז בשמירת הטבע והאתרים ההיסטוריים בניו זילנד, בשנותיה הראשונות התאום בין האגפים והמחוזות השונים היה לקוי, פעמים רבות נוצרה התנגשות בין הפעילות של אגף אחד למשנהו וציוד שהיה בשפע במחוז אחד היה חסר במחוז אחר. את שנת הפעילות הראשונה סיימה מחלקת השימור בחריגה תקציבית, וכך גם את השנה שאחריה, ובשנת 1989 נכנסה לתהליך של ארגון מחדש והבראה במסגרתו בוטל אחד מארבעת הדרגים הניהוליים, תפקידם של האגפים השונים הוגדר היטב וחובות בסך 11 מליון דולר ניו זילנדי נפרסו על פני 7 השנים הבאות. שינוי נוסף שבוצע בשנת 1989 היה גביית תשלום סמלי על שימוש בבקתות לילה, עם הקמתה מחלקת השימור קיבלה לידיה את ניהולן של עשרות בקתות וחניוני קמפינג ביערות ובפארקים הלאומיים המשמשות כתחנות ללינה במהלך טרקים, מסעות דיג ונופש, עד לאותה שנה השימוש בבקתות היה חופשי אך עקב עלות התחזוקה שלהן והקשיים הכלכליים של מחלקת השימור הוחלט לגבות תשלום סמלי בעבור השימוש בהן, דבר שעורר מחאה בקרב הניו זילנדים.

אסון Cave Creek[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 באפריל 1995 התמוטטה במת צפייה ב-Cave Creek שבפארק הלאומי פאפארואה בשעה שקבוצת סטודנטים עמדה עליה, בהתמוטטות נהרגו 13 סטודנטים ופקח של מחלקת השימור וארבעה סטודנטים נוספים שהיו על הבמה נפצעו. התאונה הקשה זיעזעה את דעת הקהל בניו זילנד ומחלקת השימור נדרשה לבדק בית. מיד לאחר המקרה נבדקו 106 במות הצפייה האחרות שהיו בתחום אחריותה של מחלקת השימור וב-15 מתוכן נמצאו ליקויים בטיחותיים חמורים והן נסגרו לשיפוצים.

בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה מלכותית (Royal Commission of Inquiry) ומחלקת השימור כולה נדרשה לבדק בית מעמיק. שר השימור, דניס מרשל (Denis Marshall), נאלץ להתפטר מתפקידו ונקבעו נהלים מחמירים לתכנון, בנייה, בדיקה ותחזוקה של כלל המתקנים שבאחריות מחלקת השימור.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת השימור היא סוכנות ממשלתית, הכפופה לשרת השימור, בראש הסוכנות עומד המנהל הכללי (Director General), אל מוריסון ‏[3]. המשרד הראשי של מחלקת השימור ממוקם בוולינגטון, בירת ניו זילנד, ועוסק בניהול התקציב, מחקר ותכנון לטווח ארוך והחלטות רוחביות המשפיעות על פעילויות השימור בכל רחבי המדינה. על מנת לאפשר עבודת שטח יעילה מחולקת ניו זילנד ל-13 אזורי שימור (Conservancies) שונים, החופפים במידת מה לחלוקת ניו זילנד לחבלים, ובכל אחד מהם קיים משרד המהווה שלוחה ביצועית של מחלקת השימור. על מנת להקל על הקשר בין אזורי השימור למשרד המרכזי בוולינגטון קיימים שני משרדים אזוריים (Regional offices) - אחד בהמילטון המרכז את הפעילות באי הצפוני והשני בקרייסטצ'רץ', המרכז את הפעילות באי הדרומי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכון למרץ 2013
  2. ^ Conservation Act 1987 - בוויקיפדיה האנגלית
  3. ^ נכון לינואר 2008, [1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]