מידענות רפואית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מידענות רפואית היא תת-תחום של מידענות העוסק בשרותי מידע וידע בתוך תחום הרפואה. כל יום חדש מביא איתו גילויים חדשים בתחום זה. על כן יש צורך גדול לנתב את הידע המתאים אל המקום בו נזקקים לו. החלק הוותיק יותר בתחום הוא המידענות הרפואית המיועדת לרופאים, אך בעשור השני של המאה ה-21 הולך ומתגבש לו תפקיד של מידענות רפואית המיועדת למטופלים[1].

מידענות המיועדת לרופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידענות מסוג זה קיימת כבר שנים רבות. כל יום מתפרסמים מאמרים חדשים בנושאי מחלות, תרופות, אנטומיה ותגליות מדעיות המשנים את מדע הרפואה מקצה לקצה. השינויים הללו מהווים אתגר לרופאים המנסים נואשות לעמוד בקצב. מידענות רפואית מנסה לעשות סדר בדברים. מידען רפואי יעמוד בקשר עם חברות העוסקות במחקר, ויכיר את כלי החיפוש המתאימים כדי לאתר את המחקר הנחוץ בזמן הנחוץ. המידען אינו רופא, הוא אינו מטפל במחלות, או מאבחן אותם. הוא משמש כסוג של מנוע חיפוש. לרופא שעמוס בעבודה אין זמן לשבת שעות ולעבור על כל החומרים כדי לאתר לבסוף את המידע הנחוץ לו. בדיוק לשם כך קיימים מידענים. חברות שעוסקות במחקרים רפואיים מסתייעות כולם במידענים רפואיים. המידען העובד מול רופאים נזקק לידע מקצועי בתחום על מנת לספק ידע רלוונטי. עבודתו חייבת להיות מהירה ומדויקת. רופאים וחוקרים מנסים לכנס את הידע שלהם בצורה שתאפשר את שליפתו המהירה בעת הצורך. קיימים ארגונים כגון ההתאחדות הבינלאומית לאינפורמטיקה רפואית שמאגדים בתוכם מרכזי ידע ברפואה.

שינויים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידענות רפואית הפונה לרופאים הייתה קיימת בספריות רפואיות. הספרן היה מידען רפואי. הוא הכיר את מאגרי המידע, ואת הכלים העומדים לרשותו לחיפוש מידע, והוא גם הכיר מספיק את התחום כדי להיות מסוגל לסייע לרופאים למצוא את הידע הדרוש להם. המצב החל להשתנות, יחד עם התהליכים שהתרחשו בתחום. משרד הבריאות החל ברפורמה אדירה, נחקק חוק זכויות החולה, ומאגרי מידע רבים נפתחו ברשת האינטרנט. כך שהידע הרפואי והאחריות על הטיפול כבר אינם בידי הרופאים בלבד.

מידענות המיועדת למטופלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה של מידענות רפואית התחיל בעקבות הצורך של חולים להבין יותר את מחלתם, ולהתמודד טוב יותר עם שטף המידע הקיים בהישג ידם‏[2]. אחוזים ניכרים מהציבור יתייעצו עם מנוע חיפוש בנוגע לבריאותם. כמות המידע הקיימת ברשת עשויה לבלבל, ולפעמים גם לפגוע. מטופל צריך מידע אמין, נכון ורלוונטי למצבו. בשביל כל אלו הוא נזקק למידען רפואי. מידען רפואי העובד מול מטופלים עובד לפי שלבים המאפיינים את המוטפלים שלו. הידע שלו ברפואה לא חייב להיות גבוה כמו עמיתו העובד מול רופאים. אך כישוריו הבין אישיים חייבים להיות טובים יותר.

שלבים במידענות רפואית מול מטופלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידען רפואי שעובד מול מטופל חייב לזהות את השלב בו המטופל נמצא, כל שלב דורש סוג מידע אחר:

  1. איבחון: השלב שבו המטופל צריך מידע אודות מצבו הרפואי. שלב זה מאופיין באנשים במצב נפשי מעורער, הם סובלים, והם לא יודעים למה, או מה לעשות. גם אם האיבחון הוא למחלה קשה, קיימת הקלה מסוימת בעצם הגילוי. מידען אמור להבין יחד עם המטופל מה צריך לעשות כדי להגיע לאיבחון. הוא מכיר את המערכת הרפואית ויודע לנווט בתוכה לטובת החולה.
  2. גילוי: מדובר בשלב שבו החולה מגלה מה יש לו. זהו שלב רגיש. החולה לא מבין את מצבו הרפואי לאשורו, והרופא לא תמיד מצליח להעביר את המידע שהחולה נזקק לו באותו הרגע. פעמים רבות נוצרים חיכוכים אם הרופא אינו ער דיו לצרכיו של החולה. כאן תפקידו של המידען הוא להרגיע ולהסביר. עקרונות חשובים הם לא להכביד במידע, אלא לענות על הצרכים המיידים ולנהוג ברגישות גבוהה.
  3. טיפול: בשלב זה נגמרת אי הוודאות ומתחילים הפחדים. יש המון אפשרויות טיפול, חלקן עובדות וחלקן לא. לחלק מהטיפולים יש תופעות לוואי, חלק שנויים במחלוקת. החיים השתנו מקצה לקצה. אל מול הפחדים האלה המידען צריך להרגיע. לתת מידע במשורה (לא להעמיס על המטופל) להתמקד בדברים ברורים ובמה שצריך לעשות. חייו השתנו ועליו להתרגל לשינוי. עליו למצוא מסגרות תומכות שיוכלו לסייע לו. המידען אמור לכוון את המטופל למקומות שיוכלו לסייע לו.
  4. חיים עם המחלה: זהו שלב שבו המטופל מרגיש קצת יותר בשליטה על מצבו הבריאותי. שלב זה מאפשר למטופל ללמוד יותר על מצבו הבריאותי. הוא כבר מכיר את התחום קצת ולא נבהל מכל פיסת מידע שנתקל בה. על המידען לכוון אותו למקומות שיכולים לחזק את תחושות היכולת שלו.

ההבדל בין מטופל לחולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידען רפואי הפונה למטופלים אינו פונה לאדם החולה בלבד. הוא פונה למטופלים, שיכולים להיות חולים, לבני משפחת המטופל, חברים וכדומה. תפקידו של המידען הוא להתייחס לעובדה כי לא רק המטופל, אלא גם הסובבים אותו זקוקים למידע רפואי. הפניה טיפוסית היא לפורומים, או לאתרים שעוסקים בהתמודדות עם המחלה, לחולה עצמו וגם למשפחתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בליצר, ר’ ופדלון, ג’ (2004). מהפיכת המידע והשפעתה על מערכת היחסים בין הרופא למטופל. הרפואה, 143 , 10 .752-749

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נירה שלום ומרים פרבר, מידענות רפואית ומידענות בריאותית - התמחויות חדשות בתחום המידענות
  2. ^ Shalom, N. (Unprinted). The Health Information Specialist: A New Role for Channeling Web Information to Promote Patient Empowerment