מיכניה הרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכניה הרע
וויווד ולאכיה
Mihnea al III-lea si fiul.jpg
מיכניה הרע ובנו, תמונה ממנזר איווירון ביוון
כינוי מיכניה הראשון
תקופת שלטון אפריל 1508 - אוקטובר 1509
הקודם ראדו הגדול
יורש מירצ'ה השלישי
שושלת בית דרקולשט (ענף של בית בסאראב)
אב ולאד השלישי (המשפד)
אם ג'סטינה סילגי
תאריך לידה 1460
ולאכיה
תאריך פטירה 1510
סיביו

מיכניה הרערומנית: Mihnea cel Rău - מיכניה החוטא/האכזרי/הרשע), המכונה בפי היסטוריונים רומנים גם כמיכניה הראשון, (נולד בערך ב 1460 - 1510) היה וויווד (שליט) של ולאכיה בין השנים 1508 - 1509. מיכניה היה בנו של ולאד השלישי (המשפד) המכונה גם דרקוליה , וג'סטינה סילגי. הוא עלה לשלטון לאחר שהחליף את בן דודו ראדו הגדול. במהלך שלטונו, הוא שלט לצד בנו מירצ'ה השלישי בשנת 1509.
מכיוון שלא היה פופולרי בקרב הבויארים, הוא הודח בסיוע עות'מאני, מה שאילץ אותו לתפוס מחסה בטרנסילבניה - שם היה עתיד להירצח מול קתדרלת סיביו, ולהיקבר בתוך הכנסייה.

הקרב על כס המלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות אביו, מיכניה ניסה לקחת את מקומו בשאפתנות. הוא ארגן מספר פשיטות בעזרת הבויארים שתמכו באביו ושהיו להוטים לתמוך גם בו. בשנת 1508, מיכניה הצליח לבסוף להשיג את השלטון בוולאכיה, אבל זה לא לקח זמן רב עבור רוב האצילים להבחין בדפוס המוכר של הפטריוטיות הרומנית: מיכניה, כמו אביו, היה תומך נלהב באירופה הנוצרית, גם הוא רצה מזרח אירופה החופשית מהשלטוןוהתוקפנות הטורקית. אבל עם השחיתות של הבויארים תחתיו, גם הוא היה עתיד לסבול מגורל דומה לזה של אביו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמכים היסטוריים מראים שמיכניה היה נשוי לשתי נשים. אשתו הראשונה, סמראנדה, נפטרה לפני 1485. אשתו השנייה, ווֹייקה, התאלמנה במותו של מיכניה. היא גידלה את שני בניהם, מירצ'ה (לימים "מירצ'ה השלישי"), מילוש, ובתם רוקסאנדרה, והמשיכה להתגורר בסיביו, טרנסילבניה. ידוע כי מיכניה העדיף את בנו הצעיר מירצ'ה השלישי דראקול, ששמו על שם של סבא רבא שלו מירצ'ה הזקן.

המונח "הרע"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכניה כונה "cel Rău" שמשמעותו "הרע" או "הרשע" על ידי אויביו. אחד האויבים הקולניים ביותר של מיכניה היה נזיר בשם גבריל פרוטול (Gavril Protul) שהיה אב המנזר והיסטוריון של תקופת זמן זו. הוא תיאר את מעשיו של מיכניה כדלקמן: "ברגע שמיכניה החל לשלוט הוא מייד פשט את בגדיו הרעועים ואטם את אוזניו... הוא לקח את כל הבויארים הגדולים בשבי, העביד אותם בפרך, החרים את רכושם באכזריות, ואפילו שכב עם נשותיהם בנוכחותם. הוא חתך את האף והשפתיים של כמה, אחרים הוא תלה, ואחרים הטביע."

מיכניה הגיב בכך שנקט בטקטיקות הטרור של אביו, אך לא הגיעו לממדים של אביו בשל הזמן וההזדמנות.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנמלט מוולאכיה בשנת 1510 הוא עדיין נרדף על ידי סיעת קראיובשט, בסופו של דבר נדחק לפינה בכנסייה הקתולית בסיביו שבה השתתף במיסה. בעודו עוזב, הוא נדקר בידי מתנקש שכיר ששמו דימיטרי (Dimitrije Iaxici), סרבי פרטיזני מסיעת קראיובשט. מיכניה קבור בכנסייה זו ועדיין ניתן לבקר שם כיום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]