יחיאל מיכל טוקצינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב , 27 בדצמבר 1871 - ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה תלמיד חכם, ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח ארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ב.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב טוקצינסקי נולד בטבת תרל"ב (דצמבר 1871) בעיירה לחוביץ' שבליטא. אביו - ר' אהרן, נפטר כשהיה צעיר, ואמו - טויבא, גידלה אותו לבדה. באדר תרמ"ב (1882), בהיותו בן 8 עלה ארצה עם שיירת עולים, והתגורר בירושלים אצל סבו רבי משה פיזיצער. הוא התקבל ללמוד בישיבת עץ חיים שם למד אצל הרב יהושע העשיל בסן ונקשר אליו במיוחד עקב חיבתו היתירה ללימוד הלכות חישובי זמנים ותקופות. בשנת תרנ"ז (1897) נסמך להוראה על ידי רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. נישא לטויבא, נכדתו של בנימין סלנט ונינתו של רבי שמואל סלנט.

במשך השנים עסק רבות בפעילות ציבורית ובחיבור ספרים ומאמרים הלכתיים. היה הראשון שהוציא לאור לוח שנה המפרט את מנהגי הימים השונים. התגורר בשכונת עץ חיים הסמוכה כיום לתחנה המרכזית בירושלים. נפטר בח' בניסן ה'תשט"ו (1955) ונטמן בבית הקברות סנהדריה.

מהנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד גדלותו בתורה ויראה, אהב אהבת נפש את ארץ ישראל וירושלים. מסופר כי פעם ביקרו בביתו קבוצת רבנים, ולפתע נשר עפר מן התקרה אל הרצפה. שאלוהו האורחים מדוע הוא גר בדירה רעועה שכזו? השיב להם רבי יחיאל מיכל: "על עפר זה דרכו אבותינו הקדושים, נביאינו, חוזינו, התנאים והאמוראים! כמה הליכות של קדושה ספג עפר זה, והרי הוא קדוש וטהור!". מתוך אהבתו העזה לארץ, נמנע מלצאת לחוץ לארץ מיום בואו אליה.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד חיבור ספריו המרובים (ראו להלן), עסק רבי יחיאל מיכל בהרבצת תורה בישיבת עץ חיים. ישיבה זו, הכוללת תלמוד תורה וישיבה, נוסדה בקיץ ה'תר"א (1841) בידי הרב שמואל סלנט בעיר העתיקה בירושלים. בתרס"ח, רכש רבי יחיאל מיכל שהיה נשוי לנינתו של רבי שמואל סלנט, קרקע ברחוב יפו להקמת סניף של הישיבה. באותה עת פתחה הישיבה גם כולל לגברים נשואים. רבי יחיאל מיכל, כיהן כראש ומנהל הישיבה, הן בתפקיד ניהולי והן כר"מ ומרביץ תורה.

מבחינת השקפת עולם הייתה השקפתו חרדית. יחסו לציונות היה מתון יחסית. הוא תמך ברב קוק ונמנה עם חותמי כתב המינוי שלו לרבנות ביפו יחד עם רוב ראשי המוסדות הירושלמיים.

לוח ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי היה חלוץ הוצאת הלוח היומי ההלכתי בארץ ישראל. הלוח, שיצא לראשונה בשנת תרס"ה (1905), כלל את ההלכות והמנהגים שנתגבשו בקהילות הפרושים תלמידי הגר"א בארץ ישראל. בלוח הובאו דעות רבנים נוספים, ביניהם האדר"ת. מלבד זאת כלל הלוח גם זמנים הלכתיים, שאותם קבע הרב טוקצינסקי על סמך קביעות הלכתיות שהחליט עליהן בפסיקותיו, ועל סמך תצפיות מדויקות שערך, כדי לקבוע את זמני זריחת החמה ושקיעתה.

מקוריותו ונוחותו של הלוח, תרמו לקבלתו המהירה והנלהבת בכל שדרות הציבור. מדי שנה בשנה נוהגים מאות גבאים להזמין את פורמט הקיר של הלוח, היוצא לאור עד היום, ולתלותו על אחד מקירות בית הכנסת. כך יכול כל מתפלל ומעיין, לבדוק בעצמו מהו סדר התפילה הצפוי במועד נתון, ואילו מנהגים יש לנהוג באותו יום, על פי מנהג ארץ ישראל. מלבד זאת יוצא הלוח במהדורת חוברת קטנה, הנוחה לעלעול מהיר וקל.

רבי יחיאל מיכל הוציא את הלוח במשך חמישים שנה, בין השנים תרס"ה - תשט"ו (1905-1955). עם פטירתו המשיך בנו, רבי ניסן אהרן טוקצינסקי (נפטר בט"ו בטבת תשע"ב‏[1]) להוציא לאור את הלוח למנהגי ארץ ישראל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקופת החמה וברכתה - על מחזור השמש והלכות ברכת החמה. ירושלים תרפ"ה (1925).
  • בין השמשות - על מהותו והלכותיו של הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. ירושלים תרפ"ח (1928).
  • היומם בכדור הארץ, ירושלים תש"ג (1943) - על שאלת קו התאריך הבינלאומי. בספר מחווה המחבר את דעתו בשאלה סבוכה זו. הכרעתו שם עומדת בניגוד לדעתו של החזון איש, שדן בספרו באריכות בדעתו של הרב טוקצינסקי.
  • גשר החיים - ביקור חולים, קבורה ואבלות, בהלכה ובמחשבה - 3 חלקים. ירושלים תש"ז (1947). חיבור זה הוא החיבור המקיף הראשון העוסק בהלכות ומנהגי הטיפול במת, טהרה וקבורה, אבלות ומנהגיה במשך השבעה, השלושים והשנה הראשונה לפטירה. הספר משמש בסיס לחיבורים רבים שהתפרסמו אחריו ועסקו בנושאים אלו.
  • השמיטה - על הלכות שמיטה. ירושלים תשי"א (1951). בספר זה דן המחבר באריכות גם בתוקפו של היתר המכירה.
  • ספר ארץ ישראל, ירושלים תשט"ו (1955) - על המצוות התלויות בארץ. בספר זה דן המחבר, בין השאר, בזמן קריאת המגילה בירושלים החדשה. על פי הכרעתו יש לקרוא את המגילה בשכונת "עץ חיים", הסמוכה לתחנה המרכזית בפינת הרחובות יפו ושדרות הרצל, בי"ד באדר, ולא בט"ו כנהוג בירושלים, ואכן עד היום מתקבצים אנשים אשר מתעדים לצאת במשך יום י"ד מחוץ לירושלים, על מנת לצאת ידי חובה ולשמוע את קריאת מגילה בברכה, בבית הכנסת שבשכונה. יש לציין , אמנם , שרוב הפוסקים חלקו עליו בעניין זה.
  • עיר הקודש והמקדש (חלק א, חלק ב, חלק ג, חלק ד', חלק ה') - על כל הנושאים ההלכתיים הקשורים לירושלים ולבית המקדש - 5 חלקים. ירושלים תש"ל (1970). חלק א' - קדושת המקום והמחיצות. חלק ב' - ירושלים וציון ורובעיה, מפות ותרשימי החומות. חלק ג' - כל הדברים והדינים הנאמרים והקשורים לירושלים וגם הנוגעים לזמן הזה. חלק ד' - בית הבחירה - הר הבית והמקדש. חלק ה' - על אפשרות הקרבה בזמן הזה והשאלות הכרוכות בו. הספר יצא לאור אחר פטירתו, על ידי בנו היחיד הרב ניסן אהרן, מתוך כתב יד שהשאיר.
  • האשה על פי תורת ישראל, הוצאת "התור", ירושלים תר"ף.
  • קורות חצר רבי יהודה החסיד תרס"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודותיו
חיבוריו
תקופת חייו של יחיאל מיכל טוקצינסקי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]