מטוהרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטוהריםאנגלית: Cleansed) הוא המחזה הרביעי פרי עטה של המחזאית האנגליה שרה קיין.

אודות המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת המחזה מתרחשת באוניברסיטה שהוסבה למוסד מוזר שמתפקד יותר כמחנה עינויים או מחנה ריכוז, בשליטתו של טינקר הסדיסט. גיבורי המחזה הם אישה צעירה ואחיה המת/חי, נער מופרע, זוג גאים ורקדנית פיפשואו. הוא מתרחש בעולם של אכזריות קיצונית שבה בוחנים הצהרות אהבה, מגדר ומיניות. המחזה מותח את גבולות התיאטרון. הוראות הבמה כוללות: "מהאדמה צומחים נרקיסים. הם מתפרצים מעלה. הצהוב שלהם מכסה את הבמה כולה." ‏[1] ו"העכברושים סוחבים את רגליו של קרל החוצה. ‏[2]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינקר מכין ומזריק לגראם הרואין וגראם נפטר ממנת יתר. רוד וקרל מאוהבים. גרייס מגיעה לחדר ההחלמה של האוניברסיטה ומבקשת מטינקר את בגדיו של אחיה גראם, שנפטר שישה חודשים קודם לכן. טינקר נתן אותם לרובין בן ה-19. גרייס וטינקר מורים לרובין לפשוט את בגדיו, גרייס לובשת את בגדיו של גראם ואילו רובין לובש את בגדיה של גרייס.

באולם הספורט של האוניברסיטה קרל מוכה עד אובדן הכרה על ידי קבוצת אנשים בלתי נראית לפי הוראותיו של טינקר. כשקרל מתעורר טינקר דוחף לו מוט לפי הטבעת. רוד נופל למקום מגובה רב, וטינקר חותך לקרל את הלשון עם מספריים. טינקר לוקח את הטבעת מאצבעו של רוד ומורה לקרל לבלוע אותה.

גראם המת מבקר את אחותו גרייס, הם רוקדים, מתנשקים ועושים אהבה. מקלחות האוניברסיטה מומרים בתאי הצצה, טינקר צופה ברקדנית. בספריית האוניברסיטה יושבים רובין וגרייס. הוא אומר לה שהוא אוהב אותה. היא מספרת לו שאחיה נתן לה שוקולד ואחר-כך חנק אותה והם קיימו יחסי מין.

קרל ורוד בחלקת בוץ באוניברסיטה. קרל מנסה לדבר ואינו יכול. טינקר חותך לקרל את כפות הידיים. העכברוש מכרסם את כף ידו של קרל.

גרייס מוכה על ידי קבוצת קולות בלתי נראית ואחר-כך נאנסת עד זוב דם. גראם אחיה צופה בה ומנחם אותה. טינקר מפעיל זרם חשמלי חזק שנשלח לראשה של גרייס, עד שגופה מתעוות וחלקים ממוחה נשרפים.

בחלקת הבוץ קרל רוקד ריקוד אהבה לרוד. טינקר מפיל את קרל וחותך את כפות רגליו. העכברושים סוחבים את רגלו. גרייס רוקדת בתאי ההצצה לעיניו של טינקר שמאונן. היא מבקשת ממנו שיהפוך אותה לגבר.

טינקר זורק על רובין חבילת שוקולד שרובין קנה לגרייס. הוא מכריח את רובין הבוכה לאכול אותה. רובין משתין במכנסיים מרוב פחד. טינקר דוחף לו את הראש לרצפה המלאה בשתן ודורש ממנו לנקות. רובין סופג את השתן בעזרת הספרים שלו ואחר-כך שורף אותם.

קרל ורוד בחלקת הבוץ מתנשקים ועושים אהבה. טינקר חותך לרוד את הגרון והוא מת. רובין תולה את עצמו בעזרתו של גראם. גרייס שוכבת חסרת הכרה במיטה, לצידה קרל. לגופה של גרייס שתי תחבושות: במפשעתה ובשדיה ולגופו של קרל תחבושת במפשעתו. טינקר חתך את איברי מינו של קרל וחיבר אותם לגרייס והוא חתך את שדיה.

טינקר מגיע לחדרי ההצצה, מתנשק עם הרקדנית והם עושים אהבה. הם מתוודים על אהבתם זה לזו וטינקר בוכה.

קרל וגרייס יושבים בחלקת הבוץ. היא לובשת את בגדיו והוא לובש את הבגדים של רובין, שהיו בעבר של גרייס. העכברושים מכרסמים את פצעיהם. קרל בוכה וגראם גרייס מחייך.

אודות ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת הבכורה של "מטוהרים" התקיימה בתיאטרון רויאל קורט, לונדון, ב-30 באפריל 1998, בבימויו של ג'יימס מקדונלד. זו הייתה ההפקה היקרה ביותר בהיסטוריה של תיאטרון הרויאל קורט שרה קיין גילמה את דמותה של גרייס במהלך שלוש ההצגות האחרונות, מכיוון שהשחקנית המקורית נפצעה.

כתיבת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיין כתבה את המחזה אחרי שקראה את טענתו של רולאן בארת ש: "להיות מאוהב זה כמו להיות באושוויץ."

ישנה סברה שטינקר נקרא על שמו של ג'ק טינקר, כתב העיתון הבריטי דיילי מייל, שכתב ביקורת שלילית על הצגת "ארורים", המחזה הראשון שקיין כתבה. כותרת הביקורת הייתה "הילולה מבחילה של זוהמה" (this disgusting feast of filth), אולם שרה קיין לא אישרה זאת בשום מקום.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kane, Sarah, Sarah Kane: Complete Plays. London: Methuen (2001), ISBN 0-413-74260-1
  • Saunders, Graham (2002). Love me or kill me: Sarah Kane and the theatre of extremes. Manchester ; Manchester University
  • Mark Ravenhill, Guardian 28 October 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרה קיין, מטוהרים, נוסח עברי: לילך דקל-אבנרי, עמ' 19.
  2. ^ מטוהרים, עמ' 22.