מסכת אבות

מספר שורות מכתב יד קאופמן: מסכת אבות, פרק א, משנה ו ומשנה ז. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12.

מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, עוסקת מסכת זו בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. מסכת זו עברה מספר גלגולים, וכיום נהוג לצרף לה מסיבות היסטוריות את פרק קניין תורה, הממוספר כ"פרק ו'", שאינו חלק מחיבור המשנה. קיימים כתבי יד השונים בנוסחם לפרק זה, כמו גם לגבי נוסחן ומיקומן של המשניות בפרק החמישי והחותם של מסכת אבות עצמה.

החיבור אבות דרבי נתן מושתת בעיקרו על חיבור זה, ומהווה הרחבה שלו. למסכת אבות לא חובר פירוש בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי, והוא אינו מופיע אף בחיבור התוספתא. אולם חוברו לו פירושים רבים במרוצת הדורות על ידי רבנים מתקופת הראשונים והאחרונים, כך גם לפרק הנספח אליו, פרק קניין תורה.

תוכן המסכת

מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה - התנאים, כאשר בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא, וניתן לראות בו תמצית של השקפת עולמו הייחודית. בין המשניות שבמסכת, ניתן למצוא פתגמים ידועים כגון "סייג לחכמה שתיקה", "אמור מעט ועשה הרבה", "אם אין אני לי מי לי", "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. סדר החכמים המופיעים בפרק ראשון נקבע על פי סדר הדורות, מאנשי כנסת הגדולה, דרך תקופת הזוגות ועד תחילת הנשיאים. מפרק שני נכתבו דברי התנאים, בדרך כלל לפי הסדר בו חיו.

• הפרק הראשון במסכת מדגיש את השתלשלות התורה שבעל פה - כל תנא או זוג תנאים "קיבלו מהם", כלומר, היו תלמידים של התנאים הקודמים להם, וקושרת את החכמים האחרונים עד משה רבנו דרך מסורת ארוכה המשתלשלת מדור לדור. הרב משה שפירא מוצא בפרק זה קשר רעיוני בין דברי התנא לבין המצב התורני של דורו, מצב שהיה נתון לשינויים רבים ותכופים במהלך ימי הבית השני. בין המקבלים לא נמצאים השופטים, הכוהנים, והמלכים. לעומת זאת באבות דרבי נתן, פרק ראשון ג', מתוארת השתלשלות התורה שבעל פה בדרך שונה: ממשה ליהושע, לזקנים, לשופטים ומהם לנביאים (תוך הבחנה בין שאר הנביאים לבין חגי, זכריה ומלאכי) והלאה. בפרק זה יש 18 משניות.

• הפרק השני ברובו כלול מדברי התנא הלל הזקן, תלמידו רבי יוחנן בן זכאי וחמשת תלמידיו. מספר משניות אף עוסקים ישירות בתכונותיהם הרוחניות של חמשת תלמידי רבי יוחנן בן זכאי והיחס בין שנים מהם, רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אלעזר בן ערך, לבין יתר חכמי ישראל. בפרק זה יש 16 משניות.

• הפרק השלישי בפרק זה יש 18 משניות.

• הפרק הרביעי בפרק זה יש 22 משניות.

• הפרק החמישי מסודר בתחילתו על פי המספרים עשרה, שבעה, ארבעה, כך שכל משנה עוסקת בעניין הקשור למספר המדובר בה. הפרק מחולק בעיקר לנושאים הבאים:

• הדורות מבריאת העולם ועד תקופת אברהם אבינו ויציאת מצרים ומעשי בני ישראל במדבר.
• הניסים שנעשו בבית המקדש והדברים המופלאים שנבראו בערב שבת בין השמשות.
• פורעניות שונות והסיבות בגללם הם באים.
• סוגי אופי, התנהגות, חשיבה וכישרון שונים.
• ניגודים. כגון אהבה התלויה בדבר לעומת אהבה שאינה תלויה בדבר, מחלוקת לשם שמים לעומת מחלוקת שאינה לשם שמים וכו'. בפרק זה יש 23 משניות.

הפרק השישי של פרקי אבות, אינו חלק מהמשנה כפי שנחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא. הפרק הוא אוסף ברייתות העוסקות בדרכים לקניינה של התורה ונקרא גם "קנין תורה", וצורף למסכת בשל המנהג לקרוא בפרקי אבות בבית הכנסת בשבתות שבין פסח לשבועות ולהשלים בכך את שש השבתות הללו, וגם כדי להסמיך את ענייני קניין תורה לחג מתן תורה. פרק זה מופיע במקור בתנא דבי אליהו זוטא פרק י"ז (מכונה גם "פרק דרבי אליעזר" פרק ב') ובמסכת כלה רבתי פרק ו'. מקובל בדפוסים להקדים למסכת זו את המשפט "שנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם". בפרק זה יש 11 משניות.

בסך הכל יש במסכת 108 משניות.

מאפייני המסכת

בשונה ממסכתות אחרות, מסכת אבות אינה פוסקת הלכות, ועל כן היא לא נכללת במאמר רבי יצחק "ששים המה מלכות - ששים מסכתיות של הלכה" (שיר השירים רבה ו ט), וכמו כן לא נכתבה עליה מסכת בתלמוד הבבלי או התלמוד ירושלמי. מסכת זו עוסקת במוסר, דרך ארץ ומידות טובות, ועליה אמר רבא: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דאבות", כלומר - מי שרוצה להיות חסיד שיקיים את הכתוב בפרקי אבות (בבא קמא ל' עמ' א').

שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם, וזאת על-פי האימרה "דרך ארץ קדמה לתורה". טעם אחר לשם המסכת הוא זה שמביא פירוש המיוחס לרש"י: "מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה". פירוש אחר בשם הגר"א, על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה.

רבי עובדיה מברטנורא, מסביר מדוע המסכת מתחילה ממשה רבנו:

"אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פי מצווה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולם מוסרים ומדות וחכמי העולם ג"כ חברו ספרים כמו שהמציאו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חברו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני".

לשון המסכת

מסכת אבות כתובה כולה עברית, מלבד שלושה קטעים שנכתבו ארמית:

• דברי הלל: "נגד שמא, אבד שמה. ודלא מוסיף, יסיף. ודלא יליף, קטלא חייב. ודאשתמש בתגא, חלף." (פרק א, יג) המימרא "ודאשתמש בתגא, חלף" מופיעה פעם נוספת בדברי רבי צדוק (פרק ד')
• אמרה נוספת מפי הלל: "על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון" (פרק ב, ט.)
• "בן בג בג אומר: הפוך בה והפוך בה, דכולא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא." (פרק ה, כב)

מיקומה של המסכת

הרמב"ם מסביר את מיקומה של המסכת בסדר נזיקין, בכך שראוי לדיינים ללמוד מידות טובות מן החכמים, ולכן באה מסכת אבות אחרי מסכת סנהדרין, שעניינה השופטים והמנהיגים הנותנים דוגמה אישית להמוני העם. טעם נוסף שהרמב"ם מביא הוא הצורך לכבד את דברי החכמים שקיבלו את חכמתם במסירה מדור לדור מהר סיני עד ימינו.

לימוד מסכת אבות

המסכת נקראת בבית הכנסת בשבתות הקיץ סמוך לתפילת מנחה (לפניה או לאחריה). בקהילות יוצאי ספרד נוהגים לקרוא את המסכת רק בשבתות ספירת העומר (סה"כ שישה שבועות, פרק אחד בכל שבת) ואילו יוצאי אשכנז נוהגים זאת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה וסה"כ קוראים את המסכת בשלושה סדרים נוספים, שהראשון מתחיל בפרשת נשא, השני בפרשת פינחס והשלישי בפרשת שופטים אשר מסתיים בראש השנה (עקב כך שחסרות לנו שתי שבתות נוהגים בשבתות האחרונות לקרוא שני פרקים על-מנת להשלים את הסדר) וסימנך: נפ"ש. סה"כ ארבעה סדרים. ‏‏ בשנים שבהן פסח נופל בשבת, מתחילים לקרוא במסכת אבות בשבת שלאחר שביעי של פסח, ובשבת שנוספה קוראים פרק מתוך מסכת דרך ארץ זוטא והוא נקרא בשבת שלפני שבועות משום דרך ארץ קדמה לתורה.

שורשי המנהג לקרוא את מסכת אבות בשבת אחר מנחה הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם. מכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל, אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול, תקנו את אמירת פרקי אבות. טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר, אשר עניינם מופיעים במסכת.

מנהג שהיה נפוץ בעבר אצל יהודי ספרד הוא שחזנים ידועי שם היו קוראים את הפרק של אותה שבת, בדרך כלל תוך אלתור על פי מקאם כלשהו, ולאחר מכן אף תרגמו התוכן לשפת הלאדינו.

פתיחה וסיום

בנוסח פרקי אבות המופיע בסידורים, כל פרק פותח במשפט המבא ממסכת סנהדרין כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ומסתיים עם מאמרו של ר' חנניה בן עקשיא ממסכת מכות רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות וזאת בשביל שידעו כל הלומדים, שהדברים הנלמדים במסכת הם אפשריים לכל העם ולא יאמר מישהו שהדברים הם לא מכוונים אליו.

מפרשי המסכת

למסכת אבות נכתבו באלף השנים האחרונות למעלה ממאתיים פירושים. סקירה מקיפה על הפירושים השונים נכתבה על ידי י' כהן (קרית ספר מ', תשכ"ד עמ' 104-117). סקירה קצרה וממצה של הפירושים הקדומים ערך ש' שרביט "מסכת אבות לדורותיה".

בין הפירושים:

• פירושו של ר' יעקב בן שמעון, מגדולי תלמידי תלמידיו של רש"י במאה ה־13. הפירוש נדפס בתוך "מחזור ויטרי".
• פירוש הרמב"ם שנכתב כחלק מפירוש המשניות שלו. הרמב"ם אף כתב הקדמה מיוחדת למסכת אבות המהווה ספר בפני עצמו הנקרא: "שמונה פרקים לרמב"ם".
• פירושו של רבינו יונה החסיד מגירונדי.
• פירוש רבי מנחם המאירי, מגדולי חכמי פרובאנס במאה ה־13.
• פירוש מגן אבות לרשב"ץ (ר' שמעון בן צמח דוראן, בן המאה ה־14).
• פירושו של רבי יוסף יעב"ץ החסיד - ממגורשי ספרד.
• מדרש שמואל - ליקוט מקיף של פירושים וביאורים על המסכת, נערך על ידי רבי שמואל די אוזידא מתלמידי האר"י.
• דרך חיים למהר"ל.
• רוח חיים, פירושו של רבי חיים מוולוז'ין.
• קנין תורה פירוש על פרק שישי במסכת אבות מאת הרב צבי יהודה קוק, יצא בשתי מהדורות.
• ביאורים לפרקי אבות לרבי מנחם מנדל שניאורסון.
• משניות מבוארות לרב פינחס קהתי.

מהדורה מדעית

מהדורה מדעית למסכת יצאה על ידי שמעון שרביט. המהדורה מבוססת על כתב יד קאופמן, ומתייחסת למאות עדי נוסח, החל מכתבי היד החשובים של המשנה וכלה בקטעי גניזה וכתבי יד של סידורים.

מהדורה מדעית לפרק קניין תורה יצאה בשנת 1936 על ידי ד"ר מיכאל היגער מניו יורק.‏

לקריאה נוספת

• מיכאל היגער, פרק קניין תורה, בתוך: חורב - מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, תרצ"ו ירושלים. עמ' 162 - 174.
• ישעיהו ליבוביץ, שיחות על פרקי אבות ועל הרמב"ם, הוצאת שוקן.
• שמעון שרביט, מסכת אבות לדורותיה, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד.
• שמעון שרביט, לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2006.
• אביגדור שנאן, פרקי אבות: פירוש ישראלי חדש, קרן אבי חי וידיעות ספרים, 2009
• הפולמוס "מי חיבר את פירוש רש"י לאבות", יוסף ויכלדר, המבשר תורני, ו' תמוז - י"ב תמוז תשע"א.

פרשנים.

• מאתר HebrewBooks:
  • פרקי אבות, עם פירוש הרמב"ם ופירוש "נחלת אבות" של רבי יצחק אברבנאל
  • פרקי אבות עם הליקוט "מדרש שמואל"
  • מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם
  • מסכת אבות עם שערי אבות, מפרושי רבי מנחם מנדל שניאורסון
• הגר"א ותלמידיו על מסכת אבות.
• יהודה שביב, בדרך אבות, הוצאת מכון צומת, 2006.
• שאול מושקוביץ, לב שמח על פרקי אבות.
• ישראל מאיר לאו, יחל ישראל על מסכת אבות.
• שלמה אבינר, מסכת אבות.
• אשר וסרמן (עורך), משנת אבות על מסכת אבות, תש"ס-תשס"ב.
• משה קודעי, שירי אבות, בהוצאת מכון משה. (הספר מחבר בין מאמר החכם לבין תולדותיו, על פי העקרון שכל מאמר מייצג את המוטו של הכותב. לכל משנה מצורף קטע שירה (בחריזה) המסכם את הדברים).

קישורים חיצוניים

נוסח המשנה - כתבי יד

• כתבי יד של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
  • נוסח המשנה בכתב יד קויפמן (לא כולל את פרק קניין תורה)
  • כתב יד דה-רוסי (ללא כולל את פרק קניין תורה)
  • כתב יד פרנקפוט (כולל את פרק קניין תורה, מכיל שינויים ותוספות בפרק החמישי)

נוסח המשנה - מהדורות מודרניות

• נוסח המשנה במאגר ספרות הקודש, סנונית. (לא כולל את פרק קניין תורה)
• מהדורת אינטרנט מעוצבת באתר דעת. (כולל את פרק קניין תורה)
• מהדורה עם פירושו של פרופ' אביגדור שנאן באתר פשיטא
• מחשבת אבות, באתר "דעת"

מאמרים

• מסכת אבות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מסכת אבות, באנציקלופדיה ynet

שונות

• אתר המפיץ משנה יומית בפרקי אבות