עוצר (שליט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עוֹצֵרמלרע) הוא שליט בפועל. במלוכה, עוצר מקבל בדרך כלל את השלטון בשל היעדרו של המלך, אי-יכולתו למלוך עקב נסיבות שונות, בדרך כלל בריאותיות, או מפאת גילו הצעיר של המלך החוקי. בפינלנד ובהונגריה, קציני צבא שימשו כעוצרים בהיעדרו של המלך, בעוד באיסלנד העוצר ייצג את מלך דנמרק כשליט המדינה עד שאיסלנד הפכה לרפובליקה בשנת 1944.

בסן מרינו, רפובליקה עצמאית המוקפת מכל עבריה על ידי איטליה, "הקצינים העוצרים" הם שניים שנבחרו להיות ראשי המדינה יחד.

בחבר העמים הפולני-ליטאי המלך נבחר לתפקידו בבחירות, מה שגרם לתקופות ביניים ארוכות ללא מלך. הפרימוס הפולני שימש אז כעוצר המדינה.

דוגמאות לעוצרים במדינות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה הבאה היא רשימה חלקית ביותר, ואינה כוללת, למשל, אנשים שכיהנו כעוצרים בזמן שהמלך החוקי היה בניתוח.

איסלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליכטנשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורווגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקוטלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב הסעודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלכת יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעכה, אמו של המלך אסא, כיהנה כעוצרת עד שהמלך הגיע לגיל חמש עשרה.

ביזנטיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוצר בוויקישיתוף