הנידחים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מצטער ציטוט במקור כלשהוא מול הרבה מקומות אחרים לא מספיק, בפרט שבערכו הוא אדמו"ר. [משתמש:גיברס|היי] מה דעתך על העריכה האחרונה של גלייכער ?
כך. גיברס מה דעתך לגבי העריכה האחרונה של גלייכער ? אתה יודע אחרת וסמכתי גם על דבריך
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|סיבה=פוליטיזציה|נושא=יהדות}}
{{עריכה|סיבה=פוליטיזציה|נושא=יהדות}}


'''הנידחים''' (או '''המורדים''') הם קבוצה קנאית שהוצאה מ[[ישיבת ויז'ניץ]] בשנת [[תשכ"ג]] ([[1963]]).
'''הנידחים''' (או '''המורדים''') הם קבוצה קנאית שהוצאה מ[[ישיבת ויז'ניץ]] בשנת [[ה'תשכ"ג]] ([[1963]]).


בישיבה למדה קבוצה של בחורים שהורכבה בעיקר מירושלמים בני [[היישוב הישן]] שנטו לקנאות וניסו להקצין את הרוח בישיבה. רבי [[משה יהושע הגר]], שהיה אז ראש הישיבה, נאבק בהם ושכנע את אביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[חיים מאיר הגר|חיים מאיר]], להילחם בהם. בסוף שנת [[תשכ"ג]] הודיע רבי משה יהושע שהישיבה נסגרת ועל הבחורים הרוצים להמשיך ללמוד בה להתקבל מחדש. כך הושארו בחוץ התלמידים הקנאים שכונו מאז "הנידחים" או "המורדים". באותה תקופה עזבו את החסידות גם אברכים קיצוניים, וכן עזבו את הישיבה הרב [[גדליה נדל]], הרב [[ניסים קרליץ]] והרב שאול ברזם שכיהנו בה כ[[ר"מ]]ים.
בישיבה למדה קבוצה של בחורים שהורכבה בעיקר מירושלמים בני [[היישוב הישן]] שנטו לקנאות וניסו להקצין את הרוח בישיבה. רבי [[משה יהושע הגר]], שהיה אז ראש הישיבה, נאבק בהם ושכנע את אביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[חיים מאיר הגר|חיים מאיר]], להילחם בהם. בסוף שנת ה'תשכ"ג הודיע רבי משה יהושע שהישיבה נסגרת ועל הבחורים הרוצים להמשיך ללמוד בה להתקבל מחדש. כך הושארו בחוץ התלמידים הקנאים שכונו מאז "הנידחים" או "המורדים". באותה תקופה עזבו את החסידות גם אברכים קיצוניים, וכן עזבו את הישיבה הרב [[גדליה נדל]], הרב [[ניסים קרליץ]] והרב שאול ברזם שכיהנו בה כ[[ר"מ]]ים.


הקבוצה פתחה ישיבה משלה בירושלים{{מקור}}. רוב חברי הקבוצה הצטרפו ל[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. חלקם הקצינו יותר ועזבו את ישראל מטעמי קנאות וכיום הם הפלג הקיצוני ביותר של [[נטורי קרתא]]. הקבוצה פתחה בהמשך בית כנסת בשם "אוהל ישרים" בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים וכיום יש לקהילה בית כנסת נוסף ב[[קריית רמ"א]], ב[[בית שמש]].
הקבוצה פתחה ישיבה משלה בירושלים{{מקור}}. רוב חברי הקבוצה הצטרפו ל[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. חלקם הקצינו יותר ועזבו את ישראל מטעמי קנאות וכיום הם הפלג הקיצוני ביותר של [[נטורי קרתא]]. הקבוצה פתחה בהמשך בית כנסת בשם "אוהל ישרים" בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים וכיום יש לקהילה בית כנסת נוסף ב[[קריית רמ"א]], ב[[בית שמש]].

גרסה מ־01:42, 31 באוגוסט 2018

הנידחים (או המורדים) הם קבוצה קנאית שהוצאה מישיבת ויז'ניץ בשנת ה'תשכ"ג (1963).

בישיבה למדה קבוצה של בחורים שהורכבה בעיקר מירושלמים בני היישוב הישן שנטו לקנאות וניסו להקצין את הרוח בישיבה. רבי משה יהושע הגר, שהיה אז ראש הישיבה, נאבק בהם ושכנע את אביו, האדמו"ר רבי חיים מאיר, להילחם בהם. בסוף שנת ה'תשכ"ג הודיע רבי משה יהושע שהישיבה נסגרת ועל הבחורים הרוצים להמשיך ללמוד בה להתקבל מחדש. כך הושארו בחוץ התלמידים הקנאים שכונו מאז "הנידחים" או "המורדים". באותה תקופה עזבו את החסידות גם אברכים קיצוניים, וכן עזבו את הישיבה הרב גדליה נדל, הרב ניסים קרליץ והרב שאול ברזם שכיהנו בה כר"מים.

הקבוצה פתחה ישיבה משלה בירושלים[דרוש מקור]. רוב חברי הקבוצה הצטרפו לעדה החרדית. חלקם הקצינו יותר ועזבו את ישראל מטעמי קנאות וכיום הם הפלג הקיצוני ביותר של נטורי קרתא. הקבוצה פתחה בהמשך בית כנסת בשם "אוהל ישרים" בשכונת בית ישראל בירושלים וכיום יש לקהילה בית כנסת נוסף בקריית רמ"א, בבית שמש.

חלק קטן מהקבוצה חבר לאחר פטירת רבי חיים מאיר לחסידותו של בנו, רבי מרדכי הגר. חלקם היו חסידים של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, חתנו לשעבר של רבי חיים מאיר (שהיה קנאי אך שמר על קשר עם חותנו וגיסו). לאחר חזרתו של הרב ישראל הגר לחסידות ויז'ניץ, בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חזרו המתונים שבקבוצה לחסידות ויז'ניץ.

מחברי הקבוצה:

  • הרב אליעזר דוד פאל ממונטריאול-מונסי (נפטר תשע"ב, 2012), ראש הקבוצה. מחבר ספרי "חשב האפוד" על מסכת אבות, מסכת כלים ועוד.
  • הרב משה בער בעק, חתנו של הרב זאב (וועלוועל) אייזנבאך. מהמנהיגים הרוחניים של נטורי קרתא. הוא וקבוצתו נפגשו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד.
  • הרב יוסף בנימין רובין (נפטר תש"ע, 2010), ממנהיגי הקהילה בירושלים, מחברי הנהלת אתרא קדישא, וממקימי "הועד לטוהר המחנה"[1].
  • האדמו"ר רבי מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאליטשאן, מבין היחידים של המורדים שהיה ממשפחה של חסידי ויז'ניץ גם לפני המלחמה - ולאחר השתדלותו של אביו שהיה חברו של רבי משה יהושע מימיהם בישיבת ויז'ניץ בויז'ניצא, נתקבל בחזרה בחסידות לראש השנה תשכ"ה. לאחר שעבר לברוקלין בתשכ"ז, הפך לחסידו של רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, קרוב משפחתו.
  • הרב מנחם מנדל מונדרר, לימים האדמו"ר מקוסוב-ירושלים. חזר לחסידות כעבור שנה ומחצה, בשבת חנוכה תשכ"ה. המשיך להגיע לויז'ניץ עד ראש השנה תשמ"ד, אז הורחק הבן רבי ישראל הגר מהחסידות.
  • הרב ברוך שטרן (נפטר תשע"ב, 2012), מקהילת ויז'ניץ מונסי בירושלים. גם הוא חזר לחסידות כעבור שנה ומחצה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.