מלמד בקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האות ל בכתב פיניקי שניתן לראות שצורתה דומה לצורת מלמד הבקר, ממנו התפתחו ה-ל' העברית, ה-L הלטינית וה-Λ היוונית

מלמד הבקר הוא כלי שבעזרתו מכוון רועה צאן או בקר את הכבשים, הפרות והעיזים. הכלי בנוי כמקל אליו מחוברת וו עקומה בסופו (הנקראת "דרבן"‏[1]). באמצעות המלמד מכוונים את הבהמה כדי שתחזור למסלול או מזרזים אותה. מלמד הבקר מופיע בתנ"ך, עמו למשל הרג שמגר בן ענת 600 פלשתים[2] . כמו כן נודעה למלמד חשיבות בהתפתחות הכתב. ה-ל' העברית, ה-L הלטינית וה-Λ היוונית התפתחו כולן מהירוגליף שמקורו בציור (מ)למד בקר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "והוא המקל שמלמד בו הבקר לחרישה, והמחט שבראשו קרוי דרבן" (מצודת ציון על שמואל א' י"ג כ"א)
  2. ^ "וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל" (ספר שופטים ג', לא)
Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.