מלכי שבדיה
| יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
המונרך השבדי הוא על פי חוק ראש המדינה של ממלכת שבדיה. בעוד שבעבר המלך השבדי החזיק בכח אבסולוטי על הממלכה, כיום מדובר בתפקיד שברובו סמלי. מאז שנת 1810 המלך השבדי משתייך לשושלת ברנדוט, כאשר המלך המכהן כיום הינו קרל השישה עשר גוסטב, המולך בממלכה מאז שנת 1973.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
התיעוד המוקדם ביותר למלך שבדי מופיע בחיבור "גרמניה" של ההיסטוריון הרומאי טקיטוס משנת 100 לספירה, שמזכיר אדם בשם "מלך הסווינס" (Suiones), שהיו שבט חזק באותה התקופה שישב בדרום שבדיה של היום. אולם לאור מחסור במקורות היסטוריים אמינים לפני המאה ה-11 נהוג להתחיל את רשימת מלכי שבדיה בסוף המאה ה-10 עם המלך אריק המנצח ובנו אולוף סקטקונונג, שהיו המלכים השבדים הראשונים שהוטבלו לנצרות. לפניו הוזכרו מלכים רבים במספר כתבים, בעיקר בסאגות, אולם מהימנותם כמקורות היסטוריים מוטלת בספק.
לאורך כל השנים היו למלך שבדיה סמכויות שלטוניות מעטות. לרוב הוא שימש כשר המלחמה, שופט עליון וכראש הכניסה במקדש באופסלה. בעוד שעד 1250 היה מלך שבדיה ראש לאוסף של שבטים ונחלות פיאודליות בעלות מגנאטים חזקים, הרי שלאחר הצלחת תנועת הפולקונג (Folkung) בהנהגתו של בירגר יארל ובתמיכת האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, חל שינוי לכיוון איחוד האומה תחת הכתר וחוק הכנסייה הקתולית. בנו של בירגר, מגנוס השלישי, מלך שבדיה, היה למלך השבדי הראשון שאיחד תחתיו את האומה[1].
המספור המבולבל משהו של המלכים השבדים נובע מאותה הסיבה: במאה ה-16 המלכים אריק הארבעה עשר וקרל התשיעי אימצו את המספור שלהם לפי ההיסטוריה הדמיונית של השבדים והגותים שנכתבה בשנת 1554 על ידי הארכיבישוף יוהנס מגנוס. למרות העדר הבסיס ההיסטורי למספור זה (לפי הרישומים ההיסטוריים המקובלים היו רק חמישה מלכים שבדים בשם אריק לפני אריק הארבעה-עשר ורק שני מלכים בשם קרל לפני קרל התשיעי) הוא נותר כמספור המקובל במונרכיה עד ימינו.
בנוסף לרשימת המלכים המוצגת כאן, בין השנים 1599 ל-1660 טענו מלכי האיחוד הפולני-ליטאי את הכתר השבדי למרות הדחתו של המלך זיגמונד השלישי. מרבית המלכים השבדים היו גברים אולם במהלך ההיסטוריה שבדיה נשלטה על ידי שלוש נשים שמלכו בממלכה: מרגרטה (1389-1412), כריסטינה (1632-1654), ואולריקה אלאונורה (1718-1720). נשים אלו מלכו יחד עם בעליהן או כתוצאה מכך שלא היה שום יורש זכר לממלכה. עם זאת בשנת 1980 הוחלט לשנות את חוקי ירושת הכתר השבדי כך שיורש העצר יהיה הילד הבכור של המונרך המכהן, בין אם זכר או נקבה. החוק שונה על מנת לאפשר לויקטוריה, בתו הבכורה של קרל השישה עשר, לרשת את כס המלוכה עם מותו של אביה.
רשימת מלכי שבדיה [עריכה]
שושלת מונסו [עריכה]
שושלת מונסו, הנקראת גם שושלת ינגלינג, שושלת אופסלה או השושלת הישנה, הייתה שושלת המלכים הראשונה של שבדיה שלה סימוכים היסטוריים. ניתן למצוא מידע מקיף על שושלת זו בסאגות אולם המלכים המוזכרים בהן לפני המאה ה-10 נחשבים לאגדתיים לגמרי או לפחות אגתיים בחלקם.
| שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| אריק סגרסל "אריק המנצח" | 970 | 995 | מלך יחד עם בנו אולוף | |
| אולוף סקטקונונג | 995 | 1022 | מלך יחד עם אביו אריק המנצח | |
| אנונד יקוב | 1022 | 1050 | ||
| אמונד הזקן | 1050 | 1060 |
שושלת סטנקיל ובני זמנה [עריכה]
שושלת סטנקיל מוצאה באזור וסטרייטלנד ונקראת על שם המלך הראשון מהשושלת.
| שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| סטנקיל | 1060 | 1066 | ירש את המלך הקודם, אמונד, מתוקף נישואיו לבתו | |
| אריק סטנקילסון | 1066 | 1067 | בנו של המלך סטנקיל | |
| אריק הפגני | 1066 | 1067 | טוען לכתר לאחר מותו של המלך סטנקיל. הכריז מלחמה על אריק סטנקילסון, במהלכה נהרגו שניהם. | |
| אלסטן סטנקילסון | 1067 | 1070 | אחיו של אריק סטנקילסון | |
| אמונד גרדסקה | 1070 | 1075 | הגיע ככל הנראה מרוס הקייבית ומלך על סביאלנד (מרכז שבדיה של היום) | |
| האקאן הראשון "האקאן האדום" | 1070 | 1079 | עד לשנת 1075 מלך רק על אזור ייטאלנד ולאחר מכן על כל שבדיה | |
| אינגה הזקן | 1079 | 1084 | בנו של המלך סטנקיל | |
| סוון המקריב | 1084 | 1087 | גיסו של אינגה הזקן, החליף אותו כמלך לאחר שאינגה הנוצרי סירב לבצע את הקורבנות הפגנים המסורתיים במקדש אופסלה | |
| אינגה הזקן | 1087 | 1105 | חזר לשלטון לאחר שדאג לרציחתו של המלך סוון המקריב | |
| פיליפ הלסטנסון | 1105 | 1118 | בנו של המלך הלסטן, מלך יחד עם אחיו אינגה הצעיר | |
| אינגה הצעיר | 1105 | 1125 | בנו של המלך הלסטן, מלך יחד עם אחיו פיליפ | |
| ראגנוולד | 1125 | 1126 | נבחר כמלך במזרח שבדיה אך כשניסה לכבוש את מערב שבדיה נרצח על ידי התושבים המקומיים שבחרו במקומו כמלך את הנסיך הדני מגנוס. | |
| מגנוס הראשון | 1125 | 1130 | בנו של נילס, מלך דנמרק ורעייתו מרגרטה, שהייתה בתו של המלך אינגה הזקן |
שושלת סברקר ושושלת אריק [עריכה]
לאחר היכחדותה של שושלת סטנקיל בשנת 1130 פרצה בממלכה מלחמת אזרחים בין שושלת סברקר מהמזרח ושושלת אריק מהמערב, שהחליפו ביניהן את כס המלוכה מספר פעמים במהלך המאות ה-12 וה-13.
| שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| סברקר הראשון "סברקר הזקן" | 1130 | 1156 | בעל אדמות חשוב במערב שבדיה ומייסד שושלת סברקר | |
| אריק התשיעי "אריק הקדוש" | 1156 | 1160 | מייסד שושלת אריק | |
| מגנוס השני | 1160 | 1161 | צאצא דני רחוק של שושלת סטנקיל, רצח את אריק הקדוש באופסלה ב-18 במאי 1160 | |
| קרל השביעי | 1161 | 1167 | בנו של המלך סברקר הראשון | |
| קנוט הראשון | 1167 | 1196 | בנו של אריק הקדוש | |
| סברקר השני "סברקר הצעיר" | 1196 | 1208 | בנו של המלך קרל השביעי | |
| אריק העשירי "אריק השורד" | 1208 | 1216 | בנו של המלך קנוט הראשון | |
| יוהאן הראשון | 1216 | 1222 | בנו של המלך סברקר השני | |
| אריק האחד עשר "אריק הצולע" | 1222 | 1229 | בנו של המלך אריק העשירי | |
| קנוט השני "קנוט הגבוה" | 1229 | 1234 | ככל הנראה נינו של אריק הקדוש | |
| אריק האחד עשר | 1234 | 1250 |
שושלת ביילבו [עריכה]
שושלת ביילבו, הידועה גם בשם שושלת פולקונג, הייתה בית אצולה שרבים מחבריו החזיקו בתואר "יארל" (Jarl), שהיה מעין משנה למלך שבדיה, בין המאות ה-11 ל-13. חברי השושלת נישאו במהלך השנים לכל משפחות המלוכה בסקנדינביה עד שבשנת 1250, לאחר מותו של המלך אריק האחד עשר ללא יורש, נבחר להחליפו ולדמאר, המלך הראשון משושלת זו, אולם השליט בפועל היה אביו, העוצר בירגר יארל.
| שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| ולדמאר | 1250 | 1275 | בנם של אחותו הצעירה של המלך אריק האחד עשר ובירגר יארל | |
| מגנוס השלישי | 1275 | 1290 | אחיו של המלך ולדמאר | |
| בירגר | 1290 | 1318 | בנו של המלך מגנוס השלישי | |
| מגנוס הרביעי | 1319 | 1364 | אחיינו של המלך בירגר ונכדו של האקון החמישי, מלך נורבגיה. נבחר בגיל 3 כמלך שבדיה וכן כמלך נורבגיה (תחת השם מגנוס השביעי) תחת העוצרות של אמו וסבתו. | |
| אריק השנים עשר | 1356 | 1359 | בנו של מגנוס הרביעי, מרד באביו ומלך על מרבית דרום שבדיה | |
| האקאן השני | 1362 | 1364 | בנו של מגנוס הרביעי, מלך יחד עם אביו בשבדיה וכמו כן כיהן כמלך נורבגיה (תחת השם האקון השישי) |
שושלת מקלנבורג [עריכה]
| שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| אלברכט | 1364 | 1389 | בנה של אחותו של המלך מגנוס הרביעי, פלש לממלכה לבקשתה של האצולה השבדית וגרם למלחמת אזרחים של שמונה שנים |
תקופת איחוד קאלמאר [עריכה]
בשנת 1389 הדיחה מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק, אלמנתו של האקאן השני, את המלך אלברכט מכס המלוכה השבדי. כיורשת לכס המלוכה הדני, הנורבגי והשבדי היא איחדה את תחת שביטה את כל סקנדינביה וכן את איסלנד, גרינלנד, איי פארו, איי שטלנד ואיי אורקני. איחוד זה, שנקרא איחוד קאלמאר, עמד למעלה ממאה שנה עד לשנת 1523.
| שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| מרגרטה | 1389 | 1412 | אלמנתו של האקאן השני, כמו כן מלכת דנמרק ונורבגיה. | |
| אריק השלושה עשר "אריק מפומרניה" | 1396 | 1439 | אחיינה הגדול של המלכה מרגרטה, החל למלוך בפועל בשלוש הממלכות למעשה רק לאחר מותה. במהלך כהונתו הוא הדוח פעמיים על ידי השבדים אך חזר לשלטון עד לשנת 1439, אז הודח סופית | |
| קרל השמיני | 1439 | 1440 | בשנים אלו שימש עוצר הממלכה ולא הוכתר כמלך עדיין |
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ז'אק לה גוף, ימי הבינים בשיאם, דביר, 1993, עמ' 178-9