בלוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגספירה" (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט, לעתים גם נעשה שימוש במונחים "בלוגטופיה", "בלוגספייס" ו-"בלוגיסטן"). המילה "בלוג" היא הלחם של המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע. בעידן הוב 2.0 נוצרה הפרדה בין יומן-רשת שהוא הבלוג לבין יומן רשת אישי (Web Journal). כיום שולטת מגמת כתיבת בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים. מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.

הבלוגים נשמרים באתרים ייעודיים, ניתן להגיב עליהם ואף להיות מנויים על בלוגים פופולריים.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה ומאפייני הבלוג

המושג Weblog נהגה לראשונה ב-1997 על ידי Jorn Barger, אשר בא לתאר את התוכן אשר פרסם באתר שלו, בו הוא ערך רישום (Log) של האינטרנט (Web) על ידי פרסום הפניות לידיעות שפורסמו באתרים אחרים ואת דעותיו לגביהם. ב-1999, החליט הגולש Peter Merholz להגות את המושג כ-Wee Blog, או Blog בקיצור (“It's the links, stupid,” 2006; Pascu, Osimo, Ulbrich, Turlea, & Burgelman, 2007; Wortham, 2007).

כיום נהוג לכנות Blog אתר אינטרנט ובו רשומות (באנגלית Posts) המתארות דעות, קישורים ורישומי יומן אישי המסודרים בסדר כרונולוגי, מהחדש לישן, בסגנון של יומן. את הבלוג ניתן לפתוח במסגרת אתרים המוקדשים לכך (בחינם או בתשלום), או לעשות זאת באופן עצמאי על ידי התקנה תוכנה מיוחדת על גבי שרת. מרבית הבלוגים מאפשרים גם לקוראים להגיב בתחתית כל רשומה, וכך מאפשרים לקיים שיחה בין כותב עיקרי למספר כותבי משנה המגיבים לרשומות, אשר בתורן נקראות על ידי מספר בלתי מוגבל של קוראים. בנוסף, צורת רישום זו מאפשרת לבלוגרים (Bloggers, כותבי הבלוג) לדווח בזמן אמת על אירועים שונים, בדומה לעיתונאים, וזאת בניגוד לאתרי אינטרנט גדולים הנוטים להיות איטיים יותר בקצב התעדכנות שלהם (Anderson, 2007).

[עריכה] אספקטים טכנולוגיים

לרשומות השונות מוסיפים לרוב תגים (Tag – מילת מפתח המתארת את התוכן של פריט מידע כלשהו באינטרנט. התג יכול להיות בן מילה אחת או יותר, ולכל רשומה ניתן להגדיר מספר לא מוגבל של תגים) המאפשרים לסווג אותן לקטגוריות שונות באופן אוטומטי ולהציג רשומות אחרות שעסקו באותו נושא על ידי לחיצה על אחד מאותם תגים (Anderson, 2007).

אספקט חשוב נוסף של בלוגים הוא נושא הקישוריות המאפשרת אחזור והצלבת מידע ממספר מקורות, בדמות בלוגים אחרים. הקישוריות באה לידי ביטוי על ידי שלוש טכנולוגיות עיקריות (Anderson, 2007):

• Permalink – קישור ישיר וקבוע לרשומה בתוך הבלוג, המאפשר גישה ישירה אליה מכל מקום, בתוך הבלוג או מחוצה לו, כמו ממנוע חיפוש, גם אם מקומה במסד הנתונים של הבלוג השתנה (לצורכי העברה לארכיון למשל), או אם הכותרת של הרשומה או תוכנה השתנו. קישור זה אינו כולל בתוכו אפשרות לגישה לגרסאות שונות של הרשומה (אם היא עברה עדכון).

• Trackback – מערכת המאפשרת ליצור קישור אוטומטי לרשומה בבלוג אחר (ב') אשר מכיל אזכור כלשהו לרשומה בבלוג הנוכחי (א'), כך שהמפעיל של בלוג א', וגם כל הגולשים שקוראים את הבלוג, יוכל לגשת ישירות מתוך הרשומה לאזכור המופיע בבלוג ב'. חסרונה של מערכת זו הוא בכך שהיא מאפשרת לשולחי תגובות זבל (בדומה לדואר זבל, תגובות המכילות הפניה למוצר צרכני או לאתר אחר שעלול להזיק בצורה כלשהי לגולשים אליו) להציף את הבלוג בתגובות.

• Blogroll – רשימה של קישורים לבלוגים אחרים אותם קורא מחבר הבלוג בו מופיעה הרשימה.

מרבית הבלוגים עושים גם שימוש בטכנולוגיות לסינדיקציה של התוכן אותו הם מפרסמים בבלוג, כמו RSS או Atom, המייצרות קובץ הנקרא באופן אוטומטי על ידי תוכנות ייעודיות (וגם דפדפנים) ואשר מכיל מידע על העדכונים בזמן אמת. העדכון יכול להכיל רק את כותרת הרשומה, מספר שורות ממנה ואף את הרשומה כולה. כך שאין למעשה חובה לגלוש לבלוג על מנת לקרוא את תוכנו (Anderson, 2007).

עם הגידול במספר העוסקים בכתיבת הבלוגים נוצר מושג חדש המתאר את העולם והסביבה בו הם פועלים – Blogosphere (בלוגוספירה). כמו כן, בשנים האחרונות, בלוגים אינם מורכבים עוד מטקסט וקישורים בלבד, אלא כוללים בתוכם גם תמונות וסרטוני וידאו במקום רשומות (Photo-blogs ו-Video blogs או vlogs, בהתאמה). כמו כן ניתן לעדכן את הבלוג גם כאשר אין גישה למחשב, אלא ישירות דרך הטלפון הסלולארי (Mob-blogging, מלשון Mobile phone) (Anderson, 2007).

יש לציין כי הבלוג אינו חייב להיכתב רק על ידי אדם אחד, וכיום ישנם גם בלוגים קבוצתיים בהם מספר אנשים מעלים רשומות אליו.

סוג נוסף של בלוגים שהפך בשנים האחרונות לפופולארי הוא ה-MicroBlog. מדובר במספר אתרים, הפופולארי שביניהם הוא Twitter (“Twitter,” n.d.), המאפשרים לפרסם עדכוני טקסט קצרים המוגבלים למספר משפטים בודדים ואף פחות מכך (Twitter מוגבל כיום ל-140 תווים בלבד). את העדכונים לבלוג ניתן לשלוח במגוון דרכים, כולל באמצעות מסרונים (SMS) מהטלפון הסלולארי (Java, Song, Finin, & Tseng, 2007).

Audio Blog ו-Podcasting

כפי שצוין, בלוגים אינם מוגבלים אך ורק לכתיבה, ומזה מספר שנים קיימים גם בלוגים קוליים. בלוגים מסוג זה מכילים מורכבים למעשה מקבצים בהם ניתן לשמוע אדם אחד או יותר הדן בנושא מסוים, אם בפורמט של ראיון או כל פורמט דומה. לרוב נעשה שימוש בקבצים בפורמט MP3 (פורמט נפוץ לשמירת קבצי אודיו בנפח קטן תוך שמירה על איכות שמע גבוהה) המופצים בטכנולוגיית ה-RSS על מנת שהמאזינים יוכלו להוריד אותם באופן אוטומטי למחשב או לנגן המוזיקה שלהם. כאשר במרבית המקרים ניתן להאזין לתוכן גם ישירות מאתר הבלוג (Anderson, 2007).

המונח Podcasting, שנטבע ב-2004 (Anderson, 2007; Pascu et al., 2007) והפך לשם המוכר לבלוגים המוקלטים, מעלה קונוטציה מוטעית כי ניתן להאזין לבלוגים אלו רק דרך נגן המוזיקה הפופולארי של חברת Apple, ה-iPod, אך בפועל אין שום מגבלה שכזו.

[עריכה] סוגי בלוגים

ניתן לסווג את הבלוגים הקיימים לא רק מבחינת המאפיינים הטכנולוגיים שלהם, אלא גם מבחינת הנושאים בהם עוסקים. ניתן למצוא בלוגים אשר בעליהם מפרסמים מידע אודות החיים הפרטיים שלהם, כאלה העוסקים בחדשות ואקטואליה, בלוגים המסקרים נושאים כמו טכנולוגיה, פוליטיקה או סרטים, ואף בלוגים המתארים את הנעשה בחברה מסחרית על ידי עובדיה. כיום ניתן גם להרוויח מכתיבת בלוגים על ידי שילוב פרסומות או קבלת כסף על מנת לפרסם מוצרים, כך שישנם גם אנשים שכתיבת הבלוג מהווה עבורם משרה חלקית או מלאה (Power to the People: Social Media Tracker Wave 3, 2008; “State of the Blogosphere 2008,” 2008).

[עריכה] בלוג קהילתי

בלוג קהילתי הוא בלוג שבו כל אחד יכול להביע את דעתו, לפרסם קישורים או מאמרים מעניינים שמצא באינטרנט או להביע דעה בקשר לכתבות שפורסמו. ההבדל המהותי בין בלוג קהילתי לבלוג רגיל (פרטי) הוא שבבלוג כותב רק איש אחד או קבוצת אנשים נבחרת. בבלוג קהילתי כל אחד יכול לכתוב. בלוג קהילתי שובר גבולות בין אנשים ומהווה מקום המפגש למבקריו תוך עידוד דיונים בין הגולשים. כל הפוסטים בבלוג קהילתי הינם מבוקרים על ידי מנהלי המערכת כדי לסנן תכנים לא ראויים כגון: קללות, טרולים וכו'.

[עריכה] בלוג בארגון

בתוך משפחת הבלוגים הארגוניים יש שני סוגים: בלוגים של ארגונים ברשת האינטרנט ובלוגים ארגוניים ברשת האינטראנט. ארגונים רבים מתחילים להשתמש בבלוגים ככלי לעובדי הידע בארגון שבו הם יכולים לכתוב את הידע שלהם, ולשתף אותו עם עמיתים ועם לקוחות. בלוג משמש ככלי יעיל לניהול ידע. ארגונים רבים מתלבטים בסוגיית איתור הידע הסמוי בראשם של עובדי הידע בארגון וכן בשימוש מושכל בידע סמוי זה. לצורך כך משקיעים ארגונים רבים משאבים בהפעלה ובהטמעה של מערכות ידע ארגוניות. בלוג, או אתר אישי של עובד ידע בארגון יכול להוות סביבה פתוחה, מזמינה ומעודדת את עובד הידע לשתף בידע שלו, לרכז סביב הבלוג שלו קבוצה של מומחים מאותו התחום ובכך להביא ליצירת ידע חדש כאשר העובד יוזם זאת, בעצמו.

ארגונים רבים בארץ ובחו"ל המאפשרים הפעלת בלוגים בתוך הארגונים מסתייעים בבלוגים לפיתוח מוצרים חדשים, לתקשורת יעילה ובלתי מתווכת עם ציבור הלקוחות ועוד.

[עריכה] בלוג אקדמי

בלוג אקדמי הוא בלוג שנכתב על ידי קבוצת אנשי אקדמיה ונועד לקדם את השיח הציבורי בתחומי מומחיותם, להפוך ידע מקצועי לנגיש יותר לציבור הרחב, לאפשר פרסום תוצאות מחקרים מדעיים, לסייע למומחים לקבל תגובות מיידיות לטיעונים אקדמיים, ולאפשר לאנשי אקדמיה לחוות דעתם על ענייני השעה.

[עריכה] בלוג עיתונאי

התרחבות השימוש בבלוגים הביאה את אתרי החדשות באינטרנט לפתוח בלוגים לאחדים מהעיתונאים הפועלים בהם (או בעיתון האם). לעיתונאים אלה ישנה הבמה השמרנית שלהם - הטור בעיתון, ובמקביל אליה הם מנהלים בלוג, כאמצעי נוסף לקשר עם הקוראים, אמצעי שבו יפרסמו נושאים הנמצאים פחות ברומו של עולם. דן גילמור בספרו אנחנו המדיה מצביע על סוג חדש של עיתונות עממית המבוססת על טכנולוגיית האינטרנט והתקשורת ובעיקר על שימוש בבלוגים ככלי עיתונאי לנוחות הכותבים והקוראים כאחד.

[עריכה] בלוג חינוכי

בלוג חינוכי הוא בלוג העוסק בתחום המוגדר כחינוכי או לימודי ובדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך. לדוגמה: קהילות של מורים, קהילות של תלמידים, קהילות של מורים ותלמידים במשותף, קהילות של באי בית ספר מסוים (מורים, מדריכים, תלמידים וכו'), קהילות של חוקרי חינוך ולמידה וקהילות אחרות של אנשים בעלי עניין משותף בתחומי החינוך, ההוראה והלמידה. בבלוג החינוכי מועברים תכנים לימודיים, הודעות, דיווחים ודוחות על תהליכי חינוך, תהליכי למידה ותהליכי הוראה של תחומי הדעת השונים. בדרך כלל מאפשר הבלוג קבלת תגובות וביקורת לתוכן המופץ בו מצד כל משתתפי הבלוג שהם בעלי העניין בו. לעתים יאפיינו את הבלוג החינוכי שיתוף ואינטרקציה (על ידי פורום מתאים).

סוגי בלוגים חינוכיים:

  • בלוגים שנכתבו על ידי מורים למען מורים אחרים. בלוגים אלו כוללים הצעות לפעילויות חינוכיות או לשיעורים, סיפורים מהשטח במטרה לתת למורים רעיונות להתמודדות במצבים דומים.
  • בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים כחלק ממטלות החובה בבית-הספר. בבלוגים אלו התלמידים מציגים תחום לימודי אותו המורה ביקש, מזווית הראיה שלהם, תוך חקר התחום בספרים, אנציקלופדיות ובאינטרנט והצגת סיכומים בבלוג. על ידי הבלוג התלמיד יכול לפתח את הכתיבה שלו ואת יכולת הביטוי העצמי שלו.
  • בלוג בית-ספרי או בלוג כיתתי הנכתבים על ידי מורים או תלמידים. בבלוג בית-ספרי יועברו הודעות בין המורים, רעיונות ודיווחים על הנעשה בבית-הספר בין המורים, כשכל מורה יכול להוסיף תגובות משלו. בלוגים אלו יכולים להיות יומנים מקצועיים ומקור הודעות ממוחשב לעדכון כל סגל המורים. בבלוג כיתתי תהיה אינטרקציה בין התלמידים לגבי תחומים הקשורים לכיתה, העברת הודעות, דיווחים, חוויות ועוד.
  • בלוג מקצועי הנכתב על ידי מורים העוסקים באותו מקצוע/תחום דעת. המורים יוכלו להעביר ביניהם מידע, דעות, רעיונות ועוד ולקבל משוב ואת דעתם של עמיתים בתחום. התלמידים יוכלו גם הם להיות שותפים ולהביע דעתם

יתרונות הבלוג החינוכי:

  • אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה.
  • יתרונות החקרשת (WebQuest) הכוללות העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת אולם להבדיל ממנה בלוג אינו יחידה סגורה המועברת לתלמידים ומאפשר משוב.
  • לבלוג יש מנהל יחיד, שלא כמו בפורום בו כל אחד הוא חבר שווה ערך בהודעות. אמנם, ישנם בלוגים שבשוליהם מנוהל גם פורום, אותו מנהל בדרך כלל הבלוגר.
  • מאפשר שיפור השפה;
  • מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים".
  • מאפשר לכותב הבלוג ולקוראים אפשרות להגיב להעיר ולהאיר באופן חופשי ללא כל מגבלה (מהווה גם חיסרון).
  • תגובה לבלוג אחר – כאילו הייתה תגובה לעבודה של תלמיד אחר ו/או התייחסות לדברי האחר - סובלנות.

[עריכה] בלוגים בישראל

תרבות הבלוגים פורחת בישראל במישורים השונים. החל בבלוגים מסוג "קמתי-התרחצתי" בהם אנשים מספרים על זוטות מחיי היום יום שלהם, וכלה בבלוגים השואבים אליהם קהל קוראים קבוע.

חלק מהבלוגים משתמשים במנגנון וורדפרס וחלק באכסניות כמו ישרא-בלוג, "רשימות" מבית קונספציה, קפה של themarker והבלוגיה של תפוז, כמו גם באתרים בינלאומיים כדוגמת לייב-ז'ורנאל ו-גפן-החדשות.


[עריכה] כמות הבלוגים בעולם ומאפיינים דמוגרפיים ואחרים

מהנתונים הבאים ניתן ללמוד על הפופולאריות של השימוש בבלוגים בעולם מצד אחד, אבל גם הקושי הרב בקבלת נתונים אודות השימוש בהם ולמעשה על עצם קיומם.

מנוע החיפוש לבלוגים, Technorati (“Technorati,” n.d.), פרסם בספטמבר 2008 את הדוח אודות מצב הבלוגוספירה לאותה שנה (“State of the Blogosphere 2008,” 2008). על פי הדוח, האתר אינדקס החל משנת 2002 133 מליון בלוגים, כאשר מתוכם, 7.4 מליון בלוגים עודכנו ב-120 יום האחרונים. הדוח כלל גם נתונים מסקר אקראי שהקיף 1290 איש מ-66 מדינות אשר הסכימו לספק מידע נוסף אודות הפעילות שלהם. מסקר זה עלה כי 66% מהבלוגרים הם גברים, וכי כ-50% מהבלוגרים הינם בגילאים 18 עד 34.

ממחקר ממרץ 2008 שהקיף 17 אלף משתמשים מ-29 מדינות (ביניהן ארה"ב וסין, אבל לא ישראל) בני 16 עד 54 שנים אשר משתמשים באינטרנט מדי יום, או לפחות פעם ביומיים, עולה כי קיימים בעולם 184 מליון בלוגרים (Power to the People: Social Media Tracker Wave 3, 2008). 42 מליון מתוכם הם בסין, נתון שהינו גדול מסך הבלוגרים בארה"ב ובמערב אירופה גם יחד. אחוז קוראי הבלוגים על פי דוח זה מגיע ל-72.8 אחוז, שהם 346 מליון איש. בדרום קוריאה, יותר מ-90% מהגולשים דיווחו כי הם קוראים בלוגים, וזאת לעומת כ-60 אחוז בארה"ב. 30% מבעלי הבלוגים מדווחים כי הם מעדכנים אותם פעם בשבוע, כאשר בגרמניה אחוז זה גדל ל-47 מכלל בעלי הבלוגים. עוד עולה מן הדוח כי 36% מהגולשים הסכימו בהחלט או באופן חלקי עם המשפט כי הם רואים באופן חיובי חברות מסחריות המפרסמות בלוגים.

על פי דוח שהתפרסם בסין בינואר 2009 (China Internet Network Information Center, 2009), מספר בעלי הבלוגים במדינה בסוף 2008 הגיע ל-162 מליון, שהוא 54.3% מסך התושבים בסין, בני 6 ומעלה, אשר השתמשו באינטרנט בחצי השנה האחרונה בעת ביצוע המחקר. על פי הדוח, חל גידול של יותר 114 אחוזים במספר בעלי הבלוגים שגם עדכנו אותם בחצי השנה האחרונה, ומספרם הגיע ל-105 מליון בלוגים. כמו צוין כי 81.4% מהסטודנטים בקולג'ים ו-64 אחוז מתלמידי בתי הספר הינם בעלי בלוגים.

[עריכה] ראו גם

  • פודקאסט בלוג קולי או 'רדיו בלוג'
  • RSS מנוי או סינדיקציה של תכנים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: בלוג

[עריכה] ביבליוגרפיה

Anderson, P. (2007). What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education. JISC Technology and Standards Watch, 2-64.

China Internet Network Information Center. (2009). The 23rd Statistical Survey Report on the Internet Development in China. Statistical Reports on the Internet Development in China (p. 72). China: China Internet Network Information Center. Retrieved April 18, 2009, from http://www.cnnic.net.cn/uploadfiles/pdf/2009/3/23/153540.pdf.

Dapper: The Data Mapper. (n.d.). Dapper. Retrieved April 17, 2009, from http://www.dapper.net/open/. iGoogle. (n.d.). . Retrieved April 19, 2009, from http://www.google.com/ig.

It's the links, stupid. (2006, April 20). The Economist. Retrieved April 19, 2009, from http://www.economist.com/surveys/displaystory.cfm?story_id=6794172.

Java, A., Song, X., Finin, T., & Tseng, B. (2007). Why we twitter: understanding microblogging usage and communities. In Proceedings of the 9th WebKDD and 1st SNA-KDD 2007 workshop on Web mining and social network analysis (pp. 56-65). San Jose, California: ACM.

Netvibes. (n.d.). . Retrieved April 19, 2009, from http://www.netvibes.com/.

Pageflakes. (n.d.). . Retrieved April 19, 2009, from http://www.pageflakes.com/default.aspx.

Pascu, C., Osimo, D., Ulbrich, M., Turlea, G., & Burgelman, J. C. (2007). The potential disruptive impact of Internet 2 based technologies. First Monday, 12(3). Retrieved from http://firstmonday.org/htbin/cgiwrap/bin/ojs/index.php/fm/article/view/1630/1545.

Power to the People: Social Media Tracker Wave 3. (2008). McCann Universal. Retrieved from http://www.universalmccann.com/Assets/wave_3_20080403093750.pdf.

State of the Blogosphere 2008. (2008). Technorati. Retrieved April 18, 2009, from http://technorati.com/blogging/state-of-the-blogosphere/.

Technorati. (n.d.). . Retrieved April 19, 2009, from http://technorati.com/.

Twitter. (n.d.). . Retrieved April 19, 2009, from http://twitter.com/.

Wortham, J. (2007, December 17). After 10 Years of Blogs, the Future's Brighter Than Ever. Wired. Retrieved April 18, 2009, from http://www.wired.com/entertainment/theweb/news/2007/12/blog_anniversary.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92
כלים אישיים