איי שטלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איי שטלנד (מועצה אזורית)
Shetland Islands
Coat of arms of Shetland.jpg

(סמל)
Flag of Shetland.svg

(דגל)
מדינה / טריטוריה Flag of the United Kingdom.svg  הממלכה המאוחדת
אומת הבית Flag of Scotland.svg  סקוטלנד
בירת המועצה אזורית לרוויק
שטח 1,468 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במועצה אזורית
 ‑ צפיפות

22,400‏  (נכון ל-2010)
15 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 60°18′13.68″N 1°16′8.04″W / 60.3038000°N 1.2689000°W / 60.3038000; -1.2689000קואורדינטות: 60°18′13.68″N 1°16′8.04″W / 60.3038000°N 1.2689000°W / 60.3038000; -1.2689000
אזור זמן UTC
www.shetland.gov.uk
מפת איי שטלנד

איי שטלנדאנגלית: Shetland Islands) הם קבוצת איים בצפונה של סקוטלנד, צפונית מזרחית לאורקני, ו-280 ק"מ מאיי פארו. איים אלה הם אחד מ-32 המועצות האזוריות של סקוטלנד. שטח האיים כ-1,466 קמ"ר והם מהווים הפרדה בין האוקיינוס האטלנטי שממערב לאיים והים הצפוני שממזרח לו. המרכז האדמיניסטרטיבי של האיים והגדול ביישובי האיים הוא לרוויק.

האי הגדול באיי שטלנד, המכונה "מיינלנד" - "היבשת" (באנגלית: Mainland), הוא האי השלישי בגודלו בסקוטלנד, ואף האי השלישי בגודלו מאיי בריטניה הגדולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפרה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור האיים יושב כבר בתחילת האלף השלישי לפנה"ס. אוכלוסיית המקום שהתפרנסה מגידול צאן הקימה באיים מספר מבנים מגליתיים. תקופת הברונזה (שנת 2000 לפנה"ס) התאפיינה בהתקררות האקלים באזור, ועל כן תושבי האיים נטשו את מרכז האיים והתגוררו בקרבת חופי האיים. באיים התגלו שרידי יישובים מתקופת הברזל, ובהם אף מקדשים (כגון מקדש סטיינדסייל). מקורות רומיים משנת 279 לספירה מציינים כי באיים התגוררו פיקטים קלטים.

השליטה הנורבגית באיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האראלד האגפאגר. השתלט על היילטלנד בשנת 875. איור מתוך טקסט איסלנדי מהמאה ה-15

החל מהמאה התשיעית החלו הויקינגים להתיישב באיים (עד תקופה זו נהגו רק לבזוז את האיים). שינוי מדיניות זו, ותחילת ההגירה אל האיים נגרמו בשל גידול ניכר באוכלוסיית נורבגיה והמחסור באדמות חקלאיות. הויקיניגים התיישבו באיי שטלנד, באורקני, בהברידים, באיי פארו, באירלנד ובגרינלנד.

המתיישבים נורבגיים הביאו לאיים את תרבותם, שפתם, וחוקיהם. שפה זו התפתחה לנורדית מערבית ובהמשך לנורנית (שפה שנעשה בה שימוש באיים עד אמצע המאה ה-19).

לאחר שהאראלד הארפאגר הפך לשליט נורבגיה כולה, ברחו מתנגדיו לאיי אורקני ושטלנד. ממקום מושבם באיים המשיכו ויקינגים אלה לפשוט על סקוטלנד ואף על נורבגיה. פשיטות וביזה אלה גרמו להרפאגר לשלוח צי לכבוש את האיים בשנת 875. לאחר כיבוש האיים מונה ראנואלד אייסטיינסון למושל האיים (כפיצוי על מות בנו בקרב בסקוטלנד).

תושבי האיים הומרו לנצרות במאה העשירית.

סכסוכים עם נורבגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1194 הארל של אורקני ושטלנד, האראלד מאדאדסון, ניסה לתקוף את נורבגיה (שנשלטה באותה עת על ידי סוור סיגורדסון) במטרה להמליך את אחיו, אולאב על נורבגיה. אולאב הובס בקרב, והארל נענש בכך שאיי שטלנד הועברו לשליטת הכתר הנורבגי (הארל הפך למושל האיים, אולם למעשה איבד כל כוח פוליטי באיים והשליטה הייתה שליטה ישירה של המלך הנורבגי).

הגברת ההשפעה הסקוטית באיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הגיעו של אלכסנדר השלישי מלך סקוטלנד לגיל 21 בשנת 1262 (ותחילת שלטונו בפועל) הכריז על כוונותיו לכבוש את האיים המצויים צפונית ומערבית לסקוטלנד. אלכסנדר שלח דרישה רשמית למלך הנורבגי הוקון האקונסון להכיר בשליטה הסקוטית באיים.

הוקון הרביעי, הגן על האיים מפני ניסיונות ההשתלטות הסקוטים, ונפטר זמן קצר לאחר מכן. איור מכתב עת מהמאה ה-15.

המלך הנורבגי (שהצליח לייצב את מלכותו לאחר שנים של מלחמת אזרחים, והיה בעל השפעה רבה בצפונה של אירופה) דחה בבוז את התביעה הסקוטית, והכריז כי כל איי הים הצפוני מהווים חלק מנורבגיה. המלך יצא בראש צי על מנת להגן על האיים מפני סקוטלנד. הצי נחת באי אראן במטרה לנהל משא ומתן כוחני עם המלך הסקוטי.

אלכסנדר השלישי ניהל את המשא ומתן באיטיות במטרה להמתין עד בוא החורף, שהיה מאלץ את הצי הנורבגי לעזוב את סקוטלנד. המלך הנורבגי החליט שלא להמתין ותקף את המלך הסקוטי בקרב לארג'ס. בשל סופה, נפגעו ספינות נורבגיות רבות עוד בטרם תחילת הקרב, והקרב לא הסתיים בהכרעה.

ב-5 באוקטובר 1263 שב המלך הנורבגי לאורקני, ושם נפטר מחום ב-17 בדצמבר באותה שנה.

מאגנוס לאגאבוטה מייסד את חוקי נורבגיה

המלך מאגנוס לאגאבוטה, בנו של הוקון החל במשא ומתן עם אלכסנדר השלישי, ובשנת 1266 נחתם הסכם פרת' לפיו ויתרה נורבגיה על דרישותיה לשלוט בסודרייאר (האיים ההברידיים) ובאי מאן בתמורה לתשלום ראשון של 4,000 מארקים ותשלומים שנתיים של 100 מארקים (אותם הפסיקה סקוטלנד לשלם כעבור מספר שנים, ובניגוד להסכם).

במסגרת הסכם זה הכירה סקוטלנד בשליטה הנורבגית באורקני ובאיי שטלנד.

הנורבגים הסכימו להסכם זה מאחר שמצב הלחימה פגע בסחר הנורבגי בים הצפוני ובעיקר בסחר עם אנגליה. במסגרת הסכם סחר שנחתם בין אנגליה לנורבגיה בשנת 1223 דרשה אנגליה כי נורבגיה תפסיק את מצב הלוחמה עם סקוטלנד.

ההשתלטות הסקוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעה הסקוטים באיים החלה מאמצע המאה ה-14, תקופה בה נורבגיה עדיין ראתה באיים פרובניציה שלה. בשנת 1379 הארל הסקוטי הנרי סינקלייר השתלט על האיים בשם המלך הנורבגי הוקון השישי, וזאת לאחר שנורבגיה נפגשה בצורה קשה בשנת 1348 בשל המגפה השחורה, ונחלשה מבחינה פוליטית. בשנת 1397, נורבגיה הפכה חלק מאיחוד קאלמאר. בעקבות איחוד זה, במהלך המאה ה-15 שלט למעשה מלך דנמרק כריסטיאן הראשון בדנמרק, נורבגיה ושבדיה. בשל קשייו הכספיים,כאשר נישאה ביתו לג'יימס השלישי מלך סקוטלנד נזקק המלך להלוואות על מנת לשלם את הנדוניה של בתו. בהסכם חשאי שנכרת ב-8 בספטמבר 1468 בין כריסטיאן הראשון ומלך סקוטלנד, חכרו הסקוטים את איי אורקני עבור 50,000 גילדרים, וב-28 במאי 1469 נחכרו איי שטלנד תמורת 8,000 גילדרים, על מנת שכספים אלה ישמשו נדונייה עבור מרגרת.

ההסכם מציין כי למלך נורבגיה תהא הזכות לפדות את האיים בתמורה לסכום קבוע של 210 ק"ג זהב או 2,310 ק"ג כסף. מלכי דנמרק ונורבגיה אכן ניסו לפדות את האיים במאות ה-17 וה-18 אולם מועצת המלך באדינבורו דחתה ניסיונות אלה.

ג'יימס השלישי מלך סקוטלנד וארוסתו מרגרת. אירוסיהם הביאו להעברת השליטה באיים מידי נורבגיה לסקוטלנד
כריסטיאן הראשון מלך דנמרק החכיר את האיים על מנת לשלם את הנדוניה.
איור מתוך הספרNordens Historie משנת 1887 מאת נילס בך

עידן הנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ירידה עוצמתה של נורבגיה, מכרו תושבי האיים את מרכולתם באמצעות ההסכמים שבין ערי ליגת ההנזה שכללה את הערים הגרמניות ברגן, ברמן, לובק והמבורג. ערי ההנזה רכשו ספינות מלאות דגי בקלה מלוחים באיי שטלנד, ובתמורה מכרו לתושבי האיים דגן, בדים, בירה ומוצרכי צריכה אחרים. הסכמי שכר אלה נותרו בתוקף עד חוקי האיחוד של 1707 אשר אסרו על ערי ההנזה לסחור עם איי שטלנד.

בשל הפסקת הסחר עם ערי ההנזה, סבלו איי שולד משפל כלכלי, ותושבי האיים נאלצו למכור את אדמותיהם על מנת לקיים את עצמם. מכירת האדמות יצרה למעשה כלכלה של צמיתות באיים.

רק בתקופת כהונתו של ראש ממשלת בריטניה הליברלי ויליאם גלאדסטון בשנות ה-80 של המאה ה-19 שוחררו הצמיתים באיים.

3,000 מתושבי האיים שירתו בצי המלכותי בתקופת מלחמות נפולאון בין השנים 1800 ו-1815.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה פעלה בשטלנד יחידה של הצי המלכותי הנורבגי שכונתה "כנופיית שטלנד". יחידה זו פעלה כנגד היחידות הגרמניות אשר כבשו את נורבגיה בסתיו של שנת 1940. עם כיבוש נורבגיה כ-30 ספינות דיג הבריחו פליטים נורבגים לאיי שטלנד. ספינות דיג אלה הפכו לצי מתנדבים שפעלו נגד הכובשים הגרמנים, הבריחו פליטים מנורבגיה הכבושה, העבירו מרגלים אנגליים ואמריקאים לנורבגיה, וסיפקו מידע לבעלות הברית. ספינות הדיג הללו חצו את הים הצפוני כ-80 פעם, והתקפות הצי הגרמני הביאו לטביעת 10 מהספינות (ועליהם 44 אנשי צוות ו-60 פליטים). בשל האבדות הגבוהות הוחלט להפסיק את השימוש בסירות דיג ולעשות שימוש בצוללות להעברת מרגלים ומידע בין נורבגיה לאיי שטלנד. צוללות אלה עשו כ-120 הפלגות בין האיים לנורבגיה במהלך המלחמה.

סוף המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 התגלה נפט גולמי וגז טבעי בסמוך לחופי האיים. אגן מזרח שטלנד הינו שדה הנפט הגדול ביותר באירופה. הנפט המופק מאגן זה מובל בצינורות לנמל הנפט בסאלום וו הפועל החל משנת 1978. נמל נפט זה הוא נמל יצוא הנפט הגדול ביותר בממלכה המאוחדת - הנמל מיצא 25 מיליון טונות נפט גולמי מדי שנה. נמל זה וגילוי הנפט השפיעו רבות על כלכלת האיים והביאו לפיתוח האיים ולגידול באוכלוסיית האיים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרבות של איי שטלנד היא שילוב של תרבויות של כובשי האיים - התרבות הנורדית והתרבות של האיים הבריטיים. שילובים אלה השפיעו על מוזיקת האיים, השפה של האיים והאדריכלות והאמנות באיים. המוזיקה של האיים כוללת אלמנטים של מוזיקת עם נורבגית, המשולבת עם ג'יג סקוטי ומוזיקה אירית. מידי חורף נערך באי פסטיבל אפ האלי אה המתקיים למעלה מ-100 שנים. פסטיבל זה מציג את המסורת וההיסטוריה הויקינגית של האיים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך 100 איי שטלנד רק 15 מהאיים מאוכלסים. האי העיקרי בקבוצת איי שטלנד נקרא "מיינלנד" - "האי הראשי".

בין האיים האחרים המיושבים ניתן למנות את האיים: בריסיי, בורה, פטלאר, פאולה, מקל רו, פפא סטור, טרונדרה, ויילה, אונסט, וולסיי ויל. איים אלה מצויים במרכז קבוצת איי שטלנד. כמו כן מיושבים האיים פייר אייל בדרום האיים ואיי האוסיי וברוריי שבאיי סקריז החיצוניים שבמזרח האיים.

בין האיים הבלתי מיושבים ניתן למנות את האיים ברד'ר, ביגה, באלטה, לינגה המזרחי, פיש הולם, גלופ הולם, גרוניי, האף גרוניי, למבה, לינגה, הסקוסיי, הברה, הילדסיי, הוניי, לידטל רו, לונה הולם, מאול מאסמוויק, מוסה, מקל פלוגה, מקל אוסה, הברה הצפוני, נוס, ארפאסיי, אאוט סטק, אוקסנה, פפא הקטן, סמפרי, גרוני הדרומי, הברה הדרומי, דלטנסס הדרומי, אוריי לינגיי, אויאה, אוינריי, ויילה, ורמנטרי ולינגה המערבי.

האי פייר אייל (Fair Isle) נמצא במחצית הדרך בין שטלנד ואורקני, אולם נחשב חלק מאיי שטלנד.

באי פורביק (Forvik) או פורוויק הולם (Forewick Holm) היה ניסיון להקמת מדינה לכאורה על ידי סטיוארט היל, שהוא אזרחה היחיד ומלכה. היל מבקש להכיר באי כמושבת כתר (בדומה לאי מאן ואיי התעלה) ולכפוף אותו ישירות למלכה אליזבת השנייה, אך הממשלה הבריטית מעולם לא הכירה בבקשתו.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים באיי שטלנד הוא אקלים ממוזג אטלנטי. חודשי הקיץ גשומים וקרירים, והחורפים חשוכים וקרים. מספר שעות האור המרבי בחודשי הקיץ הוא 19 שעות אור ביום, ואילו בחודשי החורף מספר שעות האור המינימלי עומד על שמונה שעות ביום.

כמות המשקעים הממוצעת באיים היא 1,037 מילימטרי גשם בשנה. שלושה רבעים מהמשקעים יורדים בחודשי החורף.

טמפרטורה ממוצעת בחודש הקר ביותר 4.9 °C (פברואר)
טמפרטורה ממוצעת בחודש החם ביותר 14 °C (אוגוסט)
מספר הימים הממוצע בשנה בהם הטמפרטורה נמוכה מנקודת הקיפאון 33 ימים
כמות משקעים שנתית ממוצעת 1037 מילימטרים
מספר ימים ממוצע בשנה בהם יורד שלג 70 ימים
מספר ימים ממוצע בשנה בהם יורד גשם 269 ימים

[1]

צומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחיית איי שטלנד היא צמחייה ארקטית - אלפינית. האיים מאופיינים בצמחייה עשבית נמוכה (המשמשת מאכל לכבשים הרועים באי), וסלעי האי מכוסים אזוב מצוי. מספר העצים באיים מועט.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי שטלנד מהווים אחד מאתרי הקינון המרכזיים בצפון מזרח האוקיינוס האטלנטי. באיים מקננות למעלה ממיליון ציפורים. מרבית מושבות הציפורים מצויות באיים הרמנס, פאולה, מאוסה, נוס, סמבורג הד ופייר אייל.

בין הציפורים המקננות איים ניתן למנות את התוכי הימי (Atlantic Puffin), היסעורון (Storm-petrel), הקיווית הצפונית (Northern Lapwing) וגידרון החורף (Winter Wren). ציפורים ארקטיות רבות מקננות באיים בעונת החורף. בין ציפורים אלה ניתן למנות את הברבור השר (Whooper Swan), והטבלן הצפוני הגדול (Great Northern Diver).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

85% משלל הדגה באיי שטלנד (67 000 טון) הם מסוג מליחים ומקרלים. כמות זו מהווה 52% מההכנסות בגין הדיג. זאב הים, בקלה ו-Lophius piscatorius מהווים את יתרת הדגה, ובשל מחירם הגבוה מהווים מרכיב גדול יותר מההכנסות. בתמונה - מקרל.
אסדת קידוח נפט בים הצפוני, בסמוך לאיי שטלנד

בשל האקלים הנוח של האיים (הנגרם בהשפעת זרם הגולף) חקלאות האיים מסוגלת להזין את אוכלוסיית האיים. ענף הכלכלה העיקרי של האיים (כבר מהתקופה הפרה היסטורית) הוא ענף הדיג. ענפי הכלכלה העיקריים כיום הם הדיג, החקלאות ותעשיית הנפט (הפקת נפט גולמי וגז טבעי).

חקלאי האיים מגדלים צאן, כבשי שטלנד ידועים באיכות הצמר שלהם ואת פוני שטלנד, גזע סוס אשר מקורו באיים אלה. הגידולים החקלאיים כוללים שיבולת שועל ושעורה.

באמצע המאה ה-20 התגלו בקרבת האיים מרבצי נפט. גילוי מרבצים אלה שינה מן הקצה אל הקצה את כלכלת האי, המתבססת כיום על מתן שירותים לאסדות קידוח הנפט בים הצפוני. אגן מזרח שטלנד הוא אחד מאתרי קידוח הנפט הגדולים באירופה. הנפט המופק מהקידוחים נלקח למסוף הנפט סאלום וו שבאיי שטלנד. כספי תעשיית הנפט העלו בצורה משמעותית את רמת החיים באיים, ואפשרו מימון של פעילות חינוכית, תרבותית וסוציאליית באיים.

כספי הנפט מהווים 15% מהכנסות האיים (כ-116 מיליון ליש"ט בשנה). יצוין כי ענף הדגה מהווה למעלה מ-30% מהכנסות האיים.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי האיים הקדומים דיברו בשפה הפיקטית. עם ההגירה בארצות הנורדיות השפה המדוברת באיים הפכה לנורדית עתיקה וזו התפתחה לשפה הנורנית. שפה זו מהווה בימינו השריד העיקרי להשפעה הנורדית על האיים. כמעט כל אחד ואחד משמות האתרים באיים מקורו בשפה הנורנית. שפה זו הייתה בשימוש עד המאה ה-18, עת שגברה העגה המקומית של השפה הסקוטית המכונה שטלנדית. כיום השפה המדוברת בפועל באיים היא אנגלית סקוטית, אולם נותרו מספר סממנים של נורנית בשפה המקומית, ובעיקר השפעה נורנית על הדקדוק המדובר על ידי תושבי האיים.

דוגמה של השפה הנורנית - תפילת האדון בנורנית, המדגימה את קרבת השפה לנורבגית המודרנית:

נורנית:

Fy vor or er i Chimeri.
Halaght vara nam dit.
La Konungdum din cumma.
La vill din vera guerde
i vrildin sindaeri chimeri.
Gav vus dagh u dagloght brau.
Forgive sindorwara sin vi forgiva gem ao sinda gainst wus.
Lia wus ikè o vera tempa, but delivra wus fro adlu idlu.
For do i ir Kongungdum, u puri, u glori, Amen

נורבגית:

Far vår som er i himmelen!
Heilagt skal namnet ditt vera.
Lat kongedømet ditt koma.
Lat viljen din verta gjort
på jorda som i himmelen.
Gjev oss i dag vårt daglege brød.
Forlat syndene våre, som vi òg forlèt dei som har synda mot oss.
Lei oss ikkje ut i freisting, men frels oss frå alt ille.
For kongedømet er ditt, og makta og æra i all æve. Amen.

עברית:

אבינו שבשמים, יתקדש שמך,
תבוא מלכותך ייעשה רצונך כאשר בשמים גם בארץ.
את לחם חוקנו תן לנו היום,
ומחל לנו על חובותינו
כאשר מחלנו גם אנחנו לחייבינו.
ואל תביאנו לידי ניסיון,
כי אם תחלצנו מן הרע
כי לך הממלכה והגבורה
והתפארת לעולמי עולמים אמן.

שם האיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמם המקורי של האיים היה "הייאטלנד". המילה "היאט" בנורדית עתיקה משמעה הקת של החרב. התחילית "הייא" התפתחה בנורנית ל"ג'ה" ובהמשך בעקבות השפעת השפה הסקוטית ל"שא".

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיים יוצא לאור מדי שבוע מקומון בשם שטלנד טיימס. מקומון זה היה מבין הראשונים שעיתוני הממלכה המאוחדת שיצא לאור במהדורה אינטרנטית, כבר בשנת 1996. תחנת הרדיו המקומית הציבורית - רדיו שטלנד, סניף מקומי של ה-BBC פועלת לצד תחנת רדיו מסחרית בשם SIBC.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי מעבורת מקשרים בין נורבגיה לאיי שטלנד
מטוס של חברת התעופה לוגנאייר בפייר אייל, בין אורקני לשטלנד

מרבית התחבורה בין האיים עצמם, ובינם לבין אברדין שבסקוטלנד, טורסהאבן שבאיי פארו, סייד'פיורור שבאיסלנד, ברגן שבנורבגיה והנסטהולם שבדנמרק מתבצעת באמצעות מעבורות.

שדה התעופה סמבור הוא שדה התעופה העיקרי של האיים. שדה התעופה ממוקם בסמבורג, 40 ק"מ דרומית ללרוויק. חברת לוגנאייר מקיימת טיסות סדירות ליתר איי ממלכה המאוחדת מספר פעמים ביום. קווי הטיסה מקשרים את האיים לקירקוול, אברדין, אינברנס, גלזגו, ואדינבורו וכן בחודשי הקיץ ישנן טיסות סדירות ללונדון.

אוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה האיים היו מיושבים על ידי הפיקטים קודם לכיבוש הוויקינגי של האיים, אולם כיבוש זה מחה כמעט כל שריד לתרבית קודמת, למעט רמזים לשפה הפיקטית בשמות חלק מהאתרים באיים. מחקר גנטי שנערך הראה כי 44% מתושבי האיים הם ממוצא סקנדינבי הן מצד אימם והן מצד אביהם, דבר המלמד על התיישבות ויקינגית הן של גברים והן של נשים (בדומה לאיי אורקני וצפון סקוטלנד, אולם בניגוד לאיים דרומיים יותר בהם ניתן לראות התיישבות של גברים סקנדינביים אשר מצאו נשים מקומיות). במאות ה-16 וה-17 היגרו לאיים משפחות רבות מסקוטלנד, ובשל קשרי המסחר עם גרמניה והולנד הייתה הגירה מצומצמת גם מארצות אלה. מגפות כגון מגפת האבעבועות השחורות הביאו לצמצום האוכלוסייה במאות ה-17 וה-18, אולם גילוי החיסון במאה ה-18 הביאה לגידול באוכלוסייה. גידול זה שגרר עמו עלייה באבטלה הביא להגירה שלילית מהאיים, מאחר שתושבי האיים יצאו לחפש פרנסה ברחבי האיים הבריטיים, ובעיקר בצי הסוחר הבריטי. בראשית המאה ה-20, בשל המצב הכלכלי בין שתי מלחמות העולם הגירה שלילית לעולם החדש הביא לכך שישנם יותר שטלנדים בקנדה, אוסטרליה וניו זילנד מאשר באיים עצמם. במהלך המאה ה-20, עם גילוי הנפט גדלה באופן משמעותי אוכלוסיית האיים בשל הגירה של עובדים בתעשיית הנפט.

מחוז אוכלוסייה ב-1961 אוכלוסייה ב-1971 אוכלוסייה ב-1981 אוכלוסייה ב-1991 אוכלוסייה ב-2001
באונד סקריגרוניי) 3 3 0 0 0
בריסיי 269 248 334 352 384
ברוריי 34 35 33 27 26
מזרח בורה 92 64 78 72 66
פייר אייל 64 65 58 67 69
פטלאר 127 88 101 90 86
פאולה 54 33 39 40 31
האוסיי 71 63 49 58 50
מיינלנד 13 282 12 944 17 722 17 562 17 550
מאקל פלוגה 3 3 0 0 0
מקל רו 103 94 99 115 104
נוס 0 3 0 0 0
פפא סטור 55 24 33 33 25
טרונדרה 20 17 93 117 133
אונסט 1 148 1 124 1 140 1 055 720
ויילה 9 5 0 1 2
מערב בורה 561 501 767 817 753
וולסיי 764 870 1031 1041 1034
יל 1155 1143 1191 1075 957
סה"כ 17 814 17 327 22 768 22 522 21 990

מקור: Scottishislands.org.uk, מה-18 בנובמבר 2006

רשות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המקומית של איי שטלנד (Shetland Islands Council) מספקת לאיים את שירותי הבריאות, איכות הסביבה, אחראית לתחבורה באיים, מספקת שירותים סוציאליים לתושבי האיים, וכן דואגת לפיתוח הכלכלי ולשירותים המוניציפליים.

במועצה המקומית חברים 17 מועמדים עצמאיים ו-5 מועמדים שהם חברי המפלגה הסקוטית הליברלית הדמוקרטית.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיים 34 בתי ספר, מהם שני בתי ספר תיכוניים, שבע חטיבות ביניים ו-25 בתי ספר יסודיים. באיים נמצאת מכללת הדגה הצפון אטלנטית (North Atlantic Fisheries College).

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטו של מייקל פאוול משנת 1937 "קצה העולם" (באנגלית: The Edge of the World) המתאר את פינויים של 36 תושבי האי סנט קילדה שבסקוטלנד צולם באי פאולה שבאיי שטלנד, שכן פאוול לא קיבל אישור לצלם את הסרט באי סנט קילדה. בעוד שתושבי סנט קילדה דיברו דיאלקט סקוטי גאלי, הסרט צולם באי בו מדברים את הדיאלקט הנורדי השטלנדי.

בשנת 1978 צולם הסרט הדוקומנטרי "השיבה אל קצה העולם" המתאר את צילום הסרט משנת 1937 על ידי פאוול. בשנת 2003 צולם באיים הסרט "Devil's Gate" ובשנת 2006 צולם באיים הסרט הדוקומנטרי הקומי של גרהאם פלוז "It's Nice Up North".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]