נחום רגוזניצקי (עץ חיים) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ביקורת העביר את הדף הרב נחום ראגוזניצקי לשם נחום רגוזניצקי (עץ חיים) בלי להשאיר הפניה: כתיב עברי ובלי תואר, הבחנה בינו לבין נחום רגוזני... |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־22:36, 2 בינואר 2017
הרב נחום ראגוזניצקי ( נהגה לעתים רוגוזניצקי. תרכ"ה, 1865 -12 ביולי 1918 ד אב תרע"ח) היה המנהל הראשי והבוחן של תלמוד תורה עץ חיים בירושלים כ16 שנה (בין השנים תרס"ב לתרע"ח). עשה מהפכה בת"ת ובישיבה והיה נערץ על תלמידיו.
קורות חייו
נולד בתרכ"ה להוריו ר' יצחק שמעון רוגוזניצקי ושרה רבקה, חסידי קוצק, בעיירה בשם רוגוזניצקי מוסט הסמוכה לביאלסטוק פולין. אביו היה סוחר ואיש ישר דרך. בילדותו בהיותו כבן 11 נפטר אביו.[1] אמו שהתקשתה בגידולו העדיפה לשלוח אותו לישראל, לירושלים, לסבא ר' ברוך מרדכי ראגאזניצקי ([2]אחיינו של האדמו"ר ר' משה מקוברין) שהיה סוחר אמיד שעלה בסוף ימיו לירושלים. למזלה של האמא הגבירה מרת פראדל לאפין נסעה מביאליסטאק לירושלים והיא לקחה את הילד עמה. בבואו לישראל הוכנס לחיידר עץ חיים ושם שקד על תלמודו. בגיל בר מצווה כבר התקבל לכיתה גבוהה ומשם לישיבה הגדולה.
נשא לאשה את ציפורה בת הרב זלמן חיים ריבלין המנהל הראשי והבוחן בישיבת עץ חיים ונכבד בעיר ירושלים. הרב זלמן חיים היה נכדו של הרב המגיד ר' משה ריבלין רב ומנהיג של ירושלים ואחיו של יוסף (יאשע) ריבלין בונה השכונות בירושלים מחוץ לחומה. לאחר חתונתו (1882) החל לעזור לחותנו בניהול המוסד ובהדרכת תלמידים. כשחלה הרב ריבלין ב1898 החליף אותו חתנו בניהול המוסד ולאחר פטירת חותנו הפך המינוי לרשמי על ידי הקהילה והרבנים. היה לו, ולגיסו ר' אליהו מרדכי אייזנשטיין, שיעור קבוע בערב עם הרב שמואל סלאנט בשו"ע חושן משפט. ולימים כשהתעוור הרב סלנט היה מגיע כל בוקר הרב נחום רוגוזניצקי להקריא לו את הספרים שרצה ללמוד בהם.
פעילותו בעץ חיים
אחרי שנתמנה החל להשלים את המהפכה, שהחל בה כבר חותנו, במוסד עץ חיים שסבל ממלמדים מבוגרים ועייפים שהסיבה העיקרית לשכירתם הייתה עלותם הזולה, הם הסתפקו באוכל בחדר האוכל וכמה גרושים. הוא החל להכניס כוחות צעירים ומכשרים, כפי עדות הרב חיים מן [3]שהיה ראש המלמדים ומייסד איחוד המלמדים, היה רבי נחום מאתר אנשים שלטעמו יהיו טובים לילדים ומתחנן בפניהם שיואילו לשמש כמלמדים. הוא טרח רבות לגייס עבור מטרה זו כספים ותגמל מורים בהתאם לעבודתם וכישוריהם.
בשנים שהישוב היהודי התפתח מחוץ לחומות העיר העתיקה עמל רבי נחום למצוא מקום למוסד מחוץ לחומות. כשמצאו, הוא ורבי יחיאל מיכל טיקוצנסקי, שהיה עוזרו, מקום במחנה יהודה גייס כספים, מידידיו האמידים, כדי לבנות שם חנויות שיהוו הכנסה מסודרת למוסד לימים רבים.
מותו
בסוף מלחמת העולם הראשונה, כשבישוב שררו רעב ומחלות חלה הרב רוגוזניצקי ומת.
בתרצ"ה הוציא פנחס בן צבי גרייבסקי חוברת, בהסכמת הרב הראשי לישראל הרב קוק, לזכרו של רבי נחום ראגוזניצקי בשם "חזון נחום"[4] בחוברת הזו הקדיש לו המשורר יעקב רימון שיר:
חדר תורה גם אם עתה לבי כה זך ותמים,
ומאורות נפשי עוד בי דולקים,
נר אלהים בארון נשמתי תמים
וניצוצות הנצח עוד בי שוקקים...
הוי, החדר הוא הנחילני כל זאת
מורשה בדם עד אחרית ותם
משחר ילדות עד כלות ומות-
הוא מקור עוצמה ועוז חיי רם...
אם גם עתה עוד אשר נטל החיים
כששבעת מדורי היסורים טרם חלפו
זו מנגינת התורה מלוותיני תחת השמים
ודברי-אל שכטללי זוהר עלי נטפו...
{{{1}}}
צאצאיו
בנו הרב זאב ראגין רבה של בוסטון ומחבר מנחת זאב
בנו ר' יצחק שמעון רוגוזניצקי
בנו ר' ברוך מרדכי רוגוזניצקי מחבר ספר כתבי אחים
בתו מרים (מירקע) פראנק אשת הרב זאב פראנק מחבר תולדות זאב
בתו רחל לאה (רוחק'ה) וולדנברג (אמו של הציץ אליעזר)
בנו מר יצחק רוגוזניצקי
בנו מר אברהם בנימין רוגוזניצקי
בנו מר זלמן חיים רוגוזניצקי
בנו ר' משה רוגוזניצקי
הערות