מטפיזיקה של האיכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המטאפיזיקה של איכות היא תאוריית מציאות שהוצגה ברומן הפילוסופי של רוברט מ. פירסיג, זן ואמנות אחזקת האופנוע (1974) והורחבה ב-ליילה: חקירה על אודות המידות (1991). התאוריה משלבת היבטים סופיסטיים, פילוסופיה מזרח אסייתית, פרגמטיזם, את עבודתו של פ.ס.ק נורת'רופ ופילוסופיה של ילידים אמריקאים. פירסיג טוען שהתיאורייה היא דרך טובה יותר לראות את המציאות מאשר המבט הסובייקטיבי/אובייקטיבי שפירסיג מייחס לאריסטו. זן ואמנות תחזוקת האופנוע מתייחסת לדוקטרינת הסנסקריט של טאט תוואם אסי ("אתה זה"), הטוענת מוניזם קיומי בניגוד לדואליזם הסובייקט-אובייקט. [1]

התפתחות התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריית המטאפיזיקה של האיכות התפתחה בלימודי הקולג' של פירסיג כסטודנט לביוכימיה באוניברסיטת מינסוטה. הוא מתאר ב"זן ואמנות אחזקת האופנוע" כי בזמן שלמד, הוא מצא שמספר ההשערות הרציונליות עבור כל תופעה נתונה נראה בלתי מוגבל. נראה היה לו שהדבר יפגע בחומרה בתקפותה של השיטה המדעית. בעקבות הרהור בשאלה, הוא הזניח את לימודיו ובסופו של דבר גורש מהאוניברסיטה.

לאחר שבילה זמן מה בקוריאה כחייל, פירסיג הגיע למסקנה שהפילוסופיה המזרחית היא מקום טוב יותר לחפש תשובות. בשובו הביתה מקוריאה, פירסיג קרא את ספרו של נורת'רופ "The Meeting of East and West" אשר קושר את התרבות המערבית לתרבות במזרח אסיה בצורה שיטתית. בשנת 1950, פירסיג המשיך את לימודיו הפילוסופיים באוניברסיטת בנאראס ההינדית, שם נתקל בתורת הסנסקריט של טאט טוואם אסי - במילותיו, "אתה זה, שטוען שכל מה שאתה חושב שאתה (סובייקטיבי), וכל מה שאתה חושב שאתה תופס (אובייקטיבי), אינם מחולקים. ההבנה של חוסר החלוקה הזו במלואה משמעותה להיות נאור."

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60, פירסיג לימד רטוריקה במונטנה סטייט קולג' – בוזמן ובעידודה של קולגה מבוגרת יותר, שרה וינק, החליטו לחקור מה בדיוק הכוונה במונח איכות. הוא הטיל על תלמידיו את המשימה להגדיר את המילה. בנוסף, השתתף בטקס פיוטה של הכנסייה האינדיאנית עם חבר אנתרופולוג, ג'יימס ורן דוזנברי שהעלה בו הרהורים רבים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pirsig, Robert M. Zen and the art of motorcycle maintenance: An inquiry into values. Random House, 1999.