מכונת גלידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכונת גלידה מערבלת גלידה בטעם תות

מכונת גלידה או בשמה המלא מכונת גלידה ביתית, היא מכונה שמייצרת גלידה לצריכה אישית. רכיבי הגלידה לרוב מעורבלים במיקסר חשמלי ומוקפאים בתא ההקפאה של המכונה.

ישנים דגמים של מכונות גלידה שרק מקררים את תערובת הגלידה ואינם חזקים מספיק כדי להביא אותה לקיפאון. המכונה צריכה לקרר את תערובת הרכיבים תוך כדי ערבול על מנת שלא ייווצרו גבישים של קרח בגלידה. למכונה יש דגמים חשמליים לחלוטין ומנגד דגמים ידניים שבהם על המשתמש במכונה לערבל את הגלידה בעזרת כלי בחישה או מנגנון ידני אחרי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1837 לערך, אוגוסטוס ג'קסון, קונדיטור אפרו אמריקאי, זכה לתהילה לאחר שיצר מתכונים רבים ליצירת גלידות וכן שפיתח טכניקה יעילה להכנת גלידה.

בשנת 1843, ננסי ג'ונסון מפילדלפיה רשמה את הפטנט האמריקאי הראשון על מכונה שמקפיאה גלידה.

מכונות ידניות וחשמליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונת גלידה חשמלית מכינה גלידה בתוך קערה מוקפאת
מכונת ג'לאטו (גלידה איטלקית) בעלת תא הקפאה משלה

במכונות גלידה ידניות קיימות שתי קערות, אחת פנימית והשנייה חיצונית. לקערה החיצונית מכניסים קוביות קרח ומלח. לקערה הפנימית מכניסים את מרכיבי הגלידה שאותם מערבבים בעזרה כף או ידית בחישה. המלח מוריד את נקודת הקיפאון של הקרח וממיס אותו, וכתוצאה חום יוצא מהגלידה החוצה ומקרר אותה. מכונות אלו הן לרוב זולות, אך הן אינן נוחות לשימוש. תערובת הקרח והמלח נמסה ויש להיפטר ממנה, וכן בכל הכנה של גלידה יש להוסיפם מחדש.

קיימים שלושה סוגים שונים של מכונות גלידה חשמליות. בכל אחד מהם קיים מיקסר חשמלי שמערבל את הגלידה עצמה, אך ההבדלים ביניהם הם בשיטת הקירור.

הסוג הראשון מבין השלושה, הוא מכונת גלידה חשמלית שמוכנסת לתוך קערה מוקפאת. הקערה מכילה שתי דפנות שביניהם קיים נוזל שקופא בחום נמוך (מעל נקודת הקיפאון של מים). את הקערה יש להקפיא כ-24 שעות לפני תהליך הכנת הגלידה. לאחר מכן מכניסים למכונה את תערובת הגלידה ומפעילים אותה. המכונה בוחשת את התערובת במשך כעשרים עד שלושים דקות. היתרון במכונה זו הוא מחירה הזול. החיסרון הוא שניתן להכין רק מנה אחת של גלידה בכל פעם. אם רוצים להכין מספר מנות בו זמנית אז צריך להכניס מספר קערות למקפיא מראש.

הסוג השני הוא מכונה גלידה שעובדת בתוך המקפיא של המקרר. הקירור נעשה אם כן על ידי המקפיא עצמו, והמכונה רק צריכה לערבל את הגלידה. המכונה עובדת כל כמה שניות, עד שהגלידה מתקשה ואז תהליך הערבול מופסק. הגלידה קופאת לאט והיא נבחשת על מנת שלא ייוצרו בה גושים של קרח. החיסרון במכונה זו הוא שהמקפיא צריך להיסגר על הכבל החשמלי שלה שבולט החוצה מן המקרר. ישנים מקררים שבהם יש תקע חשמלי ואז לא נפגעת האטימות של המקפיא. היתרון במכונה זאת הוא גודלה הקטן וכן שאין צורך להקפיא רכיבים כלשהם טרם השימוש בה. קיימים למכונה גם דגמים שעובדים על סוללות, אך לא ניתן להשתמש בסוללות נטענות רגילות שכן הן לא פועלות היטב בחום נמוך.

הסוג השלישי והיקר ביותר, הוא מכונה בעלת תא הקפאה משלה. מספר דקות לאחר הפעלת מכונה זו תא ההקפאה שלה מגיע לקור הרצוי, וניתן להוסיף למיכל הבחישה בה את הגלידה. כמו במכונות הגלידה האחרות, התערובת מוכנה לאכילה לאחר כעשרים עד שלושים דקות של ערבול, תלוי במתכון ובכמות שהוכנסה למכונה. מכונה זו יכולה לייצר כמויות גדולות של גלידה בהשוואה לשני הסוגים שהוזכרו, מיד עם סיום הכנת המנה הראשונה והוצאתה ניתן להכניס תערובת אחרת ולהכינה. בחלק ממכונות אלו קיים מנגנון שעקב ניעורן או הזזתן תהליך ההקפאה פוסק ואז יש לחכות 12 שעות עד לחידוש ההקפאה. דגמים אלו של המכונה לא מתאימים למטבחים קטנים.

קיים גם סוג נוסף של מכונה גלידה חשמלית. כמו בסוג הראשון, תערובת של גלידה מוכנסת למיכל או לקערה ששקועה בתוך קוביות קרח ומלח. למכונה מחובר מנוע חשמלי חזק שמסתובב בתדירות של 75 סיבובים לדקה. בתוך מיכל הגלידה ישנה כף שמגרדת את הגלידה מדופנות המיכל. כף זו מסתובבת בכיוון ההפוך לכיוון בחישה הגלידה. ככל שהזמן עובר מרקם הגלידה שבמכונה נהיה סמיך יותר. בהינתן זמן מספיק וכמות מספקת של קוביות קרח ומלח, ניתן ליצור במכונה זו גלידה "מוצקה" וחלקה.