מגדר

ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים בנושא זהות מגדרית

מגדר טרנסקסואליות טרנסג'נדר ביג'נדר ג'נדרקוויר אינטרסקס ניתוח לשינוי מין

עוד בנושא תפקידי מגדר קרוס-דרסריות זהות מינית הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית טומטום ואנדרוגינוס שינוי מין בהלכה

פורטל להט"ב

מגדר (באנגלית: Gender, ג'נדר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס לאותן הבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות. במדעי החיים מונח זה אינו שגור כלל, ובמקומו משתמשים במונח זוויג (sex) לתיאור הזכר או הנקבה, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים ואיברי מין).

במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי–תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטריאוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. למשל, נשים נתפסות בחברה כמזוהות עם המרחב הפרטי (בית, ילדים, משפחה) והגברים עם המרחב הציבורי (עבודה, פוליטיקה, מסחר). בהתאם לכך נשים אמורות להיות מונעות מרגש לעומת גברים שאמורים להיות מונעים מהגיון.

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן הקטגוריות הגבריות והנשיות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מכאן שמאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומקבעת דפוסים היררכיים המקנים לרוב עליונות לגברים בחברה.

התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים, מסייעות להתפתחות זהותם המגדרית, ומקבעות דפוסים היררכיים המקנים לרוב עליונות לגברים בחברה.

התפתחות המושג

עד לשנות ה-60 של המאה ה-20, שימש הביטוי הלועזי gender בעיקר במשמעות של מין דקדוקי. במדעי החברה לא התקיימה ההבחנה בין מגדר (כפי שאנו מבינים את המונח כיום) לבין מין ביולוגי. המינוח המקובל במדעי החברה היה תפקידי מין, וציין את כלל ההבדלים החברתיים בין גברים לנשים. בהגדרה זו טמונה ההנחה כי מקורם של ההבדלים החברתיים בין גברים לבין נשים הוא בהבדלים הביולוגיים.

בשנות השישים החלו תאורטיקניות פמיניסטיות בעיצוב ההבחנה בין מין לבין מגדר. הן יצרו הפרדה בין המין, המוכתב ביולוגית, לבין מערכת ההגדרות והאבחנות התרבותיות, שאנו מייחסים להיות גבר או אישה. המילה העברית מגדר נוצרה בשנת 1997 באוניברסיטת תל אביב על ידי קבוצה של מרצות, כהלחם בין המילים מין וגדר.

להבחנה בין מין לבין מגדר חשיבות בשני מישורים. במישור המחקרי האנליטי, השימוש במושג המגדר נותן לחוקרים את הכלים לשאול מגוון של שאלות חדשות, בדבר מיקומם של הבדלים שונים בין נשים לגברים, נסיבות יצירתם והתפתחותם. במישור הפוליטי, יצירת ההבחנה בין המין למגדר ממקמת את מרבית ההבדלים בין גברים לנשים במישור החברתי ההיסטורי, ובכך מכירה בכך שהבדלים אלו ניתנים לשינוי על ידי פעולה פוליטית.

בשנות ה-90 הצביעו חוקרי המגדר על נקודת עיוורון הקיימת בגישה זו למגדר - היא מתייחסת אל המין הביולוגי כאילו הוא קבוע ונמצא מחוץ להיסטוריה. בשיח הנפוץ מקובל לדבר על כך שההבדלים הביולוגיים יוצרים שתי קטגוריות מובחנות, שעל בסיסן נבנות ההבחנות החברתיות, והגישה החדשה מבקשת לערער את הפונדמנטליזם הביולוגי הזה ולהפוך גם את ההבחנות הביולוגיות, ואת האופן בו אנו מבינים את ההבדלים בין המינים, לתופעה היסטורית.

גישה זו אינה באה לערער על העובדות הפיזיות - המחזיקים בה יסכימו כי קיימים יצורים אנושיים רבים בעלי איברי רבייה זכריים או נקביים, אך יטענו כי מעובדה זו לא ניתן להסיק את קיומם של שני מינים מובחנים. תומכי גישה זו מצביעים על שתי נקודות לחיזוק טענתם:

• ראשית, התפיסה של המינים הייתה שונה לאורך ההיסטוריה. תפיסת ההבדלים בין המינים בימי הביניים, לדוגמה, הייתה שונה מזו של ימינו. נשים וגברים לא נתפסו כשני מינים מובחנים אלא כשני קצוות של רצף.
• משקל רב יש בתאוריה זו גם לתופעת האינטרסקסואליות. העובדה כי קיימים בני אדם בעלי מערכת ביולוגית שאינה זכרית או נקבית מעידה, לדעת תאורטיקניות מזרם הפמיניזם פוסט מודרני וחוקרי תאוריה קווירית, כי החלוקה הביולוגית, לכאורה, בין גברים לבין נשים אינה חלוקה דיכוטומית כפי שנהוג להציגה, וקיימים מקרים בהם המין הכרומוזומלי, הגונדי והאנטומי אינם תואמים. ממקרים אלו מסיקים החוקרים כי קביעת הקטגוריה המגדרית אינה עניין ביולוגי-טכני אלא פעולה חברתית של מתן משמעות.

הומוסקסואליות כמגדר

האם הומוסקסואליות היא שאלה של מגדר? לפי ההגדרה הפורמלית שהובאה לעיל, התשובה שלילית. מגדר הוא אוסף האבחנות החברתיות בין גברים לנשים, ואילו הומוסקסואליות עוסקת בנטיות המיניות של אנשים.

אף על פי שמגדר אינו זהה לנטייה מינית, מבחינה לא פורמלית חוקרים של תאוריות קוויריות טוענים כי קיימת הבנייה חברתית של הומוסקסואלים ולסביות כמגדר העומד בפני עצמו. גם אם מבחינה פורמלית מגדר עוסק בקטגוריות חברתיות של גברים מול נשים, לא פורמלית הומוסקסואלים הם מגדר באופן שבו הם נתפסים על ידי אחרים. כיוון שהאבחנות החברתיות בין נשים לגברים כוללות גם את התפיסה לפיה נשים אמורות להימשך מינית לגברים ולהפך, ולסביות והומוסקסואלים מאמצים, בהיבט זה, מאפיינים של בני המין השני. בנוסף, לא רק התוכן של סוגיית המגדר מובנה חברתית אלא גם הגבולות שלה. לכן, גם אם מבחינה פורמלית זו אינה סוגיה מגדרית, העובדה שרבים מגדירים אותה כך היא בעלת משמעות.

ראו גם

• מדע ומגדר
• תפקידי מגדר
• טרנסקסואליות‎
• אינטרסקס

לקריאה נוספת

• יאיר קדר, עמליה זיו, אורן קנר (עורכים), מעבר למיניות - מבחר מאמרים בלימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית.
• חנה הרצוג, "מגדר", בתוך: אורי רם וניצה ברקוביץ (עורכים), אי/שוויון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2006, עמ' 227-220.
• לוס איריגארי, "מין זה שאינו אחד: מבחר" (מצרפתית: דניאלה ליבר; ייעוץ מדעי והקדמה: דינה חרובי; אחרית דבר: מירי רוזמרין),‫ תל אביב: רסלינג, 2003.
• ג'ודית באטלר, "קוויר באופן ביקורתי", תרגום: דפנה רז. רסלינג, 2001.
• קתרין מקינון, "פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה," עריכה: דפנה ברק-ארז; תרגום מאנגלית: עידית שורר. תל אביב: רסלינג, 2005.

קישורים חיצוניים

• הבלוג יחסי מין - הגיגים של (א)נשים על מגדר - מאמרים על מגדר וזהות מגדרית
• הסרט "הקוד המגדרי - על האידאל המגדרי ויחסי הכוחות בין המינים", לצפייה באתר yes דוקו
• דיאנה לוצאטו, על מגדר וחברה, באתר האנתרופולוגי