מלכי שבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סמל המלוכה השבדית

המונרך השבדי הוא על פי חוק ראש המדינה של ממלכת שבדיה. בעוד שבעבר המלך השבדי החזיק בכח אבסולוטי על הממלכה, כיום מדובר בתפקיד שברובו סמלי. מאז שנת 1810 המלך השבדי משתייך לשושלת ברנדוט, כאשר המלך המכהן כיום הינו קרל השישה עשר גוסטב, המולך בממלכה מאז שנת 1973.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד המוקדם ביותר למלך שבדי מופיע בחיבור "גרמניה" של ההיסטוריון הרומאי טקיטוס משנת 100 לספירה, שמזכיר אדם בשם "מלך הסווינס" (Suiones), שהיו שבט חזק באותה התקופה שישב בדרום שבדיה של היום. אולם לאור מחסור במקורות היסטוריים אמינים לפני המאה ה-11 נהוג להתחיל את רשימת מלכי שבדיה בסוף המאה ה-10 עם המלך אריק המנצח ובנו אולוף סקטקונונג, שהיו המלכים השבדים הראשונים שהוטבלו לנצרות. לפניו הוזכרו מלכים רבים במספר כתבים, בעיקר בסאגות, אולם מהימנותם כמקורות היסטוריים מוטלת בספק.

לאורך כל השנים היו למלך שבדיה סמכויות שלטוניות מעטות. לרוב הוא שימש כשר המלחמה, שופט עליון וכראש הכניסה במקדש באופסלה. בעוד שעד 1250 היה מלך שבדיה ראש לאוסף של שבטים ונחלות פיאודליות בעלות מגנאטים חזקים, הרי שלאחר הצלחת תנועת הפולקונג (Folkung) בהנהגתו של בירגר יארל ובתמיכת האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, חל שינוי לכיוון איחוד האומה תחת הכתר וחוק הכנסייה הקתולית. בנו של בירגר, מגנוס השלישי, מלך שבדיה, היה למלך השבדי הראשון שאיחד תחתיו את האומה‏[1].

המספור המבולבל משהו של המלכים השבדים נובע מאותה הסיבה: במאה ה-16 המלכים אריק הארבעה עשר וקרל התשיעי אימצו את המספור שלהם לפי ההיסטוריה הדמיונית של השבדים והגותים שנכתבה בשנת 1554 על ידי הארכיבישוף יוהנס מגנוס. למרות העדר הבסיס ההיסטורי למספור זה (לפי הרישומים ההיסטוריים המקובלים היו רק חמישה מלכים שבדים בשם אריק לפני אריק הארבעה-עשר ורק שני מלכים בשם קרל לפני קרל התשיעי) הוא נותר כמספור המקובל במונרכיה עד ימינו.

בנוסף לרשימת המלכים המוצגת כאן, בין השנים 1599 ל-1660 טענו מלכי האיחוד הפולני-ליטאי את הכתר השבדי למרות הדחתו של המלך זיגמונד השלישי. מרבית המלכים השבדים היו גברים אולם במהלך ההיסטוריה שבדיה נשלטה על ידי שלוש נשים שמלכו בממלכה: מרגרטה (1389-1412), כריסטינה (1632-1654), ואולריקה אלאונורה (1718-1720). נשים אלו מלכו יחד עם בעליהן או כתוצאה מכך שלא היה שום יורש זכר לממלכה. עם זאת בשנת 1980 הוחלט לשנות את חוקי ירושת הכתר השבדי כך שיורש העצר יהיה הילד הבכור של המונרך המכהן, בין אם זכר או נקבה. החוק שונה על מנת לאפשר לויקטוריה, בתו הבכורה של קרל השישה עשר, לרשת את כס המלוכה עם מותו של אביה.

רשימת מלכי שבדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת מונסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת מונסו, הנקראת גם שושלת ינגלינג, שושלת אופסלה או השושלת הישנה, הייתה שושלת המלכים הראשונה של שבדיה שלה סימוכים היסטוריים. ניתן למצוא מידע מקיף על שושלת זו בסאגות אולם המלכים המוזכרים בהן לפני המאה ה-10 נחשבים לאגדתיים לגמרי או לפחות אגתיים בחלקם.

שם תמונה משנת עד הערות
אריק סגרסל "אריק המנצח" 970 995 מלך יחד עם בנו אולוף
אולוף סקטקונונג 995 1022 מלך יחד עם אביו אריק המנצח
אנונד יקוב UpplandÄtt.jpg 1022 1050
אמונד הזקן Anund Jakob.png 1050 1060

שושלת סטנקיל ובני זמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת סטנקיל מוצאה באזור וסטרייטלנד ונקראת על שם המלך הראשון מהשושלת.

שם תמונה משנת עד הערות
סטנקיל 1060 1066 ירש את המלך הקודם, אמונד, מתוקף נישואיו לבתו
אריק סטנקילסון 1066 1067 בנו של המלך סטנקיל
אריק הפגני 1066 1067 טוען לכתר לאחר מותו של המלך סטנקיל. הכריז מלחמה על אריק סטנקילסון, במהלכה נהרגו שניהם.
אלסטן סטנקילסון 1067 1070 אחיו של אריק סטנקילסון
אמונד גרדסקה 1070 1075 הגיע ככל הנראה מרוס הקייבית ומלך על סביאלנד (מרכז שבדיה של היום)
האקאן הראשון "האקאן האדום" 1070 1079 עד לשנת 1075 מלך רק על אזור ייטאלנד ולאחר מכן על כל שבדיה
אינגה הזקן 1079 1084 בנו של המלך סטנקיל
סוון המקריב 1084 1087 גיסו של אינגה הזקן, החליף אותו כמלך לאחר שאינגה הנוצרי סירב לבצע את הקורבנות הפגנים המסורתיים במקדש אופסלה
אינגה הזקן 1087 1105 חזר לשלטון לאחר שדאג לרציחתו של המלך סוון המקריב
פיליפ הלסטנסון 1105 1118 בנו של המלך הלסטן, מלך יחד עם אחיו אינגה הצעיר
אינגה הצעיר 1105 1125 בנו של המלך הלסטן, מלך יחד עם אחיו פיליפ
ראגנוולד 1125 1126 נבחר כמלך במזרח שבדיה אך כשניסה לכבוש את מערב שבדיה נרצח על ידי התושבים המקומיים שבחרו במקומו כמלך את הנסיך הדני מגנוס.
מגנוס הראשון 1125 1130 בנו של נילס, מלך דנמרק ורעייתו מרגרטה, שהייתה בתו של המלך אינגה הזקן

שושלת סברקר ושושלת אריק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר היכחדותה של שושלת סטנקיל בשנת 1130 פרצה בממלכה מלחמת אזרחים בין שושלת סברקר מהמזרח ושושלת אריק מהמערב, שהחליפו ביניהן את כס המלוכה מספר פעמים במהלך המאות ה-12 וה-13.

שם תמונה משנת עד הערות
סברקר הראשון "סברקר הזקן" 1130 1156 בעל אדמות חשוב במערב שבדיה ומייסד שושלת סברקר
אריק התשיעי "אריק הקדוש" 1156 1160 מייסד שושלת אריק
מגנוס השני 1160 1161 צאצא דני רחוק של שושלת סטנקיל, רצח את אריק הקדוש באופסלה ב-18 במאי 1160
קרל השביעי 1161 1167 בנו של המלך סברקר הראשון
קנוט הראשון 1167 1196 בנו של אריק הקדוש
סברקר השני "סברקר הצעיר" 1196 1208 בנו של המלך קרל השביעי
אריק העשירי "אריק השורד" 1208 1216 בנו של המלך קנוט הראשון
יוהאן הראשון 1216 1222 בנו של המלך סברקר השני
אריק האחד עשר "אריק הצולע" 1222 1229 בנו של המלך אריק העשירי
קנוט השני "קנוט הגבוה" 1229 1234 ככל הנראה נינו של אריק הקדוש
אריק האחד עשר 1234 1250

שושלת ביילבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת ביילבו, הידועה גם בשם שושלת פולקונג, הייתה בית אצולה שרבים מחבריו החזיקו בתואר "יארל" (Jarl), שהיה מעין משנה למלך שבדיה, בין המאות ה-11 ל-13. חברי השושלת נישאו במהלך השנים לכל משפחות המלוכה בסקנדינביה עד שבשנת 1250, לאחר מותו של המלך אריק האחד עשר ללא יורש, נבחר להחליפו ולדמאר, המלך הראשון משושלת זו, אולם השליט בפועל היה אביו, העוצר בירגר יארל.

שם תמונה משנת עד הערות
ולדמאר 1250 1275 בנם של אחותו הצעירה של המלך אריק האחד עשר ובירגר יארל
מגנוס השלישי 1275 1290 אחיו של המלך ולדמאר
בירגר 1290 1318 בנו של המלך מגנוס השלישי
מגנוס הרביעי 1319 1364 אחיינו של המלך בירגר ונכדו של האקון החמישי, מלך נורבגיה. נבחר בגיל 3 כמלך שבדיה וכן כמלך נורבגיה (תחת השם מגנוס השביעי) תחת העוצרות של אמו וסבתו.
אריק השנים עשר 1356 1359 בנו של מגנוס הרביעי, מרד באביו ומלך על מרבית דרום שבדיה
האקאן השני 1362 1364 בנו של מגנוס הרביעי, מלך יחד עם אביו בשבדיה וכמו כן כיהן כמלך נורבגיה (תחת השם האקון השישי)

שושלת מקלנבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה משנת עד הערות
אלברכט 1364 1389 בנה של אחותו של המלך מגנוס הרביעי, פלש לממלכה לבקשתה של האצולה השבדית וגרם למלחמת אזרחים של שמונה שנים

תקופת איחוד קאלמאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1389 הדיחה מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק, אלמנתו של האקאן השני, את המלך אלברכט מכס המלוכה השבדי. כיורשת לכס המלוכה הדני, הנורבגי והשבדי היא איחדה את תחת שביטה את כל סקנדינביה וכן את איסלנד, גרינלנד, איי פארו, איי שטלנד ואיי אורקני. איחוד זה, שנקרא איחוד קאלמאר, עמד למעלה ממאה שנה עד לשנת 1523.

שם תמונה משנת עד הערות
מרגרטה Roskilde 3 20101110.JPG 1389 1412 אלמנתו של האקאן השני, כמו כן מלכת דנמרק ונורבגיה.
אריק השלושה עשר "אריק מפומרניה" Eryk I Pomorski Darłowo.jpg 1396 1434 אחיינה הגדול של המלכה מרגרטה, החל למלוך בפועל בשלוש הממלכות למעשה רק לאחר מותה. במהלך כהונתו הוא הודח.
אנגלברקט אנגלברקטסון Modell till statyn över Engelbrekt Engelbrektsson i Örebro (ur Svenska Familj-Journalen).png 1435 1435
אריק השלושה עשר "אריק מפומרניה" Eryk I Pomorski Darłowo.jpg 1435 1436 הודח בינואר 1436.
אנגלברקט אנגלברקטסון Modell till statyn över Engelbrekt Engelbrektsson i Örebro (ur Svenska Familj-Journalen).png 1436 1436 כהונה שנייה.
קרל השמיני 1436 1436
אריק השלושה עשר "אריק מפומרניה" Eryk I Pomorski Darłowo.jpg 1436 1439 כהונה שלישית, אשר בתומה הודח בפעם האחרונה ב-1439.
קרל השמיני 1439 1440 כהונה שנייה. בשנים אלו שימש עוצר הממלכה ולא הוכתר כמלך עדיין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ז'אק לה גוף, ימי הבינים בשיאם, דביר, 1993, עמ' 178-9