ישיבת עץ חיים
ערך זה עוסק בישיבה בירושלים. אם התכוונתם ל"אם הישיבות" בתקופה המודרנית ששכנה בעיירה וולוז'ין, ראו ישיבת וולוז'ין.
ישיבת עץ חיים הוא שמה של ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
בי"ח בסיון תר"א (יוני 1841) נוסד תלמוד תורה "עץ חיים" בידי הרב שמואל סלנט. כיתות הלימוד פוזרו בין חדרים שונים ברחבי העיר העתיקה. רק בתרי"ז (1857) רוכזו התלמידים לקבוצת מבנים סמוכים בחצר בית הכנסת החורבה, יחד עם בית הדין של ירושלים, ולתלמוד תורה ניתן השם "ישיבת עץ חיים".
הרעיון החדשני המרכזי היה הקמת מסלול לימודים המתחיל מגיל צעיר ומסתיים לאחר הנישואין, מסלול הבנוי ממסגרות תלמידים בעלי אותה יכולת הלומדים יחדיו. הדבר היווה חידוש לעומת השיטה שהייתה קיימת עד אז בירושלים האשכנזית לפיה מספר אבות שכרו "מלמד" שילמד את ילדיהם. הילדים למדו בצוותא באחד מחדרי הבית או בביתו של המלמד ללא חלוקה לרמות ותוך לימוד משותף של בעלי יכולות וגילאים שונים בצוותא.
נשיאי המוסד היו הרב ישעיה ברדקי, הרב שמואל סלנט, הרב משה יהודה לייב מקוטנא והרב שמעון זרחי מטבריג.
ראשי הישיבה היו בהקמתה הרב שמואל סלנט, הרב משה נחמיה כהניו. משנת תרי"ז עד תרכ"ה כיהן גם הרב משה יהודה לייב מקוטנא ולאחר פטירת הרב כהניו כיהן הרב אליעזר דן רלב"ג (תרמ"ז-תרנ"ה).
בהמשך היה ראש המלמדים הרב חיים מן (בנו של הרב יעקב משה מן), ששימש גם כנשיא 'ועד איחוד המלמדים'. בנו - הרב יהודה לייב מן - היה מזכיר תלמוד התורה ואחד המלמדים. מפורסמים היו המלמדים רבי אליהו יוסף שמואל בסן, שהעמיד תלמידים רבים במשך עשרות שנים ומיקירי ירושלים, ורבי חיים יהודה יעקבזון מחבר הספרים "שיטת החינוך" ו"למשמעות".
בסוף ימיו מינה הרב סלנט את הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, בעלה של נכדתו, לראש ולמנהל הישיבה. בשנת תרס"ח (1908) יזם הרב טוקצינסקי רכישת קרקע גדולה ברחוב יפו להקמת סניף של הישיבה. עם הקמת בנייני הישיבה במרכז העיר, הוקם במקום גם כולל, ששימש בעיקר את בוגרי הישיבה.
לאחר חיכוכים רבים בין לומדי הישיבה להנהלתה, בה טענו הראשונים כי הם משתכרים פחות מהמורים בתלמוד תורה, קבע הרב צבי פסח פרנק כי יש לשמור על מספר זהה של נציגי בני הישיבה ושל מורי התלמוד תורה בוועד הישיבה, על מנת לשמור על שוויון בהחלטות המתקבלות לטובת כל הצדדים.
הרב איסר זלמן מלצר שעלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה (1925) נתמנה לעמוד בראשות הישיבה עד יום מותו, והרב אריה לוין נתמנה לכהן בתלמוד תורה של הישיבה כמשגיח.
לאחר פטירת הרב מלצר נתמנה חתנו הרב אהרן קוטלר לעמוד בראשה, ובתקופות בהן שהה בארץ ישראל מסר בה שיעורים שבועיים. ובמקביל כיהן הרב מרדכי דוד לוין בראשות מה שהיה נקרא בזמנו הישיבה האמצעית, ומסר בה שיעורים כ-45 שנה, עד פטירתו בתשכ"ז (1967). לאחר פטירתם, נתמנה הרב שלמה זלמן זלזניק לעמוד בראשה. במשך שנים מסר בה שיעורים שבועיים הרב אלעזר מנחם מן שך. לאחר פטירת הרב זלזניק התמנה בנו הרב אברהם יעקב זלזניק לעמוד בראשה[דרושה הבהרה] עד פטירתו בשנת תש"ע (2010). לאחר פטירת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי ניהל את המוסדות בנו, הרב ניסן אהרון טוקצינסקי, במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו בה'תשע"ב.
בהווה [עריכה]
במסגרת התלמוד תורה לומדים בבניין המוסדות מעל 500 תלמידים, כמו כן פועלים סניפים נוספים של התלמוד תורה, ברמות ובשכונת גבעת שאול בביתר עילית. כולל האברכים הוותיק מתקיים גם הוא במרכז המוסדות, אליו נוספו עוד שני כוללי אברכים ללימודי הוראה ודיינות במודיעין עילית ובביתר עילית.
בניין הישיבה ברחוב יפו נכלל ברשימת המונומנטים לשימור של עיריית ירושלים מאז סוף שנות ה-80. בשנת 2007 ריחף על המבנה איום הריסה מצד יזמים שביקשו לפנות מקום לחנויות ומשרדים. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה קיבלה את הערעור שהגישה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יחד עם גופי שימור נוספים וקבעה כי המבנה לא ייהרס.[1] בשנת 2008 נמכר המתחם (ששטחו 6.3 דונם) תמורת 15 מיליון דולר, לטובת הקמת מגדל בתכנון האדריכל האמריקאי איאן ביידר, ממשרד איי אם פיי.[2] המכירה הותנתה בשימור מסוים של המבנה ההיסטורי.[3]ביולי 2010 נערך בישיבה מעמד פרידה היסטורי מהבניין.[4] חצי שנה לאחר מכן, במרץ 2011, רכשה הנהלת הישיבה את מתחם למל העתיק ברחוב ישעיהו בירושלים, לשם אמורים המוסדות לעבור לאחר שיפוצים.
בוגרי ישיבה בולטים [עריכה]
- הרב צבי פסח פרנק
- הרב יעקב משה חרל"פ
- הרב שלמה זלמן אוירבך
- הרב משה יאיר וינשטוק
- הרב שלמה בנימין אשלג
- הרב שלמה גורן, הרב הראשי לישראל
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב הראשי לישראל
- הרב יעקב ניסן רוזנטל, אב"ד חיפה
- הרב חיים יעקב גולדוויכט ראש ישיבת כרם ביבנה
- הרב ישראל יעקב פישר, ראב"ד העדה החרדית
- הרב אליעזר יהודה ולדנברג, "ציץ אליעזר"
- הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור
- הרב שמואל אוירבך, ראש ישיבת מעלות התורה
- הרב יעקב אריה מיליקובסקי, האדמו"ר מאמשינוב
- הרב עזריאל אוירבך
- הרב יצחק זילברשטיין
- הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק
- הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק, ראש ישיבת בריסק
- הרב שאר ישוב כהן, רבה הראשי האשכנזי של חיפה
- הרב מנחם פרוש
- אברהם לונץ, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל
- האלוף שמואל גונן (גורודיש)
- פרופסור יוסף יואל ריבלין
קישורים חיצוניים [עריכה]
- האתר של עץ חיים
- על תלמוד תורה 'עץ חיים' מאת ד"ר מרגלית שילה
- קובי פינקלר, חיים חדשים ל"עץ חיים", באתר חדשות ערוץ שבע.
- המבנה ההיסטורי של ישיבת "עץ החיים" לא ייהרס, באתר "לדעת".
הערות שוליים [עריכה]
- ^ רון פז, עץ חיים חדשים, באתר גלובס, 21 בינואר 2007
- ^ נועם דביר, תוכנן ביום חול: ראיון עם האדריכל האמריקאי איאן ביידר, באתר הארץ, 16.12.2011
- ^ ישיבת עץ החיים, באתר המועצה לשימור אתרים
- ^ רחוב יפו בכה: השעות האחרונות של 'עץ חיים' • פרידה מ-100 שנות תורה, באתר בחדרי חרדים
