פטנט
פטנט הוא זכות שימוש בלעדית (מונופול) הניתנת על ידי המדינה לבעל המצאה לשימוש בהמצאתו לזמן קצוב (20 שנה בישראל[1]), בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי. כדי לקבל פטנט על ההמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך באותה מדינה. על בקשת הפטנט לפרט את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו היא שייכת להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול "תביעות" (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני.
פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים, רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), תאוריה מדעית, וברוב המדינות - אף לא על תוכנת מחשב (זו מוגנת מכוח זכות יוצרים).
פטנט הוא מקומי, ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו. על פי אמנת פריז עליה חתומות רוב מדינות העולם, בעל המצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה המצאה בכל אחת מהמדינות האחרות בתוך 12 חודש וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה. קיימות אמנות רב-מדינתיות נוספות במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן. גם במסגרת אמנות אלה עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לממש את זכותו.
נשוא ההגנה של דיני הפטנטים הוא התחום הטכנולוגי, הגנה על המצאות שהם מוצרים או תהליכי יצור תעשייתיים. אנו לא מגנים על תועלות חברתיות באופן כללי (למשל לא על זכויות יוצרים) אלא על התחום הטכנולוגי-תעשייתי. בהיבט זה, אנו מדברים על פיתוחים שהם תוצר של התערבות האדם, לאמור, לא ניתן למשל להגן בפטנט על גילוי בעל חיים חדש ביערות קמבודיה, שכן הדגש הוא על התערבות האדם בטבע, בהקשר התעשייתי.
תוכן עניינים |
המטרות שביסוד שיטת הפטנטים [עריכה]
המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי, ולעודד פרסום ידע טכנולוגי, שאילולי הפטנט ייתכן ולא היו טורחים בפיתוחו או היה נשמר בידי בעליו כסוד ולא מגיע לידי הכלל. לפיכך הפטנט הוא מעין עסקה בין הממציא לבין הציבור במסגרתה מקבל הממציא זכות מוגבלת בזמן למנוע מאחרים לייצר כמוהו, ובתמורה לכך מגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו. מזכות מניעתית זו יכול הממציא ליהנות בדרך ישירה על ידי שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש בעצמו בתהליך שהמציא, או בעקיפין על ידי המחאת זכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם ו/או תמלוגים מהרווחים.
אופי זכות הפטנט - יצירת מונופולין [עריכה]
דיני הפטנטים פועלים ליצירת תמריץ למפתחים, בדרך של יצירת מונופולין. קבלת מונופולין משמעה יכולת מניעה מכל אחד אחר לייצר ולמכור את המוצר, ומכאן ניתן יהיה למכור אותו במחיר של מנופול. הפטנט מעניק למקבל אותו זכות מונופולין שמשמעה הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש במה שרשום בפטנט. כלומר, הפטנט הוא זכות שלילית מיסודה. פטנט איננו רישיון יצור מן המדינה, אלא זכות למנוע מאחרים לייצר. הכשירות להגנה הפטנטית מכוונות לתנאים לקבלת אותה זכות מונופוליסטית שתמנע מאחרים את הזכות לייצר, אולם אין היא אומרת דבר על יישום הפטנט עצמו. כדי לבצע יצור סתם, יש לבדוק האם ההמצאה של הפרט אינה סותרת פטנטים מוכרים וקיימים של אחרים.
דרך קבלת הפטנט [עריכה]
לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום. בישראל, סע' 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 אומר: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית, היא כשירת פטנט. השלבים העיקריים בדרך לקבלת פטנט הם:
- הגשת בקשה לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בירושלים, שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשה מתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה), הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק. במקרה של ליקוי בבקשה שולח הבוחן את השגתו למבקש. על המבקש להסיר את ההשגה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה יגרור את ביטול בקשת הפטנט.
- נמצא שההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים [1] והמדגמים, שהוא כרך של "רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם ההמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
- בישראל, בקשה לפטנט מתפרסמת לעיון הציבור אחרי 18 חודשים מיום הגשתה. במידה והבקשה מתקבלת (כלומר, הרשות רואה באמצאה ככשירת פטנט) ולא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום הפרסום, יוענק הפטנט. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם, יבחן את עילותיה, יתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יתן את החלטתו אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (ע"פ כללי סדר דין אזרחי). כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
- לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, יינתן הפטנט, וישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק). תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה כמפורט בחוק הפטנטים).
פטנט זמני [עריכה]
בחלק ממשרדי רישום הפטנטים בעולם ניתן להגיש בקשה ל"פטנט זמני", אשר מחד מגנה על זכויות היוצר, אך מאידך במידה וזה לא הגיש בקשה לפטנט "מלא" תוך זמן נקוב - הזכויות פגות והפטנט גלוי לכל.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, סעיף 52 "תקופת תוקף הפטנט"
ראו גם [עריכה]
- טרול פטנטים
- חיפוש פטנט
- אמנת פריז
- בוחן פטנטים
- יושירו נאקאמטסו - ממציא יפני בעל יותר מ-3000 פטנטים
לקריאה נוספת [עריכה]
- מדריך לפטנטים בישראל, הוצאת משרד הפטנטים שבמשרד המשפטים.
- המדריך לרישום וניצול פטנטים, מאת דני קרוננברג, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- רשם הפטנטים בישראל
- משרד הפטנטים של ארצות הברית
- משרד הפטנטים האירופאי
- הארגון העולמי לקניין רוחני
- ארגון PubPat לשמירה על זכויות הכלל
- דרור דביר, זה? רעיון?, באתר "האייל הקורא"
- עידו אפרתי, כל הזכויות שמורות. בבנק, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2012
- פרק בפודקאסט "עושים היסטוריה" העוסק בפטנטים