עוצר (שליט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עוצר הוא שליט בפועל. במלוכה, עוצר מקבל בדרך כלל את השלטון בשל היעדרו של המלך, אי-יכולתו למלוך עקב נסיבות שונות, בדרך כלל בריאותיות, או מפאת גילו הצעיר של המלך החוקי. בפינלנד ובהונגריה, קציני צבא שימשו כעוצרים בהיעדרו של המלך, בעוד באיסלנד העוצר ייצג את מלך דנמרק כשליט המדינה עד שאיסלנד הפכה לרפובליקה בשנת 1944.

בסן מרינו, רפובליקה עצמאית המוקפת מכל עבריה על ידי איטליה, "הקצינים העוצרים" הם שניים שנבחרו להיות ראשי המדינה יחד.

בחבר העמים הפולני-ליטאי המלך נבחר לתפקידו בבחירות, מה שגרם לתקופות ביניים ארוכות ללא מלך. הפרימוס הפולני שימש אז כעוצר המדינה.

תוכן עניינים

דוגמאות לעוצרים במדינות שונות [עריכה]

הרשימה הבאה היא רשימה חלקית ביותר, ואינה כוללת, למשל, אנשים שכיהנו כעוצרים בזמן שהמלך החוקי היה בניתוח.

איסלנד [עריכה]

אתיופיה [עריכה]

בולגריה [עריכה]

הולנד [עריכה]

הונגריה [עריכה]

הממלכה המאוחדת [עריכה]

יפן [עריכה]

ירדן [עריכה]

ליכטנשטיין [עריכה]

מצרים העתיקה [עריכה]

נורבגיה [עריכה]

ספרד [עריכה]

סקוטלנד [עריכה]

ערב הסעודית [עריכה]

פינלנד [עריכה]

צרפת [עריכה]

רוסיה [עריכה]

שבדיה [עריכה]

ממלכת יהודה [עריכה]

  • מעכה, אמו של המלך אסא, כיהנה כעוצרת עד שהמלך הגיע לגיל חמש עשרה.

ביזנטיון [עריכה]