מירזא מוחמד עלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירזא מוחמד עלי

מירזא מוחמד עלי (פרסית میرزا محمد علي, 1852-1937) היה אחד מבניו של הבהאא אוללה, מייסד הדת הבהאית. הבהאא אוללה העניק למירזא מוחמד עלי את התואר "הענף הגדול", אך מינה את בנו האחר עבדול בהאא ליורשו. בחלוף הזמן תבע לעצמו מירזא מוחמד עלי את תואר מנהיג הדת, והמאבק בין השניים הגיע לשיאו כאשר מירזא מוחמד עלי האשים את עבדול בהאא בבגידה ברשויות העות'מאניות. דבר זה הוביל למעצרם של עבדול בהאא ובני משפחתו.

עם מותו של עבדול בהאא ב-1921 ניסה מירזא מוחמד עלי לתפוס את רסן ההנהגה של התנועה, וב-1922 תפס בכוח את החזקה במקדש הבהאא אוללה באל-באהג'ה בעכו. מושל עכו מטעם המנדט הבריטי דרש את השבת מפתחות המבנה לרשותו, ואלה נמסרו לו בתחילת 1923‏‏‏[1]. המושל העבירם לשוגי אפנדי, מנהיגה המוכר של הכת‏‏ לאחר עבדול בהאא. מירזא מוחמד עלי הוקע מהתנועה הבהאית והוכרז ככופר, והוא מת -1937.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]